ארכיון תגים | צחוק

החיים (של כולנו) על פי יעל לבנטל.

קיימת סטיגמה שאין נשים מצחיקות. אז זהו שיש. נשים עולות על במות, מדברות (מה זה מדברות? המון מדברות!) ומצחיקות, ואחת הבולטות שבהן היא ללא ספק יעל לבנטל.

עם הסטוריה בתוכניות טלוויזיה כמו "מעורב ירושלמי", "פלורנטין", "החיים זה לא הכל", "לא לפני הילדים" שאותה גם כתבה, ואיך אפשר לשכוח את המתנחלת  האלמותית נחמה בת יפונה ב"אחורי החדשות", היא עולה על הבמות עם מופע היחיד "החיים על פי יעל לבנטל".

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

CARMI'S – החגיגה נמשכת.

לפני כחודשיים ביקרתי בCARMI'S וגיליתי את הפנינה האיטלקית המתוקה הזו במודיעין, עם מנות מיוחדות- גם מבחינת הטעמים וגם מבחינת הפרזנטציה, והלב הגדול של הצוות. ומסתבר שהם לא שוקטים על השמרים ומוסיפים עוד אקסטרה לתפריט- והפעם לווא דווקא תוספת אכילה (למרות שיש המון כאלה) אלא משהו לנשמה- קונספט של הופעה משעשעת ומרתקת, ביחד עם מזנון איטלקי כיד המלך.

להמשיך לקרוא

לחיי הגדוד העברי!

בשנת 2007 התאגדו להם עידו אופק, יניב ביטון, דקלה הדר, מוריה זרחיה, שלומי טאפירו, יעל טל, רווית יעקב ועומר עציון והפכו ל"גדוד העברי".  הם צחקו, שרו, המציאו, ויצרו מערכונים קצרים, שמתקבצים ביחד לתמונה סאטירית של המדינה בה אנו חיים ונושמים.

להמשיך לקרוא

Meon the mic –עברה שנה, מה השתנה?

לפני שנה סיקרתי מקום חדש לקריוקי בשם "מי און דה מיק " (קישור לסקירה- http://cafe.mouse.co.il/post/2959191/ ).

אמש חזרנו לשם, לבדוק מה השתנה ומה התחדש. מי זה "אנחנו"? 19 בלוגריות ובלוגר אחד (טוב, היה משחק של ברזיל, אפשר להבין…), והפעם קיבלנו את חדר "ריו דה ז'נירו" האקטואלי במיוחד. (למרות שגם בחדר אחר, קבוצה שהיתה שם, קיבלה בנוסף לקריוקי גם מסך טלוויזיה שהעביר את המשחק). בחדר כבר חיכו לנו משקאות אלכוהוליים לחימום האווירה, וכל מני אביזרים משעשעים כמו כובעים, כלי נגינה מתנפחים, שרשראות, עניבות פלסטיק ענקיות ובלונים.

קיבלנו גם את האייפד המפורסם של המקום שמאפשר בחירה בין השירים, מציג את הפופולארים ביותר, ומאפשר גם לקרוא למלצרית ולראות את התפריט.

אז מה באמת השתנה? התפריטים – גם של המוסיקה וגם של האוכל, התרחבו ויש הרבה יותר אופציות כך שכל אחד יכול למצוא את מה שהוא אוהב. נוסף לכך נוספו גם שירים ברוסית, ספרדית, יוונית ועוד. מה לא השתנה? האווירה הכייפית והעיצוב המדליק של חמשת חדרי הקריוקי, כל אחד בגודל אחר, כך שיתאימו לכל קבוצה –

החדר הלונדוני עם כל המאפיינים, החדר הניו יורקי – טיימס סקוור ורחוב במנהטן שולחים אותנו ישר לאווירה, סלוניקי – הטברנה היוונית שהיא גם החדר הגדול ביותר, ומיועדת לכ40 איש, טוקיו – החדר לחובבי האפיונים המיוחדים ליפן כמו מאנגה וזן, והחדר שאנחנו קיבלנו – ריו דה ז'נירו – חדר עליז ושמח במיוחד בצבעי ירוק צהוב והרבה קרנבל.

עברנו על האפשרויות באייפד והתחלנו לבנות את רשימת המוסיקה שלנו שכללה את כל הטווח – מזוהר ארגוב עם "בדד" ועד לביצוע אופראי מרשים (בשלושה סולמות שונים) של "רפסודיה בוהמית". (ואם מישהו מסתובב בבית קברות בחו"ל, שלא יתפלא שהוא שומע רעש מהקבר של פרדי מרקורי, הוא פשוט התהפך הרגע…).

בין השירים הגיעה המלצרית והביאה לנו המון נשנושים שהולכים טוב עם המוסיקה והשתיה-

קערת אדממה עם מלח גס ולימון, מגש ירקות חתוכים עם רטבים , עלי גפן ממולאים, קרפצ'יו סלק על טוסטונים, רצועות קורנביף על טוסטונים וירקות, המון צ'יפסים בטעם שום עדין, קוביות תפוחי אדמה מטוגנות ברוטב חרפרף (מומלץ במיוחד), שניצלונים עם רוטב ברביקיו, פיצה מרגריטה על תנור לבנים, טחינה אדומה עם פטריות ופיתות קטנות, וכמובן קינוח גלידות בטעם פירות שהוגשו בתוך הפירות עצמם. בין לבין היו גם צ'ייסרים וכמובן שתיה קלה למי שצריך לנהוג.

(יש אפשרות גם להזמין קייטרינג כשר  – חלבי או בשרי).

אבל השוס הוא כאמור המוסיקה – עם סאונד איכותי ותאורה שמשתנה, הפכנו כולנו לכוכבים, וגם אם היו זיופים ("גם"?) – זה לא הפריע לשמחה, והרבה פעמים הביצוע של מי שעל המקרופון , הפך לשירה בציבור כוללת של כולם.

גם כשחלפו כבר שלוש שעות, עדיין האייפד עבר מילד ליד ונבחרו עוד ועוד שירים כאילו שרק התחלנו.

עוד פרטים באתר – http://meonthemic.co.il/ – מצויין לערבי חברה, מסיבות רווקים ורווקות, אירוח אורחים מחו"ל , ובכלל. חנייה חינמית ונוחה.

 

דינה אור – הצחוק כרפואה.

dina1

                                                     צילום- מתוך אתר "דינה אור"

נתחיל מהסוף- משפט הסיום של הסטנדאפיסטית דינה אור הוא "אין הרבה צחוק ברפואה, אך יש רפואה בצחוק" .

בניגוד לכמות הרבה של סטנדאפיסטים גברים המופיעים כיום, יש יחסית מעט סטנדאפיסטיות. למה? אין לי מושג. אבל שמחתי לגלות אישה מצחיקה שלא הכרתי בעבר, שהפכה את מוצאי השבת האחרונה בשבילי למשעשעת במיוחד ולאחלה פתיחה של שבוע חדש.

קצת על הרקע-

דינה אור התחילה מייעוץ לזוגות, עברה דרך השתלמויות דרך גדולי הקומיקאים כמו ביל קוסבי וג'רי סיינפלד, והופיעה בתוכניות בידור שונות בטלוויזיה, ואז עלתה על הבמות, בתחילה בתוכנית "זה ייגמר בצחוק" ועכשיו בתוכנית החדשה- "דינה אור בלי בושה".

היא עולה על הבמה ותוך כדי חשיפת אנקדוטות מחייה, שבעצם קיימים בחיים של כולנו, ודיאלוג מתמיד עם הקהל שכולל אילתורים רבים, מצחיקה את הקהל כשהיא מדברת על סיטואציות שכולנו נתקלים בהן, מהתהייה "עד איזה גיל מותר לך להגיד את אחרי צבא"? , דרך גילוי הסוד השמור- מי באמת מלביש את שרה נתנייהו (רמז- זמר ששר "רק התקשרתי להגיד שאני אוהב אותך"…), מהו משחק מקדים אצל פולנים, איך מגיבים לבלגאן בחדר של הבן המתבגר, איך להצחיק שוטר ומהי הדיאטה הכי טובה…

על הדרך יש לה גם סטראט אפ של "מהו כדור הדיאטה האולטימטיבי שעוד לא פיתחו" (כדור הרגעה, את לא מרזה אבל לא אכפת לך…)

בניגוד למצחיקנים אחרים, אין כאן בדיחות על ערסים, וגם השפה גבוהה יותר (אם כי יש קצת רמיזות מתחת לחגורה פה ושם, אבל בקטנה).

דינה אור מופיעה גם בערבי חברה, כנסים, ימי גיבוש ועוד.

החימום להופעה של דינה הוא בן הזוג שלה – אודי רייס, זמר אדיר שמתמחה בשירי שנות השישים והשבעים, ואריות איטלקיות (ואל תשאלו מה יוצא לו מהפה כשמבקשים ממנו "מזרחית").

אתר האינטרנט של דינה אור- http://dinaor.co.il/

קטעי יוטיוב של ההופעות – http://www.youtube.com/user/dinaorr53?feature=results_main