ארכיון תגים | ראשון לציון

פיצה ZAZA- לזוז עם הטעם.

לפני כשבועיים חזרתי מאיטליה, שם התזונה שלי התבססה בעיקר על צירוף של פחמימה, עליה חלבון ועליה ירקות, או במילים אחרות – פיצה.

יש המון פיצות בארץ. פיצות טובות ואיכותיות? קצת פחות. פיצות מיוחדות? עוד יותר קצת פחות.

הוזמנתי לסניף ראשון לציון של "פיצה ZAZA" כדי לראות – מה נאפה שם בתנור?

קצת רקע- הקונספט הוא pizza al-taglio – כלומר פיצה "על המשקל". זוכרים את "פיצה מטר" שמכרה פיצות לפי האורך? כאן מדובר במשקל, והמחיר הוא אחיד- תשעים שקלים לקילוגרם.

הפיצה היא בהשפעת רומא המהפנטת, התוססת והשופעת, והבצק הובא לארץ על ידי שף פיציולו האיטלקי , כולל יבוא של כל חומרי הגלם – הקמח, רוטב העגבניות וכל השאר, והבצק עובר תהליך מיוחד של תפיחה מבוקרת במשך 36 שעות, על מנת להשיג את הפריכות, האווריריות והטעם המיוחד. הגבינה- מוצרלה טבעית, מגיעה ממחלבה קטנה ועליה כל הגודיז- מתוספות צמחוניות כמו פטריות טריות (כולל גם כמהין!), דרך תוספות בשריות כמו פפרוני ובייקון, כמובן שלל ירקות, ואפילו מתוקים כמו פרלין שוקולד וחלווה.

שעות הפתיחה הן ארוכות במיוחד- מ12 בצהרים עד שתיים בלילה בימי השבוע, ובסופי שבוע עד ארבע בבוקר, כך שבכל עת שנתקפים ברעב או במאנצ'יז, אפשר להגיע.

עד עכשיו היה סניף בהוד השרון שקיים כבר שש שנים ופופולארי מאד, עכשיו ZAZA מתחדשים בסניף בראשון לציון, במתחם "הרובע" בניהול בימים אלה, נפתח, כאמור, הסניף השני של הרשת במתחם הרובע בראשון לציון בניהולו של השף קונדיטור, יניב ברהום.

הגענו לסניף בשבת בצהרים, ה"רובע" של ראשון לציון המה אנשים, בעיקר משפחות, שניצלו את השמש  שהגיחה בין העננים.

ניגשנו להתבונן בתפריט. הפיצות הן עם תוספות מאד מקוריות, לא עוד "זיתים/עגבניות/תירס/אננס" אלא קומבינציות מלאות טעם ומגוונות.

אנחנו בחרנו שני סוגים –

"פלפל קלוי ושום" – רוטב עגבניות, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה, שום קונפי, גבינה מלוחה ופטרוזיליה, ו"4 בצלים" – הפיצה המפורסמת של המקום שכוללת רוטב עגבניות, גבינה מלוחה, בצל לבן, בצל ירוק, בצל סגול, עירית ובלסמי מתקתק. (שתי הפיצות בגודל "משפחתי" עולות 88 שקלים כל אחת).

(בתמונות – תהליך הכנת הפיצה – למעלה- הבצק המיוחד נמתח על התבנית, למטה- רוטב העגבניות.)

הפיצות הוכנו טריות טריות מול עיננו, הבצק המיוחד נפרש בתבנית, מעליו נוצק רוטב העגבניות, נשלח לאפיה, אחר כך על הפיצה הלוהטת הונחו המון המון המון המון תוספות, בהתאם לבחירה שלנו, עוד גבינה , עוד תיבולים, ועוד ארבע דקות בתנור כדי להשלים את האפיה.

(למעלה – הפיצות אחרי אפייה ראשונה. למטה- הגבינות והתוספות)

התוצאה כמו בתמונה – פיצה עשירה, הבצק יחסית עבה ומחזיק יפה את התוספות בלי להפוך לספוגי, וכמה שחשבנו שאנחנו מורעבים, אחרי כמה חתיכות כבר היינו מפוצצים.

(למעלה בתמונה – הפיצה המוכנה).

מה שנחמד הוא שלא חייבים לקחת מגש או חצי מגש, אפשר לבחור כל גודל חתיכה, והפיצה נשקלת ונמכרת על פי משקלה.

ישנה גם פיצה חריפה, למי שאוהב, ואני מקווה בפעם הבאה בסניף לטעום גם את הפיצה המתוקה, המכוסה בנוטלה, לקינוח ונשנוש.

כמובן שיש גם משלוחים.

קישור לאתר של רשת "זזה" – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=10312

 

השחיתות שבגראז'

כשאומרים את השמות "באגסי סיגל", "אל קפונה", "פאבלו אסקובר" – נזכרים בתקופת הזוהר של המאפיה, כששחיתות היתה אבן הדרך . עכשיו השמות האלה מייצגים תאווה קצת אחרת… תאוות בשרים. ליתר דיוק, הבשרים של "הגראז' ".

ומה עושים שם עם הבשרים? אחד הבעלים – יוסי גז יצא למסע בכל רחבי הארץ ובדק על גופו את כל ההמבורגרים האפשריים, בחן, בדק, התנסה, ולבסוף הגיע למסקנות שיצרו את ההמבורגרים המיוחדים של "הגראז'". הוא הוסיף להמבורגרים מבחר מנות נוסף, שיהיה לכל דרישה ולקוח, עיצב את המסעדה כדיינר אמריקאי של שנות החמישים, (כולל הפתגם האלמותי "חוקי הבית – 1. אמא תמיד צודקת, 2. ראה סעיף ראשון") וכך נולדה "הגראז'" בצומת ראשונים, (הרצל 151 ראשון לציון, בצמוד לתחנת הדלק).

המקום משרת קהלים רבים עד שתים וחצי בבוקר בימי השבוע, ועד שלוש וחצי מטבח שפועל בימים חמישי עד שבת, כך שבמשך היום אפשר לבוא עם הילדים (וכשהגעתי, בשבת בצהרים, אכן היו שם משפחות בהרכבים של כל הגילאים) ובערב לבוא בחבורה , עם בני זוג או מכרים, לשתות מהמגוון האלכוהולי הגדול (והמקום מתגאה במחירי בירות נמוכים ואטרקטיביים) ומשהו טעים.

כאמור, הגענו בשבת בצהרים, וטעמנו ממבחר מטעמי המקום.

התחלנו במנות הפתיחה שרשומות כמו שאר התפריט, על הפלייסמט הענק שמונח על השולחן, ומכיל גם את תולדות חיי המאפיונרים שנתנו את שמם למנות השונות.

במנות הפתיחה, המכונות "קטנות"- קיבלנו:

"עגבניות שוק" – עגבניות שרי בצבעים שונים, גבינת פטה, עשבי תיבול טריים, עלי מיקרו, שמן זית וקרוסטיני שום (28 שקלים לצלחת גדולה).  אמנם בדרך כלל לא באים להמבורגריה בשביל סלט, אבל קודם כל הוא נחמד מאד לנשנוש פתיחה, בעיקר כי שמחתי לגלות שלחם השום הנלווה הוא רך ולא שובר שיניים כמקובל בהרבה מקומות אחרים, וגם כי תמיד כשבאים בחבורה, יש מי שלא ממש רעב או מעוניין במשהו דיאטטי יותר ובכל זאת להשתתף בשמחה עם כולם. מרענן מאד.

"mac & cheese" – מנת הדגל של המקום והאמת, גם הבחירה שלי מבין הראשונות שדגמנו. מדובר בכדורי גבינה ומקרוני בפאנקו, מטוגנים שהוגשו עם שלושה סוגי איולי (28 שקלים). אני כבר יכולה לדמיין אותי עם קערה גדולה מהכדורים האלה, לצד בירה קרה או איזה אלכוהול כייפי באווירה של חברים. כדורים לוהטים, עסיסיים, קרנצ'יים מבחוץ ורכים מבפנים, וכל רוטב נותן להם טעם אחר.

"תפוחי אדמה ל"ג בעומר" – תפוח אדמה בסגנון מדורה, עם הרבה חמאה, שמנת של פעם ואופציה לחריף בצד (28 שקלים) – מנה מאד נוסטלגית. כאמור אני ציינתי כבר מההתחלה שאני לא אוכלת חריף כך שהביאו לי את החריף בצד, רק למקרה שמישהו ירצה. אני הסתפקתי במה שאני אוהבת – גרגרי מלח גס.

"כרובית מטוגנת" – פרחי כרובית מצופים פנקו עם רטבי צ'ילי מתוק ואיולי שום (32 שקלים). רעיון דומה לזה של כדורי הגבינה, רק שהפעם התוך הוא הכרובית נטו, נימוחה ועטופה בשכבה פריכה. מבין שתי המנות הללו, כמו שאפשר להבין, העדפתי את כדורי הגבינה בגלל עסיסיותם הרבה.

הגיע הזמן לעיקריות ממחלקת ההמבורגרים. (כאמור בתפריט יש גם כריכים, סלטים, ועוד).

אנחנו בחרנו בשני מאפיונרים מומלצים – "אסקובר" שהקציצה שלו מכילה פלפלים מקסיקניים חריפים, ו"אל קאפונה" שהקציצה שלו מכילה גבינה איטלקית ועשבי תיבול. מעבר למה שיש בקציצות, כמובן שאפשר להוסיף מה שאוהבים ממבחר גדול של גבינות, פטריות, בצל, ביצים, רטבים וכדומה. ל"אסקובר" ביקשנו להוסיף בצל מטוגן, ול"אל קאפונה" הוספנו ביצת עין לא הפוכה.

אחרי שנשאלנו על מידת העשיה האהובה עלינו (מדיום וול), הוצעו לנו התוספות ובחרנו בצ'יפס, הום פרייז (קוביות תפוחי אדמה ברוטב צ'ילי מתוק חרפרף) וסלט ירקות.

ההמבורגרים הגיעו בגודל 230 גרם, והכילו מלבד הקציצה והתוספות שביקשנו, גם עגבניה, בצל, חסה ומלפפון חמוץ.

ה"אסקובר" היה אכן חריף, ומי שלא מסתדר עם חריף, עדיף שיבחר את השני שלקחנו, ה"אל קפונה" . שתי הקציצות היו טובות מאד, והי, אין כמו צהוב של ביצה שמתערבב עם הקציצה הלוהטת, הצרובה מבחוץ ועסיסית מבפנים.

השולחן נוקה, מגבונים לחים הוגשו כדי שנתנקה מכל הטעמים הללו, והגיע החלק של המתוק. סוגי קפה שונים (נבחר הפוך) וקינוח. היינו מפוצצים, ובחרנו בקינוח אחד, שגם ככה היה גדול מספיק לשניים. בתפריט יש מנות כמו "מילקשייק של פעם" באווירת הדיינרים, וגם מנה מומלצת של "מגדל בגארז'" שכולל המון קרנצ'ים מתוקים וחלבה , ואנחנו הלכנו על מנה שנקראת "סיגרים" שכוללת שני גלילי קרפ שוקולד חלב ושוקולד לבן ממולאים בשקדים ואגוזים, והכל מטוגן ומוגש עם גלידת וניל ורוטב שוקולד. (36 שקלים למנה גדולה וזוגית). כשנגסתי בסיגר האסוציאציה הראשונה שלי היתה "שוקו פאי" משודרג מאד. אהבתי שהתוך של הסיגר היה דומיננטי באגוזים ופחות מתוק יחסית לגלידה ולרוטב השוקולד מסביב. היה גם משחק מעניין של מרקמים – קרנץ' של הטיגון, פציחיות של האגוזים, רכות הגלידה והרוטב, סיגרים חמים עם תוך לוהט מול הקור של הגלידה והסירופיות של הרוטב. אכן, שחיתות שמסיימת ארוחה שחיתותית לא פחות. (יש אגב גם אפשרות לקינוח פרווה).

וכשמגיעים לגראז', על מה כדאי להסתכל בתפריט? ראשית, יש דיל משתלם מאד של המבורגר 230 גרם עם תוספת (צ'יפס/ הום פרייז / סלט ירוק) ועוד שתיה – שליש גולדסטאר או כוס יין או שתיה קלה, והכל ב60 שקלים, מחיר שאין כמוהו בסביבה ומוצע כל שעות הפתיחה של המסעדה. מעבר לזה גם מחירי אלכוהול טובים (צייסרים מ10 שקלים כשהיקרים ביותר הם 18 שקלים בלבד וכוללים למשל גריי גוס או וואן גוך), ויש גם תפריט שתיה "לנהג התורן" כדי לא להזניחו…

עוד פרטים אפשר למצוא באתר – http://www.garageburger.co.il/he/home

וגם בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%96-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D/1410615085843303?fref=ts

החנייה חופשית, נוחה ובשפע.

סורנטו – היופי שבטעם.

בצירוף מקרים משעשע, הזמנתי לי השבוע נופש באיטליה- בעיר סורנטו. העיר, הממוקמת בדרום, מהווה גם מקום מרהיב בפני עצמה, וגם נקודת מוצא מצויינת לטיולי כוכב בכל האזורים מסביב- פומפי והווזוב, קאפרי, נאפולי ושאר האוצרות.

דקה אחרי שהזמנתי את הטיול, קיבלתי הזמנה נוספת, הפעם לנסות את המסעדה החדשה "סורנטו" בראשון לציון (רחוב ברשבסקי 8).

צירוף מקרים משמח במיוחד, אז הולכים.

המסעדה היא חלבית כשרה בהכשר בד"צ מה שאומר שהיא אטרקציה לשומרי הכשרות מכל הזרמים , ואכן, כשהגענו היו שם לא מעט, בצד משפחות חילוניות לחלוטין, וזוגות רומנטיים, כולם באו לטעום את המנות המיוחדות של "סורנטו".

המסעדה שקיימת מזה שלושה חודשים, המתה בסועדים. את פנינו קיבל הבעלים של המקום איציק קדוש, שיחד עם רעייתו ואחיו, מנהלים את כל האספקטים שנדרשים ממסעדה, מהעיצוב ועד הניהול השוטף והמטבח.

איציק סיפר לנו שהוא בנה את המסעדה ממש במו ידיו, כולל הרעיונות הרבים והמיוחדים שהיו לו לגבי התפריט. כך לצד מנות קלאסיות איטלקיות, יש גם מנות בהשפעות מרוקאיות למשל, כמו רול החצילים שמהווה את השוס של המקום (ותיאורו המלא יגיע אחר כך), פטריות ממולאות ,סיגרים,  סלטים מיוחדים ועוד.

כמה מילים על העיצוב- בעזרת אדריכל מסעדות מנוסה, נבנה חלל גבוה, בעל שני מפלסים (בקומה השניה יש חדר אירועים פרטי עם מוסיקה נפרדת) , מוצף אור (מה שנהדר כי נמאס לי לקרוא תפריטים לאור הפנס של הסלולרי מרוב מסעדות שנעשו "אפלוליות"), מוסיקת רקע פופולארית, תפריט באותיות ברורות וגדולות (כך שגם אנשים שמכחישים שהם צריכים משקפיים…אהממ אהמממ כמוני למשל , יכולים לקרוא ולהבין בנוחות) ועיצוב מדליק במיוחד בשירותים , שחייבים ללכת לראות גם אם לא צריכים להשתמש במקום, שגורם לתחושה שאיכשהו עברנו ישירות מישראל לנופי איטליה.

על הגשמת החלומות הקולינריים אחראי השף ארתור סולימני, שעבד בעבר חמש שנים ב"פפרדלה".

כשהסתכלתי על המנות שיצאו לסועדים האחרים, הבנתי שאין סיכוי שאני אצליח לעבור בדלת עם הגודל הזה. המנות פשוט ענקיות. איציק סיפר לנו שרוב הפעמים הסועדים יוצאים עם שקיות של "טייק אווי" כי חבל על כל מה שנשאר.

אז במנות הראשונות שקיבלנו, המנה היא בגודל דוגמא בלבד, וטעמנו שתי מנות מיוחדות – "רול חצילים" – דפי חציל במילוי גבינת שמנת , פרמז'ן, גבינה צהובה, אגוזי מלח, בזיליקום, והכל על רוטב רוזה עשיר (44 שקלים בתפריט).

השניה היתה "פנזרוטי בטטה" – כדורי בטטה מתוקה (רכים רכים!) בתערובת גבינות על מצע רוטב ארבע גבינות וגימור פרמז'ן (36 שקלים). מה שאהבתי במנה היה הניגוד בין רכות הבטטה לבין מעטפת הקרנץ' שעטפה אותה.

בעיקריות קיבלנו גם כן שתי מנות – אחת צמחונית ואחת של דגים.

הצמחונית היתה גם אחד מלהיטי המקום – "פטריות לוהטות" – מבחר פטריות לוהטות מוקפצות בחמאה, יין לבן, שום, עשבי תיבול, שבדרך כלל מוגשות עם לחם הבית. (54 שקלים). גם פה, כמו שאר המנות, מחבת גדולה ועמוסה. מסוג המנות שבדרך כלל אומרים "אין מצב שאצליח לסיים" אבל ביס ועוד ביס, עוד פטריה שעולה על המזלג ועוד אחת, והמחבת מתרוקנת. כמובן שצריך גם לנגב את הרוטב עם לחם, כי חבל על כל טיפה.

מנת הדגים היתה מנה חדשה שרק הוכנסה לתפריט – "סלמון שמנת" – מנה שכוללת קוביות סלמון טרי על פטוצ'יני ברוטב שמנת. (79 שקלים). במנה היה המון סלמון, והיא היתה עשירה אבל בעדינות, לא שתלטנית. אני הוספתי מעט מלח, אבל עדיף שהמנה תגיע ככה וכל אחד יוסיף לפי טעמו, כי כל אחד אוהב אחרת.

בתמונה של המנה (המנות העיקריות בגודל טבעי) רואים גם ערמונים כי ראיתי אותם במנה אחרת והייתי ממש חייבת.

בכלל, יש הרבה התחשבות בבקשות אישיות. כך למשל גם בקינוח (שיפורט להלן) ביקשתי את הרוטב בצד כדי לשלוט על מידת המתיקות וכך גם קיבלתי.

המסקנה שלי מהעיקריות, בעיקר מהפטריות – אם באים בזוג למשל, שווה להזמין מנת פסטה אחת ואז מנה אחת מהמיוחדים כמו הפטריות, ולחלוק. כך כל אחד טועם ונהנה מיותר טעמים ומרקמים.

בקינוח, היות ובזמן האחרון התזונה שלי היתה מורכבת משוקולד, שוקולד ושוקולד, ביקשתי משהו שונה. בתפריט הקינוחים יש המון קלאסיקות כמו סופלה, טירמיסו וופל בלגי, אבל גם מנות מיוחדות כמו מנת גבינה עם רוטבי פירות שונים, ומה שאיציק הציע לנו לנסות – "כדור קוקוס" – שהוא גלידת קוקוס בציפוי פקאן סיני, עם רוטב טופי וקצפת (44 שקלים למנה ששלושה חבר'ה יכולים לחלוק בה בכיף. היינו שניים והיה קשה להתמודד עם הכמות). כמו שביקשתי, רוטב הטופי הגיע בצד ושמתי רק מעט ממנו. מנה כייפית, קלילה, קרירה, ובעיקר לא נורא מתוקה.

כל הפסטות נרכשות טריות , והן עבודת יד, וכמובן ההקפדה היא על איכות וטריות.

לא צריך להיות מקפיד על כשרות כדי להנות ב"סורנטו" – מספיק להיות אחד שאוהב אוכל טוב, אווירה, מחירים אטרקטיביים ומנות נדיבות.

עוד פרטים על "סורנטו" (וממש חייבים להזמין מקום מראש כי השולחנות מתמלאים במהירות) –

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=16692

 

ניתן לערוך אירועים עד 80 איש.

 

 

לחיי המשיח!

ברחוב ברשבסקי 7 בראשון לציון, במרכז חנויות תוסס, עומדת החנות "משקאות משיח". החנות מכילה רק משקאות כשרים, כך שאולי שמפניה צרפתית אין שם, אבל יש מבחר ענק של אוצרות אלכוהוליים.

החנות, החוגגת עכשיו חמש שנים, עורכת המון פסטיבלים ואירועים (ומתחילה במסורת של פסטיבלים פעמיים בשנה- לפני חגי תשרי ולפני פסח), מעבר למכירות הרגילות. כך התקיימה סדנת אלכוהול לנשים, סדנת וויסקי, פסטיבל יין עם המון טעימות של יקבים בנוסף לגבינות, ממרחים ואביזרים לצלילי מוסיקה, פסטיבל בירה, ערבי טעימות של יצרנים שונים ועוד.

בחנות ניתן גם להשיג שוקולדים איכותיים, בירות (כולל המון בירות בוטיק ישראליות שזכו בלא מעט פרסים), כלים ועוד וכמובן מארזים לאירועים מיוחדים – מטו" באב (ערכות שכוללות משקאות מבעבעים, שמפניירה ושוקולדים מפנקים) ועד כמובן ראש השנה הבא עלינו לטובה, כי אין כמו מארז של יין משובח ומשהו מתוק ליד, בשביל החגיגיות.

הנה דוגמאות לכמה מארזים שכיף לתת וכיף לקבל –

יין איטלקי  Muscato Fiori – 3 בקבוקים ב 100 שקלים

יין לבן מיקב DEGLI AZZONI, איטליה  Maceratino– 2 בקבוקים ב 90 שקלים (המחיר לבקבוק 55 שקלים)

יין אדום, יקב DEGLI AZZONI, איטליה Sangiovese – 2 בקבוקים ב- 100 שקלים (המחיר לבקבוק 59 שקלים)

(קרדיט צילומי סלי שי – רועי שר).

כמו, כמידי שנה, חנות 'משקאות משיח', מציעה מארזי חג אטרקטיביים במיוחד. המארזים מכילים  יינות יוקרתיים מיקבים מקומיים וכשרים, שוקולדים ייחודים, מוצרי מעדניה יוקרתיים ועוד – את  המארזים מכינים במקום, לעיני הלקוח. ניתן להכין או להזמין מארזים בהרכב אישית.

מחירי המארזים:  החל מ 59 שקלים

בין המארזים:

מארז 120 הכולל: יין קברנה סובניון, 2 מארזי שוקולד יוקרתיים ופקק ואקום  – 120 שקלים

מארז 299הכולל: סינגל מאלט איכותי, 4 כוסות קריסטל, 2 מארזי שוקולד יוקרתיים ואיכותיים – 299 שקלים

 

דף הפיסבוק – https://www.facebook.com/mashiahmashkaot/timeline

לחיי השנה החדשה!!

אלוני ראשון לציון – הנוחות שבעיצוב.

כולנו רואים את תוכניות העיצוב בטלוויזיה ואומרים לעצמנו "איך אני יכול לחיות בבית כזה". היום כבר לא מסתפקים בריהוט של סבתא ובמה שבא עם הדירה, היום רוצים רמה, רוצים פינוק. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בחדרי אמבט ובמטבחים, שבהם אנו נמצאים גם בשביל הפינוק ולא רק בשביל השימוש הפשוט. חדרי אמבט הם מקלט מטרדות החיים, והיום הרבה חדרי אמבט מעוצבים כספא לכל דבר, עם כל הפינוקים והקישוטים, וגם המטבח, מקום שנמצאים בו הרבה גם בגלל הכרח וגם בגלל ההנאה שביצירת מטעמים וליכוד כל המשפחה, גם שם רוצים שיהיה מפנק מצד אחד ושימושי מצד שני.

חברת "אלוני", משווקת מותגים בתחום הריצוף, החיפוי והכלים הסניטרים כבר שנים רבות והיא בית להרבה קבלנים, סוחרים, מעצבים, אדריכלים וגם האדם הפשוט שרוצה לבחור לעצמו מה שמתאים לו ולטעמו ורוצה לראות מבחר גדול ככל האפשר.

עכשיו פותחת "אלוני" סניף חדש בראשון לציון, במקום נוח לגישה וכמובן לחנייה, שכולל שטח של כ900 מ"ר ועליו תצוגה שופעת של פרקטים ועץ (של KER PARKET), כל מה שקשור לתחום האבן, כלים סניטריים של חברות בינלאומיות מובילות ( ARMANI ROCA, ו – GLOBO למשל), קרמיקה, פורצלן, אריחי וינטג' בהדפסה מיוחדת ועוד.

כשהגעתי להשקת הסניף התרשמתי ראשית מהמבחר הענק, כי למשל אצלי בבית הדעות חלוקות בין ברזי וינטג' (אני) לברזים מודרניים (הוא) וכאן היתה לנו אפשרות להשוות בין שני הסוגים, וכן דילמה נוספת שיש לנו – שני משתמשי יד שמאל ומשתמש יד ימין אחד, אז איפה תהיה הידית של הברז? גם כאן יש מבחר רחב של ברזים שהידית היא באמצע או זזה לשני הכיוונים באופן שווה.

אהבתי את האסלות ה"מרחפות" שכל הקונסטלציה שלהן מוחבאת, כיורים בדרגות עומק שונות (כולל אחד מוזהב!), אפשרות הדפסת תמונות על אריחים (וברור שבאמבטיה שלנו אלה יהיו תמונות שלי, נכון?), וכמובן ג'קוזי ענק ומפנק במיוחד עם כריות סיליקון להשענות נוחה (עם כוס שמפניה חובה כמובן).

עוד התרשמתי מברזים למטבח עם צינור נשלף שמאפשר ניקוי של כל הכיור בכל פינה, וכמובן טוחני אשפה להשלמת המראה הנקי בכל עת, במקום שבדרך כלל מתלכלך בקלות, וכן סקרתי ראשי מקלחת שונים שנותנים חוויות רחצה שונות, מזרמים חזקים ועד טיפות גשם שמסירות ממך את טרדות היום יום טיפה אחרי טיפה.

אני מוצאת שהיתרון הגדול במקום כזה, מעבר להבאת הדגמים החדשים ביותר (מה שהוצג במקום כשביקרתי היו הקולקציות החדשות והעדכניות לשנת 2014 של החברות המובילות בעולם) הוא שאפשר למצוא פתרון עיצובי לכל טעם, וכמובן בכל דרגת מחיר.

כתובת הסניף החדש – רחוב יצחק בן צבי 8 ראשון לציון.

האתר של "אלוני" – http://www.alony.co.il/

בתמונה – מנהלי "אלוני" בראשות המנכ"ל מר דוד מטלון, גוזרים את הסרט לסניף החדש.

TAPS בטעם חורף.

את השיטה של TAPS הכרתי לראשונה לפני כחצי שנה, בסניף בתל אביב (http://cafe.mouse.co.il/post/2960307/), כשגיליתי איך אפשר לקבל את הגלידה המושלמת, בדיוק לפי ההעדפות האישיות.

מדובר בגלידת יוגורט בריאה במגוון טעמים, חלקם סטנדרטיים וחלקם מיוחדים, מופחת שומן (ויש טעמים נטולי שומן), טעמים ללא סוכר, טעמים ללא חלב וכדומה, והכל נשפך ממיכלים גדולים לפי הטעם והכמות של הלקוח. אחרי שבוחרים את הגלידה, בוחרים את התוספות וכאן יש מבחר ענק – סוגי שוקולדים, סוגי פירות מסוכרים או טריים, רטבים חמים או קרים, ממתקים ותוספות כולל דברים מיוחדים כמו "פירורי עוגת גבינה" ודובוני גומי למשל..

אחרי כל הבחירות (הקשות…) מגיעים לקופה, משלמים לפי המשקל והופ – יש גלידה מושלמת.

לכבוד החורף משיקים TAPS  את מחמם החורף האולטימטיבי  – הקרפ. וגם כאן כמנהגם, קרפ עם המון בחירה, עם אפשרות לבחור איזה תוספות וכמה, איזה רטבים וכמה וכדומה. מה שאהבתי בקרפ שהמתיקות שלו עדינה והבצק שלו לא כבד . בחרתי לעצמי את התוספות והרטבים שאני אוהבת (נוטלה ובננה עם סוכריות קטנות בשביל הקראנץ') ולא התאפקתי, ועל כל העסק הוספתי "שליכטה" של גלידת ריבת חלב מתוקה ומרעננת.

unnamed

אחרי כל השחיתות הזו כמובן שלא שכחתי את הגלידות והרכבתי לעצמי גלידה עם (מה שאני זוכרת ששמתי שם) – גלידת פקן, גלידת פסיפלורה חמצמצה (כדי לאזן את המתיקות), רוטב פררו רושר, רסיסי פירורי עוגת גבינה, קצת קוקוס קלוי וגם פסיפלורה טריה מלמעלה. בתמונה אפשר לראות איך זה יצא.

המלצה אישית שלי – לא לפספס את הגלידה בטעם קוקוס, שהיא ללא שומן אבל טעימה להפליא.

את כל המידע אפשר למצוא באתר :

http://www.tapstaps.com/hebrew/home/a/main/

לחמם מנועים בVIM.

כדי לחיות טוב, להנות ולבלות, דבר ראשון צריך לדאוג לגוף. אם הגוף לא בסדר, מה הטעם בכל השאר? כולנו יודעים מה חשיבותה של פעילות גופנית, לא רק למראה נאה אלא בעיקר לבריאות. אבל מצד שני.. קשה לקום מהספה, קשה לצאת ביום גשום, תמיד עסוקים או עייפים… ולכן חדר הכושר צריך להיות ארקטיבי במיוחד כדי שיהיה לנו כל כך כיף שם, שנרצה ונשתוקק להגיע לפעילות ומכאן הרווח הבריאותי כבר יגיע ביחד עם ההנאה.

הוזמנתי למסיבה שנערכה בחדר הכושר "VIM" במתחם ה"סינמה סיטי" בראשון לציון (ילדי טהרן 5, חנייה חינמית ובשפע).

נושא המסיבה היה "לאס ווגאס" ואכן ווגאס היתה שם במלוא תפארתה כולל שולחנות משחק (ו"כסף" שכל אורח קיבל כדי לשחק ואולי גם לזכות בפרסים), רקדניות קאן קאן מלהיבות, נשנושים ופינוקים, ואקסטרה חוגים והפעלות.

גם ביום רגיל יש שפע רב של פעילויות שכל אחד יכול למצוא בהם משהו מעניין וכיף – מתחם כושר גדול שכולל מכשירים לאירובי , כולל מכשירים מתקדמים כמו הוורסה קליימר שמדמה טיפוס ושורף יותר קלוריות, מכשיר חתירה על בסיס מים שמדמה חתירה בנהר, מכשירי כוח שונים כולל מכשירים ייחודיים כמו חבל טיפוס וכלוב מתיחות, אזורי משקולות, בטן ואימונים אישיים.

למי שמעדיף שיעורים בקבוצה- ישנם חוגים אירוביים כמו זומבה, קיקבוקס וספינינג, (ואפילו שיעורי סריפט דנס לאמיצות שמשלב ריקודים עם תנועות חושניות להרגשה סקסית במיוחד), חוגים הוליסטיים כמו פלדנקרייז ויוגה, חוגי עיצוב וחיטוב כמו סוגי פילאטיס שונים וחוגים מיוחדים כמו קינזיס והתעמלות במים. זכיתי להציץ לשיעור מיוחד ואנרגטי שהעבירו שלושה מאמנים (חטובים להפליא) שהצליחו לגרום להמון נשים (ונדמה לי שגם כמה גברים היו שם) פרצי אנרגיה בלתי מתכלים.

במקום יש גם ייעוץ תזונאית, בדיקת אחוזי שומן ורפואת ספורט, וכן ספא שמציע טיפולי ספא רבים ופינוקים.

עוד פרטים על כל מה שיש בVIM – http://www.vim.co.il/

שמש חורפית ב"שמש אדומה".

כשמתכננים אירוע, בדרך כלל חושבים על הגימיקים- זיקוקים, הפרחת יונים, כרטיסים דיגיטליים ושאר ירקות. כשזוכרים אירוע, הדבר שבדרך כלל זוכרים, הוא האוכל. הזיקוקים יכולים להיות מרהיבים אבל אם האוכל לא טוב, האורחים יוצאים בתחושת החמצה.

כבר חלפו ימי ה"דג או עוף" עם רוטב פטריות, וגם סלט הוולדורף כבודו במקומו מונח, ורצוי לא על שולחן הכיבוד ואולמות אירועים רבים כבר הפנימו שהגיוון, הטריות, המבחר ושילוב הטעמים הם הנוסחה המנצחת.

"שמש אדומה" לקח את זה צעד אחד קדימה (או בעצם, הרבה צעדים קדימה) והרחיב את המושג "אוכל של אירועים" לגבולות חדשים ואין סופיים.

"שמש אדומה" הוא מתחם אירועים במערב ראשון לציון (רחוב אלטלנה 2) והוא כולל שני אולמות בגדלים שונים לכמויות אורחים שונות, כשמעבר לעיצוב היפיפה כולל מתחמי הכנת אוכל שונים כמו מאפיה, קונדיטוריה, קצביה, מתחמי דגים, מתחמי מנות חמות וכדומה, כש13 שפים (!) שכל אחד מתמחה בסגנון אחר, יוצרים את החוויה הכוללת.

אני הוזמנתי לנסות את תפריט החורף של "שמש אדומה"  – שהוכן על ידי שף בני מדר, שכולל מנות חמות ומחממות עם תיבולים כמו ג'ינג'ר, שום, פלפל חריף (במידה) ותבשילי קדרה ארוכי בישול, ביחד עם מרקים עשירים ומיוחדים.

תחילה הוגשו לשולחן מגוון סלטים רענן עם ירקות טריים ומבושלים, גרעינים ואגוזים, רטבים, ותיבול, יחד עם פוקצ'ות חמות ועסיסיות שיצאו הרגע מהתנור. אני התלבשתי על סלט עם המון סלק ואגוזים מקורמלים, ועל מטבל כוסברה מיוחד. לא היתה שום אפשרות לטעום את הכל , אחרי הכל, צריך היה להשאיר מקום למנות העיקריות…(אבל לא יכלנו להתעלם מהכרובית האפויה בטחינה, שחומה ועסיסית שהגיעה בגדול לשולחן).

קיבלנו לטעימה ארבעה סוגי מרקים ממבחר מרקי החורף – מרק מינסטרונה עשיר, מרק ארטישוק ירושלמי, מרק תירס טרי (מאד) והפיבוריט המנצח של כולם בשולחן – מרק חצילים עם טעם קל של עישון, אם היה אפשר לקחת גאלונים הביתה, כולנו היינו סוחבים.

מנות הקדירה הוגשו בטאג'ינים יפיפייים וכללו בין השאר מנה מרוקאית של בשר ראש עם חומוס, תבשיל מוח ושקדי עגל (תנו לי לאכול מוח וסגרתם ענין), טנזיה מתקתקה עם פירות יבשים, אסדו שחום עם רוטב מתקתק ועוד מנות בשריות רבות, שלוו כמובן בקוסקוס.

חלק מהמנות הוגדרו כ"פיקנטיות" אבל לא היה מה להבהל, באמת שלא חריף אלא עקצוץ נעים שמקרר במקצת את כבדות וחום המנות.

קינוחים תמיד בעייתיים כשזה מגיע לתפריט בשרי כשר. אנחנו קיבלנו מגוון של קינוחים , כולל כאלה שבכלל לא צריכים חלב מההתחלה, והם היו השווים ביותר- מלאבי בשני טעמים – עם נוגט ועם מי וורדים קלאסי, סורבה פסיפלורה, סופלה שוקולד (יאמי יאמי) כולל הנוזליות הנדרשת בפנים, והמנצחים של מגש המתוקים – כדורי אגוזים מתוקים עטופים בשערות קדאיף מקורמלות, והכל על מקל בפרזנטציה יפיפיה כפי שאפשר לראות בתמונות.

כאמור בגלל מגוון המטבחים הרב והאפשרויות, כל בעל אירוע יכול למצוא כאן תפריט לפי טעמו ואפשרויותיו (כולל אירוע טבעוני לחלוטין!).

את כל הפרטים (והתפריטים ) אפשר למצוא ב – http://www.red-sun.co.il/

אלפרו – עכשיו לכולם.

נתחיל מהסוף – הסיכוי שאני אהפוך לצמחונית, כל שכן לטבעונית, קטן טיפה יותר מהסיכוי שאלד את בנו של הנסיך הארי, מה שיהפוך אותי ל"הוד מעלתה הנסיכה שושנה אלישבע חזן גרינברג ווידזור".

כאחת שהשתחררה מכבלים קולינריים בדמות כשרות, בוודאי שלא אסכים להיות כבולה בשום הגבלות אחרות מלבד טעמי האישי (מה שאומר שאני לא אוכלת חריף, אניס וכל דבר בטעם של קולה, כי אני לא סובלת את זה).

ההזמנה לסקר סדנה שבה ישתמשו במוצרים של "אלפרו" נראתה לי במבט ראשון לא שייכת , מה לי ולמוצרים "שמיועדים לטבעוניים?". ואז הוסבר לי שאמנם "אלפרו" התחילו עם משקאות סויה אבל עכשיו עברו למשקאות חדשים מהטבע, במגוון טעמים מיוחדים, שגם מי שלא מתנזר ממוצרי חלב או בשר, יכול להשתמש בהם כדי להעשיר מנות וליצור הרכבים חדשים, וכמובן גם למי ששומר כשרות ורוצה אחרי הסטייק לאכול קינוח טעים שאינו חלבי למשל.

הגעתי ל"מבשלים חוויה" – מקום בו התארחתי רבות בעבר, ופגשתי את הבעלים שף יניב פרתם שהפעם העביר את השרביט לבשלנית (ששונאת שקוראים לה "שפית") – אורי שביט. אורי, בעלת הבלוג המצליח "טבעוניות נהנות יותר" ובעלת רקורד של כתיבה, קולינריה, הופעות טלוויזיוניות ועוד, הרימה את הכפפה ויצרה מגוון של מנות שמבוססות על המשקאות החדשים של "אלפרו".

המוטו של אורי הוא "מקומי, טרי , עונתי". השילוש הקדוש של בחירת מוצרי הגלם.

על השולחן נפרשו קערות רבות מלאות בכל טוב הארץ – פירות, ירקות ואגוזים, יחד עם מגוון משקאות הטבע של "אלפרו".

"אני תמיד מתחילה בהרמת כוסית" אמרה אורי והכינה לנו שני קוקטיילים. הראשון היה קוביות של מנגו שמעליהם נשפך רום ואז ניתן להן לעמוד כדי שהפרי יספוג את טעמי המשקה, ובמקביל טחנה אורי עוד מנגו במערבל ביחד עם משקה אורז של "אלפרו". הכל נמזג מעל לרום ולקוביות המנגו, ונוספה למעלה גם נענע בשביל העיקצוץ. המשקה שיצא היה מאד קיצי ומרענן וכולנו דגנו את הקוביות מלמטה.

משקה נוסף שהכינה אורי היה גירסה של משקה שקדים, כשהיא השתמשה בעירבול של משקה שקדים של "אלפרו" ביחד עם מעט (מאד!) שקדים מרים טחונים (לטעם של מרציפן) ושוט של ערק. אני כאמור לא סובלת טעמים של אניס ולכן ביקשתי להמנע מהערק, מה שהשאיר לי משקה שהזכיר רוזטה או את משקאות השקדים שמוכרים בשווקים מהדוד הגדול. קוביות קרח מרעננות קישטו את כל העסק.

אחרי האלכוהול הגיע הזמן להתעסק בעיקר והתחלנו עם שייק פירות. כולנו אוהבים שייק פירות, בוחרים את הפירות שרוצים ומוסיפים להם נוזל כלשהו והכל למערבל. בבית בדרך כלל אנו מכינים על בסיס מים או על בסיס חלב, כאן הבסיס היה משקה שקדים ועוד קצת עלי נענע, והתוצאה היא משקה מרווה ועסיסי, מלא בריאות.

הגיע הזמן לאכול ואורי דיברה על ממרחים טבעוניים. ההדגמה היתה על שעועית לבנה שהושרתה. אורי סיפרה שהתייעצה עם תזונאית שאמרה שגם שעועית מוקפאת שומרת על ערכיה התזונתיים ואפשר להשתמש בה כשאין זמן להתעסק עם שעועית טריה. גם כאן השעועית הונחה במערבל, הפעם עם משקה אורז של "אלפרו", ובתוספת שום, לימון ותיבול של גרידת לימון , מלח ופלפל, וטחינה איטית ליצירת אמולסיה, הכל הפך לממרח שהוגש לנו עם מקלוני ירקות ותיבול כבקשתינו (חתיכות קטנות של בצל ירוק, חתיכות פלפל אדום חריף וכו').

מבחינתי זה היה ממרח טעים בפני עצמו, ולא רק כ"מזון לטבעונים". (וגם בריא מאד כמובן, בקטניות יש ים יתרונות בריאותיים).

המנה הבאה שאורי הכינה היתה גם החביבה עלי ביותר, וגם למדתי בדרך הרבה דברים. מדובר היה בפולנטה קרם תירס עם עגבניות בשום צלויות בתנור. מה למדתי תוך כדי המנה?

למדתי שאפשר לקלף שום על ידי הנחתו בין שתי קערות מתכת (אחת בתוך השניה) ושפשוף, למדתי ש"שערות" של התירס הן בעצם כמו נבטים בריאים מאד שאפשר לאכול ולהוסיפן לכל סלט , ולמדתי את הפטנט – איך "חולבים" מהתירס את המיצים שלו בלי הגרעינים עצמם. וככה זה הולך- בהתחלה מעבירים סכין חדה על הגרעינים עצמם ועושים בהם חתכים לכל האורך, פשוט כדי "לפצוע" את הגרגרים. אחר כך אוחזים בסכין הפוך, ועם גב הסכין (ולהחזיק בבקשה בחלק התחתון, לא בחלק של הלהב!) פשוט מגרדים את התירס כשהוא עומד באלכסון, וכך אוספים על הקרש את כל הקרם בלי הקליפות. בגירוד נמרץ אפשר להוציא הרבה מאד קרם מכל תירס. (מדובר כמובן בתירסים טריים, לא מבושלים ).

את הקרם הניחה אורי במחבת שעליו כבר חוממו שני סוגי שמנים – שמן זית ושמן קוקוס שנועד להעשיר (ולהחליף חמאה) בלי להביא טעם "קוקוסי".  היא הוסיפה משקה שקדים של "אלפרו", ומלח ופלפל. עוד קצת הסמכה והפולנטה מוכנה.

במקביל היו בתנור עגבניות שרי שניצלו בעדינות עם שיני שום שלמות מקולפות, ואז היתה הרכבת המנה- הנחת כמה כפות של פולנטה, עליהן עגבניות שרי ושום, ועליהן פטרוזיליה ושקדים לבנים פרוסים.

המנה היתה טעימה מאד, פשוט ככה. ביקשתי תוספת.

הגיע שלב הקינוחים, וגם כאן, כמו שני משקאות ושתי מנות עיקריות, גם שני קינוחים התבקשו.

השימוש הפעם היה במשקה אגוזי הלוז של "אלפרו" שהוא מתוק יותר ומזכיר טעם "נוטלה" עדין.

בקערה הונחו שקדים פרוסים לבנים, תוספת קמח לחיבורים (אורי השתמשה בקמח חיטה מלא, אם כבר עוגיות, שיהיה קצת יותר בריא),מייפל אמיתי, וגם זרעי צ'יה, חמאת שקדים בשביל השומן, משקה שקדים (מה שהופך את העוגיות ל"עוגיות שלושת השקדים – משקה, חמאה וגם שקדים בעצמם).  הכל נכנס לתנור בחום של 170 מעלות, כשהזמן תלוי בתנור – ויכול לנוע בין 7 ל15 דקות, צריך להשגיח. העוגיות מוכנות כשהן זהובות וצריך להזהר כשמוציאים אותן כדי שלא יתפרקו.

הקינוח השני היה משהו שאפשר לעשות בשניות. כל מה שצריך זה בננות קפואות בפריזר.

הבננות נשלפו והוכנסו למערבל, ביחד עם כל מה שמתחשק- שוקולד מריר, אגוזים, מה שבא, וכמובן עם משקה אגוזי לוז . אחרי עירבול וטחינה נוצרה "גלידה". למה "גלידה" ולא "סורבה"? כי המרקם היה של גלידה אמיתית למרות שמדובר על בסיס של בננות בלבד. התכונה הזו של הבננה היא זו שנותנת את כל המרקם ומצד שני הטעם של הבננה לא משתלט כך שאפשר להפוך את הגלידה לכל מה שמתחשק- בתוספת טחינה וסילאן מקבלים גלידת חלבה, בתוספת אגוזים מקבלים "צ'אנקי מנקי" ועוד.

 

המשקאות החדשים של "אלפרו" בהחלט מגוונים מתכונים, מאפשרים מגוון רחב יותר של מנות למי ששומר כשרות או לטבעונים ובעלי רגישויות, וגם לאנשים "רגילים" כמוני, שאוכלים הכל, ונהנים לטעום טעמים חדשים.

ל"אלפרו" יש גם תחליף שמנת 5% שמצוין להקרמה, גראטן, משקאות ועוד (לא להקצפה).

המוצרים החדשים כמו שכתבתי בפתיחה, מיועדים לקהל הרחב ולא רק לטבעונים, ונוחים לשומרי הכשרות, לבעלי הרגישויות למיניהם כמו ללקטוז, ולבעלי אג'נדות חברתיות וסביבתיות שונות (וגם למי שרוצה לגוון את המנות בטעמים חדשים).

אתר "אלפרו" – http://www.alpro.com/il

תאוות בשרים.


בפעם הקודמת שהתארחתי ב"מיטבול" בראשון לציון (http://cafe.mouse.co.il/post/2612515/) התנסתי בעיקר בהמבורגרים המיוחדים של המקום. הפעם הסיבה לאירוח היתה תפריט חדש המכונה "בוצ'ר" שנוסד זה מכבר, ולדברי עודד, הבעלים של המקום, הומצא פשוט כששלושת השותפים במקום ישבו סביב נתח גדול שרק הגיע, וחשבו – "רגע, אנחנו רוצים לאכול את זה ככה!".
ו"ככה" זו בדיוק הדרך שהנתחים מגיעים – נתח במשקל קילו או שניים, עם תוספות והרכבים שונים (יש קומבינות שונות ותלוי אם מדובר באנטריקוט, סינטה או פילה כפי שאפשר לראות בתמונה של התפריט). המחירים נעים בין 355 ₪ לקילוגרם אנטריקוט או סינטה עם שתי תוספות לבחירה, ועד 900 שקלים לשני קילוגרם פילה עם תוספות וכוסות יין אסמבלאז, ריחן או איתן של יקב ברקן.

הנתחים מוגשים על עגלת קצבים ונפרסים לעיני הקהל.

אבל לפני הבשר כובדנו בטעימות ממנות הפתיחה של התפריט הרגיל –

צ'יקן צ'ילי – נתחוני עוף מצופים בטמפורה , מוגש ברוטב צ'ילי מתוק- 45 שקלים בתפריט
קרפצ'יו הפוך – מוגש עם עלי בייבי , גבינת פרמזן וטוסטונים – 45 שקלים
ברוסקטה- סינטה כבושה בתערובת עשבי תיבול פיקנטית , מוגש על טוסטונים – 37 שקלים
כנפיים צ'ילי טקסס סטייל – 8 או 14 יחידות – 32-44 שקלים.

מבין ארבע הראשונות , אם הייתי צריכה לבחור אחד, הייתי הולכת על הברוסקטה, לא הרגשתי "עשבים פיקנטיים" אלא יותר חמיצות נעימה שהתחברה לי טוב עם הבקר. שאר המנות היו חביבות , רק אזהרה- הכנפיים בסגנון "טקסס" היו חריפות. כמה חריפות? טוב, לפולניה כמוני זה היה חריף ודקות ארוכות אחר כך עוד הרגשתי עיקצוץ בשפתיים. לטעמי הולך הכי טוב עם בירה קרה לצינון העסק.

סלט הגיע כמנת ביניים – "סלט כרוב ונבטים"- סלט שהוגדר ל"הרגיע את המצפון" כפי שכתוב בתפריט והכיל כרוב, נבטים, בוטנים וגזר, בוינגרט לימונים מתקתק – 40 שקלים. אני מאד אוהבת בוטנים והטעם שלהם היה דומיננטי בסלט. למרות שהמטרה בערב הזה היתה בשר, והיה חבל להתמלא, בכל זאת הקערה רוקנה.

מלכי הערב התגלגלו לעברנו, קודם פילה, אחר כך סינטה ובסוף אנטריקוט. הם נפרסו על השולחן ולוו בתוספות של רטבים (כולל רוטב שמנת פלפלים ורוטב "קטשופ" פלפלים פיקנטי), פירה (חלבי, הללויה!) עם בצל מטוגן (16 שקלים), "גרליק צ'יפס – צ'יפס עם שום ופטרוזיליה" – 17-20 שקלים תלוי בגודל, שעועית ירוקה מוקפצת (19 שקל), ואורז (16 שקל).

הבשרים הוזמנו במידה "מדיום" ורובם היו כאלה, חוץ מהסינטה שהושארה טיפה יותר מדי, ובגלל שהיא גם ככה נטולת שומן, התייבשה במקצת. אני לא יודעת אם זו הקירבה לוולנטיין'ס דיי אבל המלח הגס שפוזר על המנה ובקרסט שלה, היה קצת יותר מדי וגרם למליחות גם בבשר עצמו. הייתי מעדיפה שהבשר יוגש ללא מלח בכלל, ושאקבל את המלח והפלפל בצד לבחירתי האישית.

בתוספות – הבצל המטוגן היה להיט, הצ'יפס עם השום היה פחות, אולי בגלל העזות של השום. מבחינתי עדיף בשר נטו, ואת התוספות לשים כנשנוש לצד השתיה החריפה של המקום.

לסיום העיקריות עוד קיבלנו שני מנות "איפון" – ההמבוגר עם אדאדו מעושן וביצת העין. קיבלנו שניים – אחד ללא גבינה למי שלא רוצה לערבב בשר וחלב, והשני עם. סיקור נרחב על ההמבורגרים ניתן למצוא בלינק שצרפתי כאן למעלה. (84 שקלים למנה של 300 גרם).

אחרי כל זה צריך קינוחים להוריד את הבשר וכאלה קיבלנו ארבעה.
עוגת גבינה עם פירות יער (מחיר לא מופיע בתפריט)
"זעזוע מוח" – כדורי גלידה קפואים מטוגנים בציפוי טמפורה בים של שוקולד חם (44 שקלים)
טארט טאטן – טארט הפוך של תפוחים מזוגגים בקרמל עם גלידת וניל (41 שקלים)
וופל בלגי חם – עם שלושה כדורי גלידה, קצפת ורוטב שוקולד (49 שקלים).

את "זעזוע מוח" טעמנו פעם קודמת (ואפשר למצוא גם את זה בלינק) – בתור חובבת שוקולד זו היתה הבחירה שלי.
העוגות – התפוחים והגבינה היו בסדר, מבחינתי היו אופציות טובות יותר, לחובבים.
הוופל הבלגי היה מנה מרשימה, מגדל של וופלים עם קצפת וכמויות גדולות של גלידה, מספיק לשלושה אנשים ויותר.

במקום אפשר לרכוש בשרים לפי משקל להכנה בבית.

אתר המסעדה – http://www.meatball.co.il/index.php
תפריט הבוצ'ר – http://www.meatball.co.il/index.php?p=297