מקסיקו אהובתנו

השף איתמר דוידוב, מעל שלושה עשורים מתעסק באוכל, ואחרי שהיה השף והבעלים של "פיטנגו" המצליחה, ויזם את פסטיבל האוכל ה"גייסטרונומי"  ברחבת הסינמטק, שהפך להשראה ל"טעם העיר" מאוחר יותר, הוא הוזמן על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי דאז- שמעון פרס, לפגישה עם נשיא מקסיקו שהגיע לישראל, וב2013 הוזמן להצטרף למשלחת של פרס בביקור במקסיקו. כאן החלה האהבה הגדולה  של השף דוידוב למקסיקו וטעמיה, ומכאן יצאה גם חברת "טרס פזוס" שיסד, שמייצרת מבחר גדול של מוצרי מזון מקסיקנים כמו טורטיות מקמח חיטה בכל גודל וצורה שתעלה על הדעת, טורטיות מקמח תירס, רטבים, סלסות טריות, נאצ'וס, גואקמולה, פריחולס, ממרחי שעועית שונים, נופאלס (עלי קקטוס) וכמובן שפע של מוצרי פלפלים חריפים. במפעל נמכרים גם ירקות טריים מקסיקנים כמו פלפלים מסוגים שונים, עגבניות ירוקות מקסיקניות "טומאטיוס", וכל מה שמסביב- ספרים, כלים שעשוים בעבודת יד על ידי תושבים מקומיים במקסיקו ועוד.

רטבי הצ'ילי של "תומר" – לפלפל את החיים!

השבוע הכנתי עוף. עוף יכול להיות הדבר הכי משעמם בעולם, או הכי טעים, השאלה איזה רוטב , משחה או מרינדה שמים עליו. אפשר כמובן לערבב חומרים , תבלינים וכמויות, אבל היי- אני לא שפית, אני לא ממציאה רטבים, אני רק טועמת אותם.

מרשמלו FLUFF- החיים בוורוד.

לא מזמן סיקרתי כאן את ממרח המרשמלו "MARSHMALLOW FLUFF".

ועכשיו הגיע לארץ אחיו הצעיר- ממרח מרשמלו FLUFF  בטעם תות, גם הוא על ידי חברת "מאכלי עולם".

תנובה לשבועות- כל טוב תנובת הארץ.

סלסילה מפנקת במיוחד הגיעה מ"תנובה" לקראת חג השבועות- קרם פרש 30% שומן של "השף הלבן"  שמתאים בעצם לכל דבר- מתוק או מלוח, ומעלה אותו בדרגה, פתיתי מוצרלה מסדרת "השף הלבן" לכל דבר שדורש גבינה שנמסה ונמתחת ומשאירה מאחוריה שובל של טעמים כייפיים- בעיקר בפיצות ומאפים, גבינת קרם שמנת בניחוח טוסקנה 5% אחוז שומן (בטעם פלפלים) ובמרקם שקשה להאמין שיש לו כל כך קצת אחוזי שומן, כי הוא נמרח ונימוח, ו"פיראוס" בפרוסות – גבינה בולגרית שמתאימה במיוחד כבת זוג לפירות הקיץ ביחד עם כוס יין לבן צונן.

בסידרה היתה גם גבינת "נפוליאון חלפיניו"- גבינת שמנת 24% שומן שמתאימה מאד לכריכים , אפייה ובישול אבל מכיוון שבחבילה שלי התבלבלו ושכחו אותה (אבל היי, קיבלתי כמות כפולה של קרם פרש!!) .

ומה הכנתי מכל הטוב הזה?

גד – אורחים חדשים לחג.

חג שבועות, חג מוצרי החלב, וב"גד" הכינו לנו שתי הפתעות טעימות במיוחד- "מוצרלה פרסקה" – כדור מוצרלה טרייה, חצי קשה מחלב בקר, ו"ריקוטה פרסקה" – גבינה לבנה בסגנון איטלקי באריזה חדשה.

שתי ההפתעות האלה מצטרפות לשפע רב של גבינות במרקמים וטעמים שונים, שיוצרים לנו חגיגה על שולחן החג שלנו.

המשימה שלי היתה לעשות מנות איטלקיות קלאסיות.

קמח תירס- טעם של מקסיקו לחג הפסח

האוכל המקסיקני כובש לו מקום בלב הישראלים ולא סתם – התיבול, העזות, הטעמים, המגוון, ונדמה שבכל נגיסה שומעים את הקצב של ספידי גונזלס בעודו צועק "טקילה!!" כשהוא חבוש סומבררו ססגוני.

קמח תירס הוא אחד המרכיבים החשובים במטבח המקסיקני, ובגלל שהוא נטול חיטה, הוא מתאים לנו כל שנה וגם בפסח, פותח אופציות חדשות שאינן כוללות תמיד קמח מצה, שהוא מוגבל בגלל תכונותיו.

חרוסת אוליביה- לחג מתוק ונוח

בילדותי, כשסבתא שלי היתה מכינה חרוסת, זה מעולם לא היה בכמות גדולה, יותר בכיוון של כמה צנצנות, כי אנחנו תמיד חיסלנו את החרוסת לא רק בליל הסדר עצמו אלא כממרח וכמעדן לכל אורך החג.

היום לאף אחד אין כבר כוח להתחיל לרסק תפוחים, לערבב עיסות ולהכין את המתוק מתוק הזה ולכן חרוסת מוכנה היא פתרון אידאלי, ורצוי שיהיו לה בדיוק הטעמים של הבית.

הטבע המיוחד של "חוות תקוע".

מאז שאני בלוגרית יצא לי להתנסות ולטעום המון דברים שלא טעמתי בחיים, או שבכלל לא ידעתי על קיומם. ב"חוות תקוע" יש כל כך הרבה דברים מיוחדים, שכל פעם הם מצליחים להפתיע אותי.

הפעם נחתו אצלי שני דברים- אנדיב (המוכר גם כ"עולש"), ו"עלי ניצנים". מה זה בדיוק?

 

RICE DREAM- חלומות בטעם חלב.

כמו שאומרים בפרסומת למשקפיים- חלב הוא מוצר צריכה בסיסי. רובנו לא טבעונים וצורכים חלב על בסיס יומיומי. הבעיה מתחילה כשאי אפשר מסיבה כלשהי לשתות חלב- אם זה רגישות כלשהי, או מטעמי דיאטה או השקפה. שוק משקאות תחליפי החלב הולך וגדל, וגם חומרי הגלם שמהם מיוצרים סוגי תחליפי החלב השונים שמתאימים לשימושים שונים.

מעבר כמובן למי שלא יכול לצרוך חלב או לא רוצה לצרוך חלב, יש גם את שומרי הדת שמפרידים שעות רבות בין אכילת בשר לחלב, ומשתוקקים בכל זאת לקינוח או למנה שהיא חלבית בעיקרה, וגם כאן שוק תחליפי החלב מציע פתרונות רבים, ואם יש גם בונוס בריאותי, מה טוב.

שופרסל חוגגים אהבה.

וכן, לכבוד חג האהבה- כל הטקסט באדום!!!

הכלל "כל המרבה הרי זה משובח", פועל בגדול בישראל, כשרק אצלנו חוגגים את חג האהבה פעמיים- פעם במועד העברי בט"ו באב, ובפעם במועד האוניברסלי של "וולנטיינס דיי" כי אין דבר כזה "יותר מדי אהבה". (וכן, בתור בחורה אני מצפה שתקנה לי מתנה גם בט"ו באב, גם בוולנטיינס, גם ביום ההולדת, גם ביום הנישואים וגם ביום האישה הבינלאומי שבמקרה האישי שלי נחגג יום אחרי יום הנישואים).