ארכיון תגים | סויה

חלב ועוגיות – כי קלאסיקה נשארת קלאסיקה

עוגיות וחלב תמיד היו נשנוש הילדות. האמת, יותר בסרטים האמריקאים שם משאירים עוגיות וחלב עבור סנטה קלאוס, וזו המנה שמהווה את ארוחת הארבע של הרבה ילדים שם. בישראל הצירוף המקובל בדרך כלל היה "שוקו ועוגיות" או לחילופין "שוקו ולחמניה" המפורסם של הקייטנות, אבל היי אם יש משהו טעים באמריקה (חוץ מבראד פיט כמובן) אז בהחלט שווה לעשות לו "עלייה" לישראל.

שופרסל פינקו הפעם עם עוגיות בקופסה גדולה של 600 גרם – גם מלוחות וגם מתוקות, ובמשקאות מסדרת הטבע של GREEN- משקה אורז ושקדים, ומשקה סויה, שניהם בגודל ליטר אחד.

להמשיך לקרוא

אסיה הקטנה במטבח שלי.

המטבח האסיאתי הוא חביב קהל אמיתי בישראל, סושי, נודלס, סויה, מוקפצים- הכל שמות שגורים בפינו ובקיבה שלנו…

מותג "מאסטר שף" הביא לנו לאחרונה סלסילה מלאה של מוצרים שיעזרו לנו להביא את המטבח האסיאתי הישר לתוך המטבח הפרטי שלנו, בקלות ובנוחות. כבר לא צריך לחפש חנויות אסיאתיות בכל מני חורים נידחים בארץ, הכל ברשתות שיווק, רק "הושט ידך וגע בם".

להמשיך לקרוא

שופרסל יולי 2014 – בסימן סיני (בלי כינור גדול).

נתחיל מזה שמבין חמשת המוצרים, את הסויה לא מצאתי, אבל אני גם לא מעריצה גדולה של סויה (מלוח לי מדי) אז השתמשתי בשאר הדברים שקיבלתי כדי להכין שתי מנות בהשראה סינית אבל לא עד הסוף.

נתחיל מהאטריות. לקחתי את האיטריות הרחבות (כי זה מה שהיה בסופר, והאמת זה גם מה שהעדפתי). מה שאני לא כל כך אוהבת בהן הוא הכיתוב על העטיפה שאומר "כמו אצל סבתא" כי זה קצת שוביניסטי לטעמי, במיוחד עכשיו ש"סבתא" זו בדרך כלל אישה בשיא הפעילות שלה, עם קריירה, תחביבים, פילאטיס, טיולים ולא הסבתא הקלאסית של הבישולים/סריגה/הכנת ריבות/גידול חתולים.

בכל אופן  – בגלל שאנחנו לא ממש יצירתיים, הלכנו על המתכון שהיה כתוב על העטיפה של ה"לקט ירקות קפואים בסגנון סיני". עשינו כמה שינויים מזעריים בגלל מה שהיה או לא היה בבית ואלה המסקנות שלי –

ההוראה הראשונה היא לבשל את האטריות לפי ההוראות. זה מה שעשינו במדויק  – ארבעה ליטרים מים עם קצת מלח. בישלנו אחרי רתיחה 8 דקות. האטריות יצאו קצת דביקות, כמה מהן נדבקו די בכוח לסיר. אחר כך הן נדבקו גם לכלי שאליו סיננו את האטריות כדי שיחכו להמשך התהליך.

אחר כך היה כתוב להקפיץ את הלקט הסיני עם בצל, וג'ינגר. לא היה לנו ג'ינגר אז שמנו את הלקט כמו שהוא (ישר מהפריזר, לא היתה הוראה אחרת) עם הבצל. במתכון כתוב לטגן שלוש דקות אבל בפועל זה לקח הרבה יותר מהסיבה הפשוטה שהלקט היה קפוא. חבל שלא רשמו אם צריך להפשיר קודם או לבשל קצת קודם, כי הירקות גם כשהם כבר נמסו, היו מאד קשים, בעיקר הגזע של הברוקולי.

בכל מקרה, בשלב מסוים הירקות כבר היו פחות  או יותר בסדר, והמשכנו עם ההוראות – להוסיף חלב קוקוס (היה לנו קרם קוקוס), צ'ילי מתוק, שמן שומשום (לא היה לנו אז וויתרנו) וסויה (_שגם לא היה לנו אבל במקום זה היה לנו "רוטב טריאקי" שהריח פחות או יותר אותו דבר.).

בחשנו ארבע דקות כמו שכתוב על השקית והוספנו את האטריות.

שוב, בגלל שהאטריות מאד דביקות, הן הפכו לגוש בקערה, היה דרוש מאבק כדי להוציאן וכשניסינו לערבב אותן עם הירקות במחבת, הן פשוט התפרקו. לדעתי האטריות הללו מתאימות יותר לפשטידות או לקוגל למשל כי הן לא מסוגלות להיות אחת אחת.

בחשנו עוד קצת והסרנו מהאש.

המנה תאכל מחר בארוחת שישי בערב ולכן לא פיזרתי את הכוסברה, זה יבוא ברגע האחרון.

עוד הערה- ברשימת המצרכים כתוב "3 שיני שום קצוצות" אבל במתכון עצמו לא כתוב מתי להוסיף אותן אז על דעת עצמנו הכנסנו אותן איפשהו באמצע.

האורז היה יותר קל – פשוט השתמשנו בשארית קרם הקוקוס שנשארה לנו מהאטריות עם הירקות, בתור חלק מהנוזלים שאורז צריך. הוספנו קצת תיבול ויש אורז עם ניחוח אסיאתי.

בצד הכנתי סלט תירס, אפונה וגזר  ומלפפון חמוץ עם שמיר (הכל שימורי שופרסל).

בשורה התחתונה- רצוי לחדד את המתכון שמופיע על גב הלקט, יש בו המון דברים לא ברורים או שניתנים לכל מני פרשנויות. התוצאה בסך הכל טעימה.,

 

milk and cookies בלי החלב.

"אלפרו" היא חברה מוכרת וידועה בתחום מוצרי הסויה, ופופולארית מאד בקרב אלה שלא רוצים או יכולים לצרוך חלב אבל לא מוותרים על טעם טוב.

כשבא לנו משהו טעים, מתוק ומהיר, הפתרון הנוח ביותר הוא מעדן, ול"אלפרו" יש מבחר מעדנים בטעמים שונים, ועכשיו טעם חדש- "עוגיות" שמצטרף לטעמים הקלאסיים של שוקולד בלגי מריר או ווניל.

כשטעמתי הופתעתי שאין טעם של "תחליף חלב" אלא טעם מיוחד בפני עצמו, סוג של מיקס בין בסקוויט לבין ריבת חלב עדינה, מה שגרם לי ישר לחשוב על מוס בטעם ריבת חלב שאפשר להכין מהמעדן, או פשוט מילוי לעוגה. היתרון הגדול, מעבר לאפשרות לטבעוניים , למתנזרים מחלב או לרגישים ללקטוז, הוא שבגלל שאין חלב – המוצר הוא פרווה ומתאים מצויין למי שרוצה קינוח מתוק אחרי ארוחה בשרית או נשנוש אחרי הצהרים למרות שלא חלף הזמן המפריד בין בשר לחלב לפי אמונתו.

יתרון נוסף הוא הערך הקלורי הנמוך  – 86 קלוריות למאה גרם בלבד, וכמו בשאר המוצרים של "אלפרו"- בגלל שהמוצר אינו חלבי ואינו דורש מקרר, אפשר לקחת מעדן לבית הספר או לעבודה בלי לפחד שיתקלקל בדרך. מצויין גם לפיקניקים.

במעדן הסויה בטעם עוגיות, כמו בשאר המעדנים של "אלפרו" יש תוספת סידן , וויטמינים וחומצות אמינו, ובעיקר – מה אין בו – אין בו חומרים משמרים, לקטוז, כולסטרול וגם כמות השומן, הנתרן והסוכר נמוכים בלי לוותר על המתיקות שאנו כה משתוקקים לה.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר פרווה.

שופרסל הולכת "ירוק".

מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" שופעת מוצרים מסוגים שונים שמתאימים לביקוש הגדול שיש בימים אלה למוצרים "ירוקים" יותר. מותג הבית הוא GREEN ויש לו מגוון רחב של מוצרים.

קיבלתי להתנסות ארבעה מהם –

משקה סויה בטעם ווניל (יש גם בשוקולד), מעדן סויה 100 גרם במארז של שניים (אני קיבלתי בטעם שוקולד), קמח חיטה מלא אורגני (1 קילוגרם) ופריכיות אורז מלא אורגני (אני קיבלתי את זה שמכיל תוספת קינואה).

גילוי נאות – אני אוהבת מוצרי חלב, אני משתמשת במוצרי חלב (פרה) ואין סיכוי שאוותר אי פעם על מוצרי חלב אם אין סיבה בריאותית לכך. האתגר שלי היה לטעום את מוצרי GREEN מבוססי הסויה ולראות אם אפשר להשתמש בהם למרות שהם לא עשויים מחלב.

התחלתי ממשקה הסויה בטעם ווניל – אני אמביוולנטית- כי שוב, בתור אחת שתמיד תעדיף חלב, שמים לב להבדל . אולי עם קורנפלקס זה יהיה קצת פחות מורגש. אם לא מתייחסים לזה כתחליף חלב, זה מתאים למי שנמנע מחלב מסיבות שונות.

 

מעדן הסויה בטעם שוקולד. טוב, קינוחי פרווה תמיד היו בעייה בשבילי, אבל מבחינת האפשרויות- המעדן בפני עצמו (כשהוא לא מוצג כ"תחליף חלב") הוא טעים ויש לו טעם שמזכיר קצת שוקולד מריר. בהחלט מהווה אופציה למי שנמנע מחלב או מאנשים שומרי כשרות שאכלו בשר ורוצים משהו מתוק לקינוח (או לארוחת ביניים כשעוד לא חלף מספיק זמן מהבשר לפי אמונתם).

יתרון נוסף הוא שמכיוון שהמוצר לא מכיל חלב, הוא לא זקוק למקרר כך שאפשר לתת אותו למשל לילד לבית הספר בלי שיתקלקל או לקחת לעבודה בשטח למשל.

קמח החיטה המלאה האורגנית- עשיתי אחד ועוד אחד – קמח ? יש, מכונת לחם? יש. יאללה, לעבודה (של המכונה). עשינו לחם מחצי חצי קמח מלא וקמח לבן (כי אחרת זה יוצא כבד ודחוס מדי). הוספנו צימוקים ואגוזים ויצא לחם טעים מאד עם ערך מוסף בריאותי.

פריכיות – פה נתתי לצד הגברי לטעום (הוא צורך הרבה פריכיות – למעשה כל כך הרבה שכשהבאתי הביתה את הפריכיות שאספתי בסופר, הסתבר שהוא כבר קנה קודם לכן שתי חבילות נוספות מהסוג נטול הקינואה). התגובה שלו: הפריכיות לא נופלות מהמתחרים, כשזה עם הקינואה גם טעים יותר כי יש לו תוספת טעם.

בשורה התחתונה- שני מוצרי הסויה – המעדן והמשקה- מורגש שהם לא חלביים אבל בפני עצמם הם בסדר. הפריכיות זכו להצלחה אצל החובב , והקמח מצוין.

YAMASA- אתגר הסויה הגדול.

בשנות השמונים טעמי המזרח הרחוק הגיעו לישראל, וכולנו למדנו לגלגל על הלשון את המושגים "סושי" ו"ווסאבי". כמובן שהכוכב הגדול של הבישול היה רוטב הסויה. במשך השנים הציבור למד להעריך את הסויה ולחפש את ה"דבר האמיתי" – סויה ממאה אחוזים מרכיבים טבעיים.

עכשיו הגיעה לרשתות השיווק הסויה של YAMASA  שנחשבת לרוטב הסויה המוביל ביפן, ולבלוגרים הוצב אתגר "ראו מה אתם יכולים לעשות עם הסויה, ושלא יהיה המוקפצים הסטנדרטיים!".

כשאני קיבלתי שני בקבוקים (סויה רגילה וסויה מופחתת מלח) עשיתי את המתבקש ונכנסתי לפאניקה. אני לא בשלנית, המקסימום שיכלתי לחשוב עליו היה חביתה עם סויה.. לא ממש מעורר תאבון.

אז הצעד הבא היה להתקשר לשירן, חברה טובה שהיא לא רק רקדנית סלסה מדהימה, היא גם בשלנית מעולה. "בטח" היא אמרה "יש לי כבר כמה רעיונות!".

שירן – במטבח ועל הרחבה (צילום סלסה – דני סקווירסקי).

כשהגעתי לביתה היא כבר היתה מוכנה עם הכותרת של המתכון "שוקיים של עוף ברוטב סויה ויין לבן על מצע פירה , וסלט חסה עם צנוברים קלויים".

הדבר הראשון שנעשה היה המרינדה שבה השוקיים היו אמורות לשרות שעה ולתפוס טעמים וכללה 5 שיני שום קצוצות דק, 3 כפות סויה, 1/4 כף פלפל שחור, 4 כפות דבש, 5 כפות שמן זית וחצי כוס יין לבן. אחרי הערבוב נעשה תיקון טעמים עד לשלמות. (וגם מזיגה של עוד שתי כוסות יין עבור הנוכחות).

השוקיים הונחו בתוך המרינדה  ונשלחו למנוחה של שעה במקרר. בנתיים שירן הציבה את סיר תפוחי האדמה שישמש לפירה על האש.

היות והייתי רעבה, היא אילתרה עוד מנה בתוספת סויה- פסטה ברוטב שכלל בצל מטוגן, פטריות, שום וזילוף סויה, כדי שלא אגווע מרעב עד שהמנה העיקרית תהיה מוכנה.

אחרי שעה השוקיים הוצאו מהמקרר ועברו לתבנית אפיה, שם שארית המרינה נשפכה עליהם ומשם לתנור שחומם מראש ל180 מעלות, תוך כיסוי בנייר כסף מחורר עם מזלג.

בנתיים שירן הכינה את הסלט, שכלל חסה, עגבניות, מלפפונים וגם כאן היה זילוף של רוטב סויה בשביל הדגשת הטעמים, ביחד עם לימון ושמן זית.

בזמן ששירן עשתה את כל זה, אני צילמתי ושתיתי כוס יין. זו עבודה קשה אבל מישהו צריך לעשות אותה…

התנור צלצל אחרי 25 דקות ושירן הסירה את נייר הכסף כדי שהשוקיים ישחימו בהמשך האפייה. היא הוסיפה לשעון עוד כ21 דקות.

הסלט כבר היה על השולחן והגיעה תורם של תפוחי האדמה שנמעכו בתוספת קצת מרגרינה (כדי שהארוחה תהיה כשרה) ומלח ופלפל. ערימת בצל מטוגן עד חרוך הונחה מעל הפירה.

השוקיים היו מוכנים והונחו בצורה יפה לצד הפירה, כשעליהם מטופטף שארית הרוטב שהיה בתבנית האפיה, ו…

זהו, לשולחן.

שוקיים עסיסיות בטעמים של סויה ודבש, על פירה עם בצל מטוגן, וסלט ירוק בצד.

בחמש דקות הראשונות עוד היינו מנומסות והשתמשנו בסכין ומזלג אך עד מהרה הם נזנחו לטובת תפיסת כל פולקע באצבעות וכרסומן כאילו שהיו תירסים קטנים.

רוטב הסויה של YAMASA הוא רוטב אמיתי שעשוי כאמור ממאה אחוזים חומרים טבעיים, מיוצר בתהליך הבשלה מסורתי קפדני ונחשב למועדף בקרב שפים. תכונותיו הייחודיות הן ארומה עדינה שמדגישה טעמים בלי להשתלט עליהם, צבע שנשאר לאורך הבישול וטעם ייחודי.

רוטב הסויה המסורתי מגיע בשלושה גדלים שונים (ליטר, חצי ליטר, או כמו שרואים בתמונות – בקבוק מעוצב של 150 מ"ל), והרוטב מופחת המלח מגיע בגודל המעוצב בלבד.

ניתן להשיג ברשתות השיווק – כשר פרווה.