ארכיון תגים | קומדיה

ברידג'ט ג'ונס'ס בייבי- הסיפור ממשיך.

סרטי ברידג'ט ג'ונס תמיד היו סוכריה מתוקה טבולה בעוקצנות בריטית. בתחילה היה הקרב על ליבה בין יו גרנט בעל עיני הכלבלב לקולין פירת' האיך לומר זאת? צנון בריטי? , אחר כך היו הקשיים בין ברידג'ט למיסטר דארסי (ובשמו המלא הזהה לחלוטין לדמות הצנון הבריטי השני – ב"גאווה ודעה קדומה") ועכשיו מה? בסוף השבוע הבא עולה למסכים הסרט "ברידג'ט ג'ונס'ס בייבי"- שמתרחש כעשור לאחר מכן, כשברידג'ט (רנה זוולינגר בגירסה כחושה מתמיד) ודארסי כבר לא ביחד, הוא נשוי לאישה אחרת, והיא … היא מבלה את יום ההולדת ה43 שלה בבדידות בדירה שלה, חוגגת לעצמה עם קפקייק עטור בנר, וכוס אלכוהול קומפלט. האמת, מצבה לא כל כך גרוע כמו שהיה פעם- היא רזתה, מושכת מבטים ברחוב, ובעיקר בעלת קריירה מפוארת בתוך מפיקה של תוכנית חדשות. הדבר היחיד שחסר הוא גבר, ולפי הלחץ של אמא שלה, שרצה לבחירות במועצה, גם תינוק, ו"לא חייבים גבר בשביל זה, את יודעת?".

להמשיך לקרוא

אמהות "רעות"- עכשיו בקולנוע.

הסרט "אמהות רעות" עולה היום (יום חמישי ה4 לאוגוסט) למסכים. הסרט הוא של ג'ון לוקאס וסקוט מור, מוגדר כקומדיה, אבל מעלה הרבה נקודות חשובות למחשבה.

נתחיל מהעלילה – איימי מיטשל (מילה קוניס) היא מה שמוגדר בכל תורה שוביניסטית כ"אם שמנסה לגלם את תפקידה אבל לא מצליחה". מה הכוונה? ב"תפקיד" הכוונה לכל עבודות השירות הנדרשות מאישה מעצם היותה אישה- לדאוג לכל צרכי הילדים והבעל, כולל לעבוד משרה מלאה (תחת בוס גבר כמובן), ואז להתחיל "משרה שניה" עם הסעות הילדים לחוגים, הכנת שיעורי הבית שלהם, השקעה בארוחות בסגנון "אמהות אופות" שעל זה כבר נעשתה פרודיה ב"ארץ נהדרת" , וכמובן הגשת אוכל לכולם בערב בבית, כולל לבעל הבטלן שעסוק בעיקר בחיפוש סקס באינטרנט, וחושב שכל מה שאשתו עושה זה "לשים קרם פנים ולדבר לדבר לדבר".

להמשיך לקרוא

מה באמת עושים עם ג'ני?

שתי שחקניות שגילן המצטבר מעל 170 משתוללות על הבמה בתאטרון הלאומי "הבימה" . ולא סתם משתוללות- חוגגות את החיים.

אבל נתחיל מההתחלה. "מה עושים עם ג'ני" – קומדיה שמוצגת על קרשי תאטרון "הבימה".  גיבורת העלילה היא ג'ני איטון (ליא קניג) – אלמנה בשנות השבעים לחייה, שבניגוד לציפיות כל הסביבה, במקום לשבת ולסרוג לנכדים, או להתלונן על מחלות, עסוקה במהפך – היא מציירת עירום, שותה שמפניה, ועורכת ג'ם סשן של ראפ עם שני אמנים צעירים ורעשניים, וכל זה תוך החזקת מאהב "צעיר" בן שמונים.

(התמונות באדיבות "הבימה")

להמשיך לקרוא

החיים (של כולנו) על פי יעל לבנטל.

קיימת סטיגמה שאין נשים מצחיקות. אז זהו שיש. נשים עולות על במות, מדברות (מה זה מדברות? המון מדברות!) ומצחיקות, ואחת הבולטות שבהן היא ללא ספק יעל לבנטל.

עם הסטוריה בתוכניות טלוויזיה כמו "מעורב ירושלמי", "פלורנטין", "החיים זה לא הכל", "לא לפני הילדים" שאותה גם כתבה, ואיך אפשר לשכוח את המתנחלת  האלמותית נחמה בת יפונה ב"אחורי החדשות", היא עולה על הבמות עם מופע היחיד "החיים על פי יעל לבנטל".

להמשיך לקרוא

כל דרכי האהבה- מובילות לרומא.

ב14 לינואר (יום ההולדת שלי!! רמז רמז) עולה למסכי הקולנוע הסרט החדש "כל הדרכים מובילות לרומא". מדובר בקומדיה קלילה, בכיכובה של שרה ג'סיקה פארקר שמתרחשת באיטליה.

להמשיך לקרוא

"ז'קו"- הבימה- איוב המודרני.

מהי הסיבה לחיות? לז'קו נחמיאס (יעקב כהן בתפקיד מצוין) אין תשובה לשאלה הזו. הוא חי בדרום, עובד במפעל טקסטיל כושל , ביחד עם חברו הטוב דוד אלקלעי (קובי מאור), שמרוויח יותר ממנו על אותה עבודה, נשוי לגאולה (מיקי פלג-רוטשטיין) ומפוטר על ידי בעל המפעל אבירם גאון (אורי הוכמן) רק כדי לגלות שבעצם הוא עקר ושהתינוק הוא מחברו הטוב, שהוא מאומץ וילד לא רצוי גם על ידי אימו החורגת כמו גם ההורים הביולוגים, ושהוא גם הפסיד מליוני שקלים בטופס לוטו שלא שלח.

 

 

להמשיך לקרוא

משפחה (לא תמיד) עליזה.

(התמונות בפוסט באדיבות "הבימה")

היום מצבם של חד מיניים קל בהרבה משהיה לפני עשרים ושלושים שנה ,אבל עדיין יש קושי רב לצאת מהארון בפני המשפחה והחברים, שלעיתים עדיין נגועים בהומופוביה ובדעות קדומות. הקושי הגדול ביותר הוא בדרך כלל בפני ההורים, שאולי ציפו למשהו אחר מילדיהם, וקשה להם לקבל את המציאות, מה גם שהקושי מתעצם בגלל הבדלי מנטליות ודור.

כזה הוא הסיפור ב"משפחה עליזה" – קומדיה מאת רון קלארק וסם בובריק שתורגמה על ידי ירון פריד, בוימה על ידי נתן דטנר, ומוצגת בתאטרון הלאומי "הבימה"  והעלילה סובבת סביב דירה שקטה בניו יורק, בה חי בשלווה אורסון צ'יימברס (יואב דונט) עם בן זוגו גארסון הובארד (טל קלאי) – מטפל משפחתי במקצועו, ואליה מגיע בהפתעה גמורה אביו של אורסון- אוסקר צ'יימברס (בכיכובו של נורמן עיסא שמצליח לשלב מבטא מזרחי עם אזרחות אמריקאית ואופי פולני לחלוטין). הסיבה לביקור הפתאומי- אשתו של אוסקר, אימו של אורסון – שארלוט (רובי פורת שובל) ברחה עם אחיו יוליוס והשאירה אותו אומלל. הבעיה- אוסקר לא ממש יודע על הרומן ההומוסקסואלי של בנו, והדבר מהווה קרקע פוריה לאי הבנות ומהומה. כמובן שהאמת מתגלה עד מהרה, והתגובה לא קלה- לאוסקר קשה מאד לקבל את ההעדפות של בנו, והוא מנסה בכל דרך להפוך אותו לחובב נשים, בין השאר על ידי  הבאת זונה (הילה שלו) שתנסה לפתותו.

להמשיך לקרוא

המלך עומרי השני.

"וימליכו כל-ישראל את-עומרי שר-צבא על-ישראל, ביום ההוא–במחנה.  יז ויעלה עומרי וכל-ישראל עימו, מגיבתון; ויצורו, על-תרצה….. ויחזק העם, אשר אחרי עומרי, את-העם, אשר אחרי תבני בן-גינת; וימת תבני, וימלוך עומרי. … יעשה עומרי הרע, בעיני יהוה; וירע, מכול אשר לפניו.  כו וילך, בכל-דרך ירובעם בן-נבט, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל:  להכעיס, את-יהוה אלוהי ישראל–בהבליהם.  כז ויתר דברי עומרי אשר עשה, וגבורתו אשר עשה:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  כח וישכב עומרי עם-אבותיו, וייקבר בשומרון; וימלוך אחאב בנו, תחתיו.  "

זה בערך כל מה שכתוב על המלך עומרי בספר מלכים א' פרק ט"ז.

שלושת אלפים שנה אחר כך,בהצגה "מלך ישראל" , עומרי אחר, רווק בן 33 מרמת גן, שגר עם שותפה ועובד בשירות הלקוחות של "סלקום" מתחיל לשמוע קולות. ליתר דיוק, הוא רואה ושומע את המלך עומרי, זה התנכ"י שמגיע אליו עם פק"ל של גלימה, כתר ושפה ציורית קדומה (שבאורח פלא עובדת מצוין על בחורות עכשוויות).

להמשיך לקרוא

כבר הסתיו עכשיו.

סתיו תמיד משדר סיום – סיום הפריחה ואור השמש , התחלת הקיפאון. העלים נושרים, האדמה קופאת, הכל נרדם.

כשמדברים על תקופות בחיי אדם, הקיץ הם הנעורים, והזיקנה היא הסתיו שאחריו המוות – החורף הקר מגיע.

על קרשי התאטרון הלאומי "הבימה" עולים שני שחקנים, אחת קצת יותר מבוגרת, השני קצת יותר צעיר- ליא קניג ותומר שרון, ובמשך שעה ורבע רצופים ללא הפסקה, בוראים לנו עולם של ניגודים בין ההזדקנות לפוטנציאל, בין הזקנה לעור שעדיין חלק, בין ההווה לעתיד (או כפי שאומרת אלכסנדרה, דמותה של ליא במחזה "ההווה מראה לנו שאין עתיד". הכל ב"פתאום הגיע סתיו".

להמשיך לקרוא

שווה להכנס לפאניקה.

בילדותי מאד אהבנו לצפות ב"קומדיות מצבים" – מה שמכונה "סיטקום" – אנשים שמסתבכים באי הבנות, מנסים לצאת מהם ורק מסבכים את הדברים עוד יותר, והכל בצורה מצחיקה- אם בהומור שנון או בהומור פיזי.

כשקראתי את העלילה של "פאניקה" שעלתה עכשיו על קרשי תאטרון "הבימה", נזכרתי בדיוק בזה, כי העלילה , שיצר המחזאי רובין האודן, ותרגם ירון פריד, מספרת על זוג נשוי – בשם קלריס ורוג'ר (איילת רוביניסון ונתי רביץ) שבסוף שבוע אחד מאבדים שליטה על חייהם, כשהוא, שאמור לצאת לסופשבוע רומנטי עם המאהבת שלו דייזי (טלי אורן) שהיא במקרה גם חברתה הטובה של אשתו, נתקע בבית בעקבות אי הבנה, ומלחיץ בכך את אשתו שהזמינה הביתה שני גברים אחרים – את מעצב הפנים שלה (עמי סמולרצ'יק) ואת המאהב הצרפתי שלה (רוי מילר ויואב דונט בתפקידים מתחלפים).

כבר כשקוראים את העלילה הזו מבינים איזה פוטנציאל יש לאי הבנה מאחר וכל אחד מהמעורבים אמור לדעת משהו אחד ובעיקר לא לדעת משהו אחר, והתפקידים של כל אחד בהתאם לכך מתחלפים בתזזיות, כך למשל מעצב הפנים הופך לרגע להיות הבעל של דייזי, חמש דקות אחר כך הוא כבר בעצם המאהב שלה, ודקה אחר כך הוא מתחזה למעצב פנים, מה שהוא היה מההתחלה.

(קרדיט לצילומים – ג'ראר אלון).

ההצגה רצה בקצב מהיר והבדיחות- המילוליות או הפיזיות כל כך משעשעות שלעיתים גם צוות השחקנים פורץ בצחוק, ואף משלב זאת בעלילה כמו למשל בטקסט של מריבה שהופך ל "זה שאני מחייך זה לא אומר שאני לא כועס" שאני מניחה שלא היה בטקסט המקורי והוא אילוץ של צחוק.

אם הייתי צריכה לבחור את שני השחקנים שהיו הבולטים ביותר, אבחר בטלי אורן בתפקיד "דייזי" שמזכירה סוג של ציפי שביט – תזזיתית, מעבירה מסרים בעזרת הגוף והבעות הפנים כך שלפעמים היא לא צריכה להגיד מילה והקהל כבר פורץ בצחוק, השני שהרשים מאד היה קובי מאור בתפקיד בוב, בעלה של דייזי שמגיע במפתיע ומערבב עוד יותר את המהומה. מאור, שחקן פיזי מאד ובעל נוכחות, הזכיר לי מאד את ההומור של דובל'ה גליקמן, ולפי תגובות הקהל היה בהחלט המצחיק ביותר.

בשורה התחתונה- הצגה מבדרת, בגובה העיניים, תזזיתית ומתקדמת בקצב מהיר, ומשאירה את הצופה כל פעם תוהה איך ייצאו מהתסבוכת שנוצרה בעקבות נסיון לתקן את התסבוכת הקודמת.

לעוד פרטים, מועדי הצגות ומידע-לחצו כאן.