ארכיון תגים | תנובה

תנובה לשבועות- כל טוב תנובת הארץ.

סלסילה מפנקת במיוחד הגיעה מ"תנובה" לקראת חג השבועות- קרם פרש 30% שומן של "השף הלבן"  שמתאים בעצם לכל דבר- מתוק או מלוח, ומעלה אותו בדרגה, פתיתי מוצרלה מסדרת "השף הלבן" לכל דבר שדורש גבינה שנמסה ונמתחת ומשאירה מאחוריה שובל של טעמים כייפיים- בעיקר בפיצות ומאפים, גבינת קרם שמנת בניחוח טוסקנה 5% אחוז שומן (בטעם פלפלים) ובמרקם שקשה להאמין שיש לו כל כך קצת אחוזי שומן, כי הוא נמרח ונימוח, ו"פיראוס" בפרוסות – גבינה בולגרית שמתאימה במיוחד כבת זוג לפירות הקיץ ביחד עם כוס יין לבן צונן.

בסידרה היתה גם גבינת "נפוליאון חלפיניו"- גבינת שמנת 24% שומן שמתאימה מאד לכריכים , אפייה ובישול אבל מכיוון שבחבילה שלי התבלבלו ושכחו אותה (אבל היי, קיבלתי כמות כפולה של קרם פרש!!) .

ומה הכנתי מכל הטוב הזה?

להמשיך לקרוא

יאללה יולו, עולים שכבה!

קופסאות רבות של יולו כבר הספיקו לבקר במקרר שלנו, במגוון טעמים, כשהאהוב עלי ביותר הוא זה בטעם שוקולד תפוז (לא שהייתי מתנגדת לכל אחד מהאחרים שוב ושוב ושוב…).

לכן שמחתי לקבל את הצידנית ובתוכה ההגדרה It's  a double sin – אם כבר לחטוא אז בגדול (למרות שאני לא רואה באכילת משהו טעים- חטא. מבחינתי זו מצווה לכל דבר, כמאמר הרבי הגדול ב. מקפרין "dont worry be happy".)

להמשיך לקרוא

פיראוס- לקיץ טעים (ונוח) יותר.

שילוב של חג שבועות ושל חום הקיץ שנחת עלינו (האמת באיחור, נמאס לי מהחורף הזה כבר!) ולאף אחד אין כוח לאכול (ולהכין) משהו כבד… כולם רוצים משהו קליל, משהו כיפי, ושיהיה טעים ונוח כמובן.

להמשיך לקרוא

עוגת גבינה לשבועות של תנובה- למה לעבוד קשה?

התסריט תמיד אותו דבר- פתאום יש לי קרייבינג למשהו שאין בבית. בדרך כלל זה גם משהו שאי אפשר להזמין טלפונית. אז אני מגיעה למסקנה שאם אין אני לי – מי לי, וצריך להכין לבד.

הבעיה היא שתמיד, לא משנה אם זה מתכון של עשרים מרכיבים או שלושה, תמיד חסר משהו, ואז כל התוכניות הולכות…

להמשיך לקרוא

מוצר השנה- חוגגים עשור של הצלחה.

"מוצר השנה" ביסס בעשר שנותיו בארץ את מעמדו כתו שמבטיח לצרכנים את המוצרים החדשניים והמשתלמים ביותר בקטגוריות רבות ושונות. כשצרכן מוסיף לעגלת הקניות שלו מוצר המסומן בתווית "מוצר השנה" הוא יודע שמאחורי הבחירה ישנו גוף מבוסס, שעובד על פרמטרים רבים בעזרת אנשי מקצוע ומחקר רבים, וסקרי דעת קהל שלבסוף מאפשרים לנו לדעת מה המוצרים ששווה לבחור על המדפים.

מוצרים רבים זכו בתווית הנחשקת, וכמובן שאני לא יכולה לסקר ולספר על כולם, ולכן בחרתי את הנבחרים שלי מתוך כל הזוכים, את חלקם סיקרתי עוד קודם לכן (וקישורים יגיעו בהמשך), לחלקם התוודעתי רק עכשיו, ואלה הן הבחירות שלי:

הערה חשובה לפני שמתחילים – שמחתי לגלות שהרבה מהחידושים הם גרסאות בריאות יותר למוצרים אהובים, ולכן גם בבחירות שלי ישנם הרבה מוצרים באוריינטציה של בריאות.

להמשיך לקרוא

נפוליאון – איש קטן, טעם גדול.

גבינת שמנת זה דבר טעים. אחד הדברים הטעימים שבו הוא המרקם השומני, מה שקצת הופך לבעייתי כשמנסים לא לעלות במשקל. ככה זה , דברים טעימים הם משמינים. אז זהו – שעכשיו יש פתרונות שעוזרים לנו בענין הזה.

והפתרון של "תנובה" הוא לגבינה האהובה "נפוליאון" – בהפחתה של אחוזי שומן, עם גבינה חדשה עם פלפלים ופפריקה, שמכילה רק 16%  שומן, ועדיין יש לה את המרקם הכייפי הזה, גם על הכפית (כשזה נשאר עומד ומצויין לקישוטים למשל על קרקרים וכיבוד למסיבות) ומצד שני גם בפה, הנמס נמס לאט לאט הזה, שעוטף את הלשון בטעמים רעננים.

קיבלתי להתנסות את שני הסוגים – הראשון עם פלפלים ופפריקה, והשני בטעם טבעי, שניהם כאמור ב16 אחוזי שומן בלבד.

להמשיך לקרוא

תנובה- בטאץ' אישי במיוחד.

"נשנוש". מילה שטומנת בחובה משהו קטן, טעים, שמשביע אותנו כשאנחנו לא ממש רעבים אבל גם חייבים משהו – או ההפך, כשאנו מאד רעבים אבל עוד יש זמן עד האוכל ובנתיים צריך להכניס משהו לפה.

אחד הנשנושים הבריאים והטעימים הוא מוצרי חלב – גבינה או קוטג' שכיף לאכול ישר מהקופסה (בלי לחם – לחסוך פחמימות). מנה קרירה, משביעה, ללא טעמים דומיננטיים במיוחד ככה שלא נשאר טעם בפה מלבד רעננות חלבית. (125 גרם לגביע).

הבעיה- קודם כל מבחינת ההגיינה- אם פתחנו קופסה בגודל מלא, צריך להעביר לכלי אחר כי אחרת עושים "דאבל דיפ" עם הכפית (או בעצם טריליון "דיפ") וזה לא תמיד נעים לזה שמגיע אחרינו ורוצה לאכול גם הוא מהמוצר. (אגב, אם מארחים נניח לארוחת בוקר או בראנץ', הרבה יותר נחמד לשים אריזות אישיות לכל אחד, במקום להתחיל לשפוך לקערות..).

שנית, כשהמוצר פתוח כי נשנשו רק קצת, הוא מתקלקל מהר יותר, או מקבל ריחות של מאכלים אחרים לידו, ובאופן כללי נשמר פחות.

שלישית- כשאנו רוצים לקחת נשנוש החוצה- לגינה עם הילדים או לאכול בעבודה, לא נוח לקחת אריזה גדולה , גם מבחינת מקום וגם מבחינת איכסון – אם זה לגינה- צריך להחזיר את זה הביתה בלי שייזל ובלי שיעמוד יותר מדי זמן בחוץ, ואם זה במשרד שבו יש מקרר, צריך לזכור להדביק פתקים של "שייך לשוש, מי שיגע יחושמל!!!" וכאלה, והרבה פעמים פשוט שוכחים את זה במקרר כי זה נדחק איפשהו אחורה עם דברים שאנשים אחרים שמו.

רביעית – האנשים הנמוכים בבית – הילדים, גם בשבילם עדיף אריזה קטנה, שהכמות מספיקה להם בדיוק, וגם נוח לגדולים יותר מבינהם, לאחוז אריזה קטנה ולאכול ממנה.

חמישית – אריזה קטנה מאפשרת שליטה על הכמויות ואי היסחפות לחיסול קופסאות ענק (שזה מצב שבהחלט יכול לקרות..).

בקיצור, לאריזות קטנות יש המון יתרונות.

כשקיבלתי להתנסות אריזות קטנות של הגבינה הלבנה של "תנובה" ואת הקוטג' של "תנובה"  ניסיתי במגוון דרכים. ליתר דיוק, בן הזוג ישר אימץ לעצמו קוטג' אחד, ואני הלכתי על שני שימושים שונים לגבינה. קופסה אחת הספיקה בדיוק לשני כריכים (עם חסה ומלפפון חמוץ) (מה שגם טוב כי כשמורחים מקופסה גדולה, תמיד נכנסים לה כל מני פירורים מהלחם, וכאן הכמות נגמרה בדיוק). את השני הפכתי לקינוח פשוט, כשהוספתי שקית סוכר ווניל לגבינה וערבבתי. יצא מעדן (הסוכר לא בדיוק נמס לגמרי, והוסיף לי קרנצ'יות. אני חושבת לאלתר בפעם הבאה עם ריבה, פשוט כפית ככה למעלה, כמו שיש במעדני היוגורט, ולראות מה יוצא).

אז מי אמר שדברים טובים לא באים באריזות קטנות?