ארכיון תגים | קמח

שנה טובה בטחנה.

ראש השנה הגיע ואיתו האריזות החגיגיות של קמחי "הטחנות הגדולות של א"י". אריזה חגיגית של קילוגרם קמח עם מתכון להכנת עוגת דבש טעימה, וגם קופסת פח מהודרת תואמת, שמצטרפת לסידרת ה"חגים" עם העיצובים המיוחדים לחגי ישראל.

אני מאד אוהבת את אווירת הרטרו של האריזה, כיף לי לקרוא את הברכה, ותמיד טוב שיש מתכון שהצלחתו מובטחת לעוגת דבש לחג.

להמשיך לקרוא

אם אין קמח – תלכו לטחנות.

השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל  הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.

בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.

להמשיך לקרוא

יום העצמאות- הגודיז שליד.

יום העצמאות- הגודיז שליד.

אוקי, ברשימת הקניות של יום העצמאות נמצאים כמובן הבשרים (וקצת ירקות בשביל צמחונים…). ומה עם ה"מסביב"? יש עוד הרבה דברים טובים שצריך מסביב לבשר כדי שיהיה לנו באמת חג שמח.

ונתחיל מהבסיס-

זוכרים את הקמח המיוחד לאזני המן של "הטחנות הגדולות של א"י"? ( אפשר להזכר כאן). –

להמשיך לקרוא

הסופגניה האופטימלית

חג החנוכה ידוע גם בשמו הרשמי הנוסף "חג האורים" אבל בפועל הוא גם "חג הסופגניות" . אי אפשר לעבור את החג בלי המטוגנות האלה, תפוחות ושזופות ומלאות כל טוב. ולא, אני לא מתכוונת ל"סופגניות" אפויות שהן בעיני לא סופגניות כי הן מחמיצות את כל ההקשר של החג – שמן, טיגון, וכל טוב בפנים. ואם כבר להשקיע בקלוריות, לפחות לאכול סופגניה איכותית שיצאה הרגע מהשמן, רצוי כזו שהכנו במו ידינו. לשם כך יש שני חידושים בשוק, שיעזרו לנו לקבל את הסופגניה המושלמת.

להמשיך לקרוא

אזני המן – לכוווווולללללםםםם.

מה הכוונה "לכולם"? (או ליתר דיוק "לכווווולללללםםםםם")? גם לאנשים שרגישים לגלוטן או לא מעוניינים לצרוך אותו. עד עכשיו זה היה סיפור למצוא איך להכין דברים טעימים בלי גלוטן, ועכשיו באים החברים ב"בר אל " ומביאים לנו קמח ללא גלוטן שמתאים לחולי צליאק, לרגישים לגלוטן וכאמור למי שמבקש להפחית בצריכת גלוטן.

הקמח מתאים להמון מתכונים (ובתחתית הפוסט תמצאו קישור לדף הפייסבוק בו יש הרבה הצעות למתכונים) בין השאר לסוגי לחם שונים וחלות, מאפים, עוגות , פשטידות וכך הלאה.

לכבוד פורים קיבלתי מ"בר אל" מתכון לאזני המן ללא גלוטן. אני מביאה כאן את המתכון לבצק, כי את המילוי העדפתי לשנות (במתכון שאני קיבלתי המילוי הוא נוטלה, אני מאמינה שאזני המן צריכות להיות עם פרג כדי להיות ממש אותנטיות. אמנם את מילוי הפרג לא הכנתי אלא קניתי כמילוי במחלקת מוצרי העוגות בסופר, אבל זה עדיין מבחינתי פורים ה"אמיתי".) כמובן שכל אחד יכול לשים איזה מילוי שהוא אוהב- אם זה שוקולד, חלווה, אגוזים וכך הלאה.

הבצק בכל מקרה הולך ככה –

להמשיך לקרוא

שופרסל אמריקה.

אז הפעם החבילה משופרסל כללה מוצרי בסיס – שמן חמניות, שמן תירס, קמח לבן, ריבת תות שדה וחמאת בוטנים.

הקרבה לחג החנוכה כיוונה ישירות לסופגניות . מבחינתי זה היה צפוי מדי, וגם לא רציתי להגזים בסופגניות שכבר זללתי (ועוד לא הגענו אפילו לנר הרביעי..) אז ניסיתי לחשוב על דברים אחרים.

כאן בא לעזרתי המלך. איזה מלך? זה שבשמיני לינואר, ממש עוד מעט יהיה לו יום הולדת – אלוויס פרסלי. אחד הדברים שאלוויס אהב הכי הרבה היה סמל אמריקאי- כריך שהכיל חמאת בוטנים, בננות ובייקון, מטוגנים בחמאה. אז החלטתי שזה הכיוון שלי. על הבייקון וויתרתי כי המטבח שלי בבית כשר ונשארתי עם פרוסות (היה לי רק לחם קל  אבל זה לא הפריע…) שמרחתי בחמאת בוטנים, פיזרתי בננות, חיממתי שמן (בחרתי את זה של החמניות פשוט כי הוא היה הראשון שהיה לידי) והוספתי חתיכת חמאה בשביל הטעם (אי אפשר לטגן רק עם החמאה כי היא נשרפת מהר מאד. לחצתי את הכריך על המחבת לכמה שניות, הפכתי, ויש מעדן חם, מתוק, קצת מלוח מהבוטנים, שילוב שמסביר למה אלוויס שקל 150 קילו בסוף חייו.

(למעלה ולמטה- ההכנות)

ומה יצא?

(אגב, במחשבה נוספת, אפשר בהחלט לזרות למעלה אבקת סוכר למשל…)

אם כבר אמריקה, החלטתי לנסות גם שילוב אמריקאי קלאסי – כריך חמאת בוטנים וריבה. הפעם בלי טיגונים, רק לעשות את הכריך. אמריקאים מתים על זה, לי זה בהתחלה היה מוזר קצת אבל יש לזה הגיון, ובסופו של דבר גם הפרוסה הזו נטרפה.

(למעלה- בשלב ההכנה, שכבת הריבה על שכבת חמאת הבוטנים, למטה- הכריך המוכן).

אז למעשה השתמשתי בכל המצרכים למעט הקמח, שהוא מוצר שתמיד נמצא בשימוש אצלנו, כי הוא איכותי בדיוק כמו כל החברות האחרות שיש בשוק, רק במחיר נוח יותר. הקמח ינוצל בימי האפייה הבאים.

בכלל, לגבי מוצרי הבסיס – קמח, שמן, סוכר , ואפילו ביצים (ראיתי בסופר שיש של "שופרסל") – אין שום סיבה לשלם יותר, המוצר זהה.

ו… יומולדת שמח אלוויס!

שופרסל – חנוכה 2013 (או מה עושים כשנמאס מסופגניות?)

לפני המון שנים, כשהייתי בגיל העשרה, עשיתי שטות. בגיל הזה עושים המון שטויות אבל השטות שלי כללה 15 סופגניות ביום אחד ונגמרה בחדר מיון עם התייבשות אחרי לילה של.. טוב, בואו לא נכנס לזה.

בכל אופן, מאז החוק אצלי היה – סופגניה אחת לשנה, סמלית לכבוד החנוכה. עם השנים נוספו גם השיקולים הקלוריים. אז השנה קצת חטאתי (אכלתי שתיים!) ולכן כשהגיעו המצרכים לסופגניה של "שופרסל" – קמח תופח מאליו, ממרח קרם קקאו ואגוזים, קונפיטורה ובקבוק סירופ בטעם מייפל, החלטתי למצוא משהו אחר להכין, שגם יהיה טעים (וקל, כי כידוע, אני לא אוהבת לשהות יותר מדי זמן במטבח) וגם שנזקו הקלורי יהיה נמוך יותר (מה שאומר בלי שמן עמוק).

על המצרכים עצמם-

הקמח הוא קמח תופח כמו של חברות אחרות, כך שאם המחיר זול יותר בגלל שזה מותג הבית, הוא בהחלט אופציה ראויה. כנ"ל הקונפיטורה (בחרתי בתות) – מתוקה, עסיסית, טעם קלאסי. רוטב המייפל אף הוא טוב (לא הייתי מבדילה בין יצרנים שונים כך ששוב, משתלם אם זה יותר זול). ממרח השוקולד הוא היחיד שכן הייתי מבדילה בינו לבין המקור המפורסם, אם כי בתור עצמו, בלי השוואות הוא פשוט ממרח טעים שאני מודה שנאכל גם בכפית ככה על הדרך.

בכל מקרה, החלטתי להכין פנקייקס בגירסה המודולרית, כלומר להכין את הפנקייק הבסיסי ואליו כל אחד יוכל לשדך מה שירצה- ממרח שוקולד, ריבה, רוטב מייפל, קצפת, או מה שמתחשק.

המתכון המנצח שלי לפנקייק הוא –

ערבוב של 1 כוס קמח תופח (או קמח רגיל עם כפית אחת אבקת אפיה), 1 כף שמן, וכף סוכר אחת.

אחרי שמעורבב מוסיפים 1 ביצה שקושקשה בכוס, 1 כפית סוכר ווניל (אני שופכת בערך חצי שקיק), 3/4 כוס חלב ומערבבים עד שהתערובת סמיכה וללא גושים (להקפיד!).

מניחים לנוח חצי שעה (שלב הכרחי, אחרת זה לא מצליח!!).

מחממים מרגרינה במחבת (מספיק ממש קצת אז לא נורא שזה מרגרינה, כי חמאה נוטה להשרף מהר, ולא ניסיתי עם שמן), מקפידים על אש נמוכה עד בינונית ויוצקים בעזרת מצקת את התערובת ומשטחים אותה . מחכים שיעלו בועות והופכים לצד השני. חשוב לשים לב לגובה האש כי אם היא חזקה מדי אז הפנקייק יצא שרוף בקצוות ונא באמצע.

עורמים בערימה (ומתעלמים מבני המשפחה שגונבים ממנה בזמן טיגון הפנקייקים האחרים) וכאמור מוסיפים מה שרוצים.

מהכמויות האלו יוצאים בסביבות ה6-7 פנקייק עבים ונדיבים, כמובן אפשר להכפיל כמויות.

חג אורים שמח!!!