ארכיון תגים | מחיר אטרקטיבי

אל גל- עכשיו גם במטבח (נקי במיוחד).

חברת "אל גל" מייבאת ומשווקת כבר 26 שנים  מוצרים לחדרי אמבטיה , מהברז הקטן ביותר ועד לג'אקוזי ענק וסאונות. כעת היא מחדשת לנו, לכבוד חג הפסח, הוא חג השיפוצים והחידושים, מטבחים מיוחדים . מה מיוחד בהם?

תחשבו זוג צעיר, מתחיל את חייו החדשים ביחד, אין יותר מדי תקציב, ובכל זאת לא רוצים להסתפק בדברים מ"איקאה" שמקומה במקומה מונח כמובן, אלא רוצים קצת יותר קלאס, איכות טובה יותר, אבל המחירים למשהו יוקרתי יותר הם בשמיים, אז מה עושים?

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חם, חם ב(ארקדיה) טבריה.

מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?

הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.

הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.

להמשיך לקרוא

הוד השרון פינת רומא- EatAlley

הוד השרון היא עיר מתפתחת , והאפשרויות שקיימות בה מושכות משפחות צעירות רבות להקים בה את ביתם, והשכונות צומחות בקצב ולגובה. ומה משפחות אוהבות לאכול? משהו לאמא, משהו לאבא ושיהיה גם משהו לילד. והטעם המשותף הוא בדרך כלל אוכל איטלקי, שאהוב על כל הגילאים ושכל אחד מוצא בו מה שבא לו לאכול באותו רגע.

להמשיך לקרוא

מומלצי חודש ינואר- מתוק, בריא ומשתלם.

חודש ינואר הביא איתו המון מוצרים כיפיים ואיכותײם למדפים, והבחירה היתה קשה. הקרבתי את גופי ואת גזרתי (האלוהית) וניסיתי , והנה המסקנות שלי למומלצי חודש ינואר.

ראשית כל- איך אפשר בלי משהו מתוק? ליתר דיוק – משהו קטן, מתוק, מהיר, וכייפי, ואם אפשר תוצרת בית, זה הכי טוב, או במילה אחת  – "עוגיה". במקרה שלנו במשמעות כפולה.

מה הכוונה? מעבר ל"עוגיה" במשמעות הדבר הכייפי והטעים הזה, "עוגיה" הוא גם קונדיטורית בוטיק משפחתית ביבנה, שבה תומר וענת שמיר מגשימים את חלומה של ענת עוד מבית הוריה- הכנת עוגיות איכותיות במיוחד ובעיקר משדרות את החום הביתי בצד המקצועיות . התוצאה- מגוון עוגיות רחב כמו  – "עוגיות קרנצ'יות" – שמבוססות על המון דברים בריאים וטובים כמו שקדים, גרעיני חמניה, שומשום, חמוציות, גרעיני דלעת ועוד כל טוב, ללא תוספת קמח. אין לי מושג איך ענת הצליחה לגבש את הבריאות הזו לכדי עוגיה, אבל זה עובד, והתוצאה מצד אחד לא קשה ולא שוברת שיניים כמו שאנו מכירים ב"שומשומיות" למיניהן, ומצד שני מספיק חזקה כדי לא להתפורר.

האמת שקיבלתי את הקופסה הזו בערב, הספקתי לצלם והשארתי על השולחן בסלון. יצאתי לטיול של כמה שעות . כשחזרתי מצאתי רק פירורים. בני הבית הואילו בטובם להשאיר לי עוגיה אחת שלמה לטעימה. (אז העצה של – קנו שתיים והחביאו אחת לעצמכם).

עוד עוגיות בסידרה הן למשל "עוגיות סבא שוקולד" שמכילות המון שוקולד מריר ולבן (ענת משתמשת בשוקולד בלגי איכותי), ויהיו מצויינות למשל במשלוחי המנות של פורים שתיכף מגיע (רמז רמז למי ששולח לי…) ועוגיות מלוחות משומשום עם המון גבינות כמו פרמז'ן, קשקבל וצ'דר שמקבלים חיזוק של גרעיני חמניה, דלעת, שומשום ועוד, ונותנים לנו גם קצת להרגע מהמתוקים.

כל העוגיות הן על בסיס חמאה (ולא סתם המטבח הצרפתי למשל כל כך משוגע על חמאה, כי כל דבר על בסיס חמאה תמיד משתבח בכמה דרגות נוספות) , לא מכילות חומרים משמרים, וכמובן הכל עבודת יד.

העוגיות נמכרות במעדניות , קונדיטוריות ומאפיות ברחבי הארץ כמו ספייס, לגעת באוכל, יוז'י, גולדשטיין ועוד, וגם בחנות המפעל ביבנה (רחוב הירמוך 1, טלפון 052-2579383) והן כשרות חלביות בהשגחת הרבנות של יבנה.

עוד מידע בדף הפייסבוק של "עוגיה" http://on.fb.me/1Eg65eB

ומה יותר טוב עם עוגיות מאשר תה, רצוי תה מחליטות צמחים בריאות?

והחידוש- חברת "סרמוני" שמייצרת תה פרימיום בישראל, מביאה לנו לכבוד חג הטבע האולטימטיבי- הוא ט"ו בשבט, שתי חליטות מיוחדות – חליטת פירות יער, וחליטת לימונית ולואיזה.  

החליטות, שעשויות מעלים שלמים וחלקים גדולים של הצמחים, נמצאות בתוך שקיקים דמויי פירמידה כך שאפשר למצות עד תום את כל הטוב שבהן. ומה הטוב? או – יש הרבה, תתכוננו לרשימה מלאה בריאות –

צמח ההיביסקוס, ביחד עם פרי סמבוק שחור ותמצית פירות יער, מרכיבים את חליטת "פירות יער" וביחד עובדים על מגוון בעיות בריאותיות – חיזוק מערכת החיסון (שזה טוב בעצם לכל אחד, לווא דווקא למי שחולה או שיש לו בעיה), הורדת חום, טיפול בבעיות במערכת העיכול, מניעת זיהומים וברוח התקופה גם מלחמה בשפעת ותופעותיה. (ושמענו לאחרונה שהחיסונים לא ממש עוזרים, אז הרפואה הטבעית והעממית עושה את זה במקומם).

צמחי הלימונית והלואיזה מרכיבים את החליטה בשם זה, וגם הם מונעים בעיות במערכת העיכול, משככים כאבים, מטפלים בנדודי שינה, מקלים על דלקות גרון ושיעול ומכילים גם חומרים שנלחמים בתאים סרטניים.

החלטתי לשלב את שני הדברים, שידכתי את הלימונית והלואיזה לעוגיות המתוקות, ואת פירות היער שהם יותר מתוקים, לעוגיות המלוחות . יצאו יופי של נשנושים חמים וכייפיים לחורף ובכלל.

החליטות הן כשרות פרווה, וניתנות להשגה ברשתות כמו טבע עדן מרקט, ניצת הדובדבן, קסטל מרקט ועוד, וגם דרך האתר (ועוד מידע חשוב) –

www.ceremonietea.co.il

ובפינת ה"משתלם במיוחד" – כולנו אוהבים פסטה, כולנו אוהבים איכות, וכולנו אוהבים שלא צריך לשלם יותר מדי עבור פסטה איכותית ועדיין לשמור על הסטנדרט.

הפתרון הוא של "תומר" – יבואני מזון שמביאים לנו עכשיו את "LA PASTA"

מהי "לה פסטה"? פשוט פסטה איכותית, שפותחה בשיתוף עם חברת מזון איטלקית מובילה, ברמת פרימיום, ומה שהכי נחמד? המחיר זול בכ35% ממחירי פסטות מקבילות בשוק.

כרגע אפשר להשיג בארץ ברשתות השיווק השונות שבעה סוגי פסטה של "לה פסטה" – כולל ספגטי, פרפלה, פוזילי, פנה ועוד, הכל ממאה אחוזי חיטת דורום משובחת. בעתיד יצטרפו גם מוצרי פסטה כמו לזניה וקנלוני, רטבים לפסטה, מוצרי עגבניות וניוקי.

עכשיו, בהיותי בשלנית קטנה מאד, ועצלנית די גדולה, פסטה מככבת אצלי כל פעם שרוצים ארוחה מהירה ומשביעה. גם בני המשפחה האחרים הולכים בעקבותי ומתמחים בכל סוגי הפסטה האפשריים. ניסינו את הפסטה בערב שבת, ביחד עם הרוטב הכי פשוט על עגבניות ובזיליקום. הטעם לא רק שהיה טוב, הבישול הניב פסטה בדיוק בדרגה שאנחנו אוהבים, כמו שאנחנו רגילים, אלא שאף אחד לא יכל להבדיל בינה לבין מותג ידוע ויקר הרבה יותר שאנו קונים מדי פעם.

פתרון מצוין של שמירה על איכות מצד אחד ,ועל תקציב מהצד השני.

הפסטות מעוצבות באריזות בולטות וצבעוניות על מדפי רשתות השיווק כך שלא צריך לחפש הרבה.

וכדי שתבינו כמה זה חסכוני – אריזה בת 400 גרם, עולה 3 (!!!!) – כן, שלושה שקלים בלבד לאריזה, וזה לא הכל כי יהיה גם מבצע קבוע של 4 אריזות בעשרה שקלים (!!!!!), כלומר אריזה בשניים וחצי שקלים, כך שאפשר לארגן ארוחות למשפחה לפחות ליומיים שלושה במחיר של פחות ממנת פלאפל אחת !.

הכשרות היא של חתם סופר בבני ברק וכאמור ניתן להשיג את המוצרים ברשתות השיווק.

 

יום האישה הבינלאומי 2014- שלא נצטרך.

הגירסה הלא נכונה של יום האישה- יום שבו כל החנויות מוציאות החוצה דובונים, תכשיטים, מוצרי גוף, איפור ושוקולדים ומוכרות במחירים מופקעים חבילות "פינוק" לאישה, כל אתרי ה"ספא" מציעים "עיסויים וטיפולים מיוחדים לאישה" וכל החברות מכנסות את העובדות ומציעים להן "יום כיף שכולל הרצאה על איך להיות יפה/ איך להיות רזה/ איך להיות אמא מושלמת/ שקר כלשהו".

הגירסה הנכונה של יום האישה- יום של חשבון נפש- יום של סקירה של ההשגים הנשיים עד כה, והכרה בעד כמה עוד ארוכה הדרך.

כמה?

בכמה נקודות קטנות  – היות ובמדינת ישראל כל מוסד הנישואים נמצא בידי בית הדין הרבני האורטודוכסי שמקפיד על ההלכה, שמה לעשות נכתבה לפני מאות שנים וככזו "שוביניסטית" זו מילה עדינה, ולכן גם אישה חילונית לחלוטין עלולה להיות מעוגנת, נסחטת, מאוימת ועוברת שבעה מדורי גהינום רק כי ביקשה להשתחרר מנישואים שלא טובים לה.

הטרדות מיניות, אונס, רצח "על כבוד המשפחה" ואלימות במשפחה- כל שנה נרצחות עשרות נשים ואלוהים יודע כמה מוכות ושותקות. מחסות לנשים מוכות נותנים מענה חלקי בלבד היות ואין מקום לכל המבקשות, והיות ואי אפשר להביא לשם ילדים מגיל מסוים, מה שתוקע אישה מוכה במקומה.

"וועדה" שמחליטה עבור האישה אם היא יכולה להשתחרר מהריון לא רצוי (והילד שמגיע בעקבות כך) או שהיא תיאנס ללדת ילד שלא רצתה בו, ולגדלו על אף שאין לה רצון או אפשרות, או לחילופין לסבול כל החיים מטראומה של מסירה לאימוץ.

אפלייה בשוק העבודה – שגורמת לכך שנשים מרוויחות פחות ונאלצות להתפשר על שכר, מה שהופך אותן ל"משרה שניה" ופחות חשובה, זו שתמיד תוותר כשמישהו משני בני הזוג צריך לוותר כדי להיות עם ילד חולה למשל, ובכך גם החסכון הפנסיוני והעתיד המקצועי שלה בסיכון.

שוביניזם שעדיין שולח אישה למטבח ולחיתולים בכל פרסומת שניה בתקשורת, שמראה רק נשים עם פניה בלשון נקבה בכל התחומים ה"קלאסיים" – החל ממזון תינוקות (כי רק לנשים אכפת מה הילדים אוכלים, כנראה המפרסמים חושבים שאבא מזניח את ילדיו שימותו מרעב), דרך אבקות כביסה, מוצרי ניקוי וכמובן כל מה שקשור לדיאטה כי רק נשים "מקפידות על הגיזרה" בבחינת "תהיי אופה ויפה" גם אם זה כרוך בהרעבה עצמית למשל כדי להגיע למידות בלתי אפשריות.

אז כן, יש התקדמות, יש נשים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית, בעיקר כי הבינו שמגיע להן. הבינו שאין סיבה שהבית והילדים יפלו רק עליהן, כי יש שותף בעסק, וזה שלו לא פחות משזה שלה, ושאין סיבה שרק הן יחפשו עבודה ש"מאפשרת שילוב בית וקריירה" כי גברים לא טורחים לחפש כזו ומראש לא מגבילים את עצמם, נשים שהבינו שאין שום סיבה להיות מודרות משום מקום – לא פיזית ולא נפשית.

כשסקרתי את שנת 2013 ועד יום האישה 2014, בלטו בעיני כמה שמות –

קודם כל –

נשות ויצו והדירוג השנתי של "הפרסומות הסקסיסטיות" שגורם למפרסמים לחשוב פעמים אם כדאי להם לזכות בתואר המפוקפק של "הפרסומת הסקסיסטית ביותר" (ויש גם חברות ששינו בעקבות כך מסעות פרסום), דוקטור קרנית פלוג – הנגידה החדשה ויחד איתה מנהלות בנקים גדולים כמו רקפת רוסק-עמינח בבנק לאומי ולילך אשר טופילסקי בדיסקונט (אם כי אני לא מבינה למה ההתעקשות לשאת את שני שמות המשפחה ולא רק את השם המקורי שלך, הרי הבן זוג לא שינה את שמו ולא הוסיף את שמך, נכון? )

חברות הכנסת- במספר שיא של נשים, כשבעיני החשובה ביותר היא מירב מיכאלי , פעילה פמיניסטית ידועה שלא נבהלת גם כשיורדים עליה (ועל בן זוגה בגללה), ומוכיחה לנו את האבסורד בכך שלכולנו ברור שפנייה לציבור הרחב תהיה בלשון זכר, נשות הכותל שעומדות על זכותן לעשות את הדבר הבסיסי – להתפלל – וזוכות ליחס מחפיר למרות שבית המשפט לצידן – עד כדי כך שאם בכל מדינה אחרת היו מונעים מיהודים למשל להתפלל, הרי כל העולם היה נרעש – "אנטישמיות!", אם היו מושיבים יהודים במושב האחורי של אוטובוס- הזעקה היתה עולה וגועשת "אנטישמיות, גוועלד!", אבל נשים? זה בסדר, אפשר להחביאן מאחורי הרעלה, סליחה, כיסוי הראש ו"הצניעות"- אותה צניעות שבשמה יורקים על ילדה כי לא התלבשה "צנוע מספיק" כי הרי ידוע שאנשי הדת לא מסוגלים לראות ילדה בלי ללקות בפדופליה קשה….

עוד בהשגים הנשיים השנה – מתלוננות רבות שאזרו אומץ והתלוננו על הטרדות מיניות, על אונס, למרות שידעו ששמן יוכפש, שזהותן תתגלה (והרי הבושה היא אצל הנאנסות, לא חס וחלילה אצל האנס, הוא "גבר גבר"), שההגנה תעשה ככל יכולתה להרוס את שמן הטוב ולהוכיח ש"הן רצו את זה", בעיקר כשמטריד או האנס הם אנשים בעלי שררה, מפורסמים, בעלי ממון וקשרים.

ונתון שאפשר לראות בו את שני הצדדים – 24 מנכ"ליות לחברות הגדולות במשק- מצד שני, זה מתוך 500 כך שזה בעצם פחות מחמישה אחוז.

בצד כל זה, כאמור עוד ארוכה הדרך, עוד יש הרבה מה לעשות, ומהתקופה שבה נשים שבתו רעב כדי לקבל זכות הצבעה, ועד היום, אמנם היתה התקדמות אבל יש עוד המון מה לעשות.

הרבה מהכוח נמצא בידי הנשים עצמן, נשים שצריכות קודם כל להבין שהן חיות בחברה שוביניסטית, שאין סיבה לחיות בחברה שוביניסטית, ושאם הן לא תעשנה משהו, שום דבר לא יזוז, כי לגברים יש בהחלט אינטרס להשאיר את המצב על כנו ואת הכוח בידיהם.

ישראל היא חברה שוביניסטית מעצם היותה חברה מסורתית –דתית (גם הרבה מהחילונים מגדירים את עצמם "מסורתיים"- סוג של עושי קידוש ביום שישי שאחר כך נוסעים לבלות, צמים ביום כיפור אבל רוכבים על אופניים וכו' שנעשים אדוקים כשזה מגיע למעמד האישה).

לכן בישראל של 2014- נשים מרוויחות רק 66% משכרו של גבר בעבודה זהה, 55% מהנשים העידו שהן מבצעות לבד את כל עבודות הבית (הגבר מקסימום "עוזר" כאילו שזה לא הבית שלו גם כן), רק שליש האחוז (!) מהגברים שזכאים לחופשת לידה בעקבות לידת ילדיהם, אכן מימשו זכות זו (למרות שזה יותר משתלם שיעשו כך כי התשלום על ה"חופשה" הזו הוא לפי השכר שלהם, שהוא ממילא גבוה יותר מעצם היותם גברים), 54 אחוז מהנשים צמצמו את עבודתן או פרשו ממנה לחלוטין כדי לטפל בילדים, לעומת 12% מהגברים שעשו שינוי כלשהו בעבודתם בעקבות לידת ילדיהם, ואם את כבר בבית, אז "ברור" שתעשי יותר מטלות, ותהיה לך פחות אפשרות לעבודה מתגמלת יותר, מה שיסגור את המעגל מההתחלה.

זה לא סוד שהילדים הם מגבלה על נשים, וככל שיש יותר ילדים, (וזה הולך יד ביד עם חברות שמרניות)- האישה יותר מוגבלת. לא סתם בהרבה חברות שמרניות זהו בדיוק הנשק שיגרום לאישה להשאר צייתנית ולא בעייתית – כי מי שעסוקה כל היום בין החיתולים כשכרסה (שוב) בין שיניה, לא יהיה לה ראש לפמיניזם…

לכן כשנשים קיבלו את האפשרות לשלוט על ההריונות ולא להיות תלויות בגברים (שלא רוצים תמיד למנוע הריון), זו היתה התחלת השחרור. הגלולה בהחלט שיחררה נשים מהסיכון להכנס ל(עוד) הריון שיקבור אותן עוד יותר, ואז הגיעה גם ההשלמה- גלולת היום שאחרי שעזרה לנשים שנכנסו להריון לא רצוי ולא יכלו להפסיקו, בעיקר במדינות שבהם פשוט אין דרך, ואת נאלצת או לשלם הרבה כסף בצורה פיראטית או להעזר בקולב או מסרגה ולדמם למוות.

בפוסט קודם שלי כתבתי על "נורלבו" – גלולת "היום שאחרי" שמיועדת לשימוש במקרה של חשש מהריון אחרי קיום יחסי מין לא מוגנים כגון במקרה של קריעת קונדום, אונס, שיקול דעת מוטעה, שיכחת גלולה ועוד. היתרון של "נורלבו" הוא שמעבר לעובדה שלא צריך מרשם, המחיר גם זול בכ50% מהמתחרה, כך שגם תלמידת תיכון מבוהלת או אישה נשואה שבעלה מנהל את כלכלת הבית (ולצערי יש יותר מדי נשים כאלה) יכולה להפטר מהריון לא רצוי על כל השלכותיו בצורה קלה יותר.

(לפוסט המלא- https://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/01/20/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%91%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%9A/

).

כי אישה שיש לה זכות על גופה, ששולטת על מה יקרה בו ומה לא, היא אישה שיכולה להלחם על מקומה ועל זכויותיה.

ועל כך צריכים למקד את "יום האישה הבינלאומי" – ולא על חבילות שוקולד שנועדו להמתיק את הידיעה שהשוויון עוד רחוק….

האידאל מבחינתי הוא שיוכרז שהשוויון כבר כאן, ושאין צורך ב"יום האישה הבינלאומי" כי כל יום בשנה, הוא "יום ללא הבדל גזע, צבע עור ומין". פשוט 365 ימים של "בני אדם (וחווה)".