ארכיון תגים | סנפרוסט

סנפרוסט הולכת מיני

כשהודיעו לי שקיבלתי לסיקור ברוקולי וכרובית של "סנפרוסט" אוטומטית חשבתי על גרסאות מטוגנות או אפויות של הירקות הללו, בציפוי פריך. אחר כך כששמעתי שמדובר בגרסת "מיני" בחלקים קטנים מאד, שאי אפשר לאחוז אותם כמו שאוחזים "פולקע" למשל, שיניתי את התוכניות והתחלתי לחשב מסלול מחדש.

קודם כל, זה מה שקיבלתי:

להמשיך לקרוא

Ice rice.

טוב, לא בדיוק, אבל הכותרת התחרזה לי כל כך יפה שהייתי חייבת.

אז קיבלתי שתי חבילות של המוצר החדש של "סנפרוסט" – אורז קפוא בשני טעמים – אורז מהיר הכנה עם ירקות (אפונה וגזר) ואורז מג'דרה.

נתחיל מהסוף- הבן שלי מת על מג'דרה. פעם הוא היה קונה את השקיות שצריך להוסיף להם מים בסיר ולבשל, כי הוא טען שזה יותר טעים לו מאשר המג'דרה שאני הייתי מכינה "מההתחלה" – כלומר עם אורז ועדשים וכל התיבול הנדרש.

אחרי שהפסקתי להעלב מכך, דווקא ראיתי את הצד החיובי- ההכנה קלה יותר.

עדיין , גם עכשיו, כשהילד כבר בגיל שבחוגים מסויימים כבר היה נשוי עם איזה שניים שלושה פעוטות, (ואיזה מזל שאנחנו לא בחוגים האלה), הוא עדיין לא אחד שיתחיל לבשל לעצמו, גם כשהוא חוזר מורעב מהעבודה או הלימודים.

לכן מילת הקסם שמשכה אותו הופיעה בהוראות ההכנה של האורז, וזרחה לו ככה מתוך העטיפות – "מיקרוגל".  – מתכון של עשר דקות ברוטו, (כולל חיפוש קערה מתאימה), וממשהו קפוא, למשהו טעים. מה שיותר יפה זה שבגלל שזה קפוא, זה יכול להשמר זמן ארוך בפריזר ואז הוא יכול לשלוף ארוחה ברגע שירצה.

אז הכנו את שתי השקיות – בעזרת ההוראות של המיקרוגל. חשוב לציין שמאד סמכנו על המנות האלה כי מדובר היה בסופשבוע, ואם זה לא היה יוצא טוב, לא היה לנו מה לאכול יומיים (אבל, היי, יש בקבוק וודקה בפריזר, אז אולי אפשר להסתדר בכל זאת?)

(בתמונה למעלה – האורז שיצא מהשקית, לפני הבישול).

המסקנות שלי –

האורז יצא מצוין. עשיתי לפי ההוראות המדויקות במיקרו גל, ובדיוק אחרי שמונה דקות בישול, עם ערבוב באמצע, המנה היתה מוכנה. האורז יצא אחד אחד, הירקות רכים אבל לא מושי , הכל מצוין. אימצתי את הרעיון, בעיקר בשביל הבן שכלי הבישול העיקרי שלו הוא המיקרוגל.

(בתמונה למעלה- המנה המוכנה. הכמות שבתמונה היא מחצית ממה שיש בשקית).

בהוראות על העטיפה היה כתוב "להוסיף תבלינים". שמתי מלח אבל זה לא היה מספיק, אז אחרי שהיה מוכן, שמתי מלמעלה רוטב צ'ילי מתוק כמו שאני אוהבת.

רק הערה אחת – על העטיפה כתוב "3-4 מנות". מהכרות עם ההגדרות האלה, הן אף פעם לא נכונות ואסור לסמוך על זה. אם רוצים לחלק לשלושה או ארבעה , סביר להניח שכל אחד יקבל כף בלבד. מבחינת הכמות, יצאה לי כמות לשני אנשים גג, וגם זה כתוספת ליד  עוד משהו (במקרה שלי סלט).

הירקות הם איכותיים, טריים בלבד (לא אבקות ולא מיובשים) והמוצרים הם דלי שומן ודלי מלח, לא מכילים חומרים משמרים, מונוסודיום גלוטומט או צבעי מאכל.  כשר פרווה.

להשיג בכל רשתות השיווק.

שלושה (מרקים) בסירה אחת.

קיבלתי להתנסות שלושה מרקים חדשים של "סנפרוסט" – מרק שעועית עשיר, מרק אפונה עשיר בירקות ומרק ירקות עשיר, ואתגר- מה הדבר הכי טעים שאפשר להפיק מהמרקים הללו.

מבחינת הכנה, גם בלי יצירתיות, הם טעימים ונוחים – פותחים את השקית, מוצאים בפנים שקית נוספת של ציר, מערבבים את שתי השקיות יחד עם ליטר מים, מרתיחים, מבשלים אחרי הרתחה בין 12 ל15 דקות תוך ערבוב מדי פעם והופ – יש משהו כמו ארבע מנות מרק.

וכאן נכנס הדמיון.

או ליתר דיוק, כאן נכנס הספר האהוב עלי ביותר "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" של ג'רום קי ג'רום בתרגום של אהרון בר ששמר על הסגנון הבריטי ולא תרגומים מאוחרים יותר שקצת הורסים את האווירה.

בכל אופן, הקטע שהתרכזתי בו בספר היה קטע שבו מתוארים שלושת החברים ששטים על התמזה (עם הכלב) ומכינים מה שמכונה "קדרה אירית" שמשמעותה – שים בסיר כל מה שיש, בסוף יצא משהו טעים.

הקטע המקורי הולך ככה- "ג'ורג אמר שזה מגוחך לשים רק ארבעה תפוחי אדמה בקדרה אירית, לכן שטפנו חצי תריסר נוספים והכנסנו אותם בלי לקלף. הכנסנו גם כרוב וחצי חבילה של בשר בקר. ג'ורג' ערבב את כל זה ואז הודיע שנותר הרבה מקום. לכן הפכנו את שני הסלים וליקטנו את כל השרידים והשיירים היבשים והוספנו אותם לתבשיל. היו גם חצי פשטידת בשר וקצת בייקון מבושל, והכנסנו גם אותם. בנקודה זו מצא ג'ורג' חצי פחית של סלמון משומר והוא הריק את זה לסיר. הוא אמר שזה היתרון של קדירה אירית – נפטרים מכל כך הרבה דברים . דגתי כמה ביצים שנסדקו ודחפנו אותן פנימה, ג'ורג' אמר שהן יסמיכו את הרוטב". (עמוד 153-154).

בהשראת הקטע הזה הלכתי לעשות סיבוב בבית – במקרר, במזווה ובארונות, וסידרתי כל מה שמצאתי לפי סדר בישול. הכנתי את המרק לפי ההוראות המקוריות אבל התחלתי להוסיף לו דברים נוספים לפי סדר הקשיות שלהם- כי כל אחד דורש זמן בישול אחר. בין השאר הוספתי – קוביות תפוחי אדמה מבושלים, חתיכות עוף שנשארו משבת, קיטניות שונות ששמרנו בפריזר, חתיכות נקניק (ולמי שלא שומר כשרות – גם קוביות גבינה קשה מהסוג שלא נמס בקלות – מומלץ), אורז שנשאר (אני הוספתי בערך כף כי זה מה שהיה), ואפילו אטריות זכוכית קלות של מנה סינית. בסוף כשהורדתי מהאש שברתי על זה ביצה אחת וזרזפתי בעדינות כדי ליצור נטיפים קלים, וקישטתי בעלי חסה (פטנט שלמדתי במסעדות סיניות) בשביל הקראנץ' ועלי כוסברה (כי אני מתה על זה באופן כללי). כמובן שאפשר להוסיף גם שקדי מרק למשל , אם ממש רוצים שחיתות.

בתמונות למעלה – שלב איסוף המצרכים, בתמונה למטה – מה שיצא

מה שנחמד בהכנה כזו- מעבר ליתרון שצוין בספר- שמתפטרים מכל מני שאריות, זה שאף פעם זה לא יוצא אותו דבר כמו הפעם הקודמת, תמיד מרק מפתיע וחדש. (אולי בפעם הבאה אוסיף קניידעלך?)

להגיש עם לחם טרי או טוסטים קטנים.

להשיג בכל רשתות השיווק.

לשקשק בצ'יק

???????????????????????????????

שקשוקה היא מנה פופולארית בארוחות הישראליות, בעיקר בערב. כולם אוהבים אותה, בכל גיל ומכל עדה. מצד שני, כולנו אנשים עסוקים וכל קיצור דרך שמביא לתוצאה איכותית, רצוי ומתקבל בברכה.

קיבלתי להתנסות את הלקט החדש של "סנפרוסט" – לקט ירקות וציר תיבול להכנת שקשוקה.

הלקט מכיל את כל הירקות שנמצאים בשקשוקה- עגבניות, פלפלים, ובצל וכן שקיות ציר שכולל כבר את כל המרכיבים. ההוראות פשוטות – לשים את תוכן השקית במחבת, להוסיף מים ושמן, לבשל רבע שעה עד עשרים דקות- הזמן שלוקח למים להצטמצם, להוסיף את שקית הציר, לערבב , להוסיף חמש או שש ביצים , לכסות, לבשל עוד חמש דקות וזהו, יש שקשוקה עשירה.

אז ניסיתי בעצמי וכך זה עבד עבורי:

ראשית, כמות המים היתה מדוייקת מבחינת הכתוב על האריזה. אצלי הכמות היתה טיפה פחות וראיתי שיש סכנת שריפה למנה ולכן הבנתי שחשוב להקפיד על הכמויות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

                                                     (בתמונה- הירקות מהשקית למחבת)

אחרי שהנוזלים הצטמצמו הוספתי את הציר וערבבתי. פה אני חייבת לציין שהטעם הסופי שנותן הציר הוא מאד מתובל, מי שאוהב טעמים פחות עזים, עדיף להוסיף פחות מהציר. ענין של טעם.

הוספתי את הביצים (חשוב לשבור בכוס ולא כמו שאני עשיתי, מעל המחבת כך שאחר כך הייתי צריכה לדוג חתיכות קליפה שנפלו לשם..לא נורא, סידן טוב לבריאות.. :-) )

OLYMPUS DIGITAL CAMERA                                                       (אחרי הוספת הציר והביצים)

כיסיתי את המחבת וחיכיתי עוד חמש דקות. המנה היתה מוכנה בדיוק לפי ההוראות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA                                                           (התוצאה)

המסקנות שלי מההתנסות –

מאד נוח שיש את הכל מוכן, לא צריך לקנות ירקות טריים, הכל כבר במקפיא לזמן תפוגה ארוך, לא צריך לקצוץ, לא צריך להתחיל להכין רוטב, ההכנה קלה ומדוייקת. מבחינתי האישית חשוב להקפיד על כמות המים ולא להפחית, ומצד שני, למי שלא אוהב תיבול חזק, אפשר להפחית במקצת מהציר. הביצים יצאו רכות ונעימות ואיזנו את הפיקנטיות.

להשגה בכל רשתות השיווק.