שופרסל – שוש מצמיחה כנפיים.

אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.

אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?

(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)

נפוליאון – ויוה לה בונפרט!

השף הלבן מפתיע שוב, והפעם – בטעמים חדשים של "נפוליאון" (עם מעט מאד אחוזי שומן, אבל מרקם שמרגיש ונטעם כאילו כפול, תראו את זה בתמונות בהמשך).

בכל מקרה, שני טעמי גבינת "נפוליאון" חדשים הגיעו אלי להתנסות – "נפוליאון עם פלפל חלפיניו" 24% שומן- למי שאוהב חריף- אני מודה, אני לא חובבת חריף גדולה אבל בגלל שהפלפלים מעורבים בגבינה , אני מורחת על פרוסה או מכניסה לתוך מאפה, ואז יש לי בדיוק את העוקץ הנדרש, בלי השריפה, והטעם השני – "נפוליאון עם בצל "16% שומן – כי בצל הוא מרכיב חובה ב99% מהמנות הלא מתוקות שמתבשלות בכל מטבח, ומוסיף כל כך הרבה , כמו שכבר נאמר אצל ביאליק ב"אלוף בצלות ואלוף שום" (זוכרים את "הבצל – הוא ירק יוצא מן הכלל"?).

רטבי הצ'ילי של "תומר" – לפלפל את החיים!

השבוע הכנתי עוף. עוף יכול להיות הדבר הכי משעמם בעולם, או הכי טעים, השאלה איזה רוטב , משחה או מרינדה שמים עליו. אפשר כמובן לערבב חומרים , תבלינים וכמויות, אבל היי- אני לא שפית, אני לא ממציאה רטבים, אני רק טועמת אותם.

מעדנות- סרט בורקס

בילדות שלי בשנות השמונים המילה "בורקס" אף פעם לא באה כמילה אחת. היא תמיד היתה המילה השניה בצמד "סמי בורקס". סמי המיתולוגי במרכז פתח תקווה, שמכר בורקס מכל הסוגים, גדולים, תפוחים ומלאים כל טוב, כאלה שתמיד לא יכלנו להתאפק ונגסנו בהם בעודם לוהטים, כך שאיבדנו תחושה בחיך העליון, אבל הטעם היה כל כך טעים, אפילו שהיינו אחר כך מכוסים בפירורים.

ההפתעה של "תומר" לחג השבועות.

את המוצרים ש"תומר" מייבאים ומשווקים אני מכירה ואוהבת כבר מזמן וניסיתי לא מעט מהם. לקראת שבועות  החברים ב"תומר" מביאים לנו הפתעה מיוחד

מסדרת LA PASTA- מותג הפרימיום של המטבח האיטלקי, מגיעים טעמים חדשים מסדרת הניוקי- ניוקי תפוחי אדמה עם דלעת, וניוקי תפוחי אדמה עם עגבניה.  הם מצטרפים למשפחה רחבה מאד של מוצרים כמו קנלוני, לזניה, רטבי עגבניות, מוצרי עגבניות שלמות ועוד הרבה גודיז.

גד – אורחים חדשים לחג.

חג שבועות, חג מוצרי החלב, וב"גד" הכינו לנו שתי הפתעות טעימות במיוחד- "מוצרלה פרסקה" – כדור מוצרלה טרייה, חצי קשה מחלב בקר, ו"ריקוטה פרסקה" – גבינה לבנה בסגנון איטלקי באריזה חדשה.

שתי ההפתעות האלה מצטרפות לשפע רב של גבינות במרקמים וטעמים שונים, שיוצרים לנו חגיגה על שולחן החג שלנו.

המשימה שלי היתה לעשות מנות איטלקיות קלאסיות.

תבואות – קמח כוסמין מלא אורגני.

חג השבועות המתקרב הוא אולי חג מאכלי החלב, אבל הרבה מהם משולבים במאפים. אפייה היא פעולה כייפית, יש אומרים אפילו תרפיוטית, ואין כמו ריחות של אפיה בבית, שמסוגלים להוציא פיל משלוותו (ויעידו על כך מתווכי הדירות שתמיד ממליצים למי שמוכר דירה, להכניס מאפה לתנור בשעת ביקור קונים פוטנציאליים).

חרוסת אוליביה- לחג מתוק ונוח

בילדותי, כשסבתא שלי היתה מכינה חרוסת, זה מעולם לא היה בכמות גדולה, יותר בכיוון של כמה צנצנות, כי אנחנו תמיד חיסלנו את החרוסת לא רק בליל הסדר עצמו אלא כממרח וכמעדן לכל אורך החג.

היום לאף אחד אין כבר כוח להתחיל לרסק תפוחים, לערבב עיסות ולהכין את המתוק מתוק הזה ולכן חרוסת מוכנה היא פתרון אידאלי, ורצוי שיהיו לה בדיוק הטעמים של הבית.

אסם- ניחוחות השמרים של פסח.

אחד הדברים הכי מגרים בעולם הוא ריח של מאפה שמרים. אחד הדברים הכי מתסכלים בחג הפסח הוא שבגלל שאין קמח, מוגבלים באפייה, בעיקר במוצרי שמרים שקשה לשחזר עם קמח תפוחי אדמה או דברים דומים לזה.

מגיעים אסם ועושים מהפכה- מעכשיו אפשר לאפות עם שמרים, ועוד בקלות.

איך עובד הפטנט?

"תערובת להכנת מאפי שמרים לפסח" – שקית קטנה שטומנת בחובה את כל הסוד- מוצר שהוא כמו קמח לכל דבר, שמכיל כבר שמרים  ומאפשר להכין כל מאפה שעולה על הדעת- לחמניות, פיצה, עוגות שמרים שוקולד, הכל כבר שם. (להעתיק מתכון על האריזה). הסוד הוא קמח אורז שבצירוף שמרים וחלבון אפונה, עם בונוס של סיבים תזונתיים- והכל ביחד יוצר את המרקם המבוקש.

ובונוס נוסף- התערובת להכנת מאפי שמרים לפסח הינה ללא גלוטן ככה שגם מי שרגיש לגלוטן יכול להנות ממאפים ריחניים וטריים כיד הדמיון.

התערובת כשרה לפסח לאוכלי קטניות.

הבעיה מתחילה כשאומרים לי שאפשר לעשות המון דברים, ואז אני מתחילה להסחף- מלוח? מתוק? מאפה שמוגש חם או קר? מה אני יכולה לגוון ולחדש?  בסוף הלכתי על ההמלצה שעל האריזה, בעיקר כדי להתיידד עם החומר ולהבין איך הוא פועל, ואז בפעם הבאה אוכל להיות חופשיה יותר. כמובן שלא יכלתי ממש לעשות אחד על אחד, אז בחרתי לשפר ובמקום ליצור "לחמניות" כמו שמופיע במתכון המומלץ, הלכתי על "לחמניות ממולאות מתוקות".

וזה מה שעשיתי:

ההוראה הראשונה שעל השקית אמרה "לחמם תנור ל180". אני דילגתי על השלב הזה כי אחרי זה עוד צריכות להיות שתי התפחות ועוד לישה באמצע, כך שאין טעם שהתנור יעבוד סתם במשך קרוב לשעתיים. העברתי את הסעיף הזה קצת לפני סוף המתכון.

בריאות וטעם- לילדים ולילדים שבתוכנו.

אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח  אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.