ארכיון תגים | מוצרים

nickname – כי זה שלי!!

הדבר הראשון שאנו עושים, בכל גיל, כשיש לנו משהו, הוא לרשום עליו את השם שלנו. אם זה "כאן חיים בכיף" על הדלת, ואם זה המדבקות על המחברות של הילדים. בילדותי אלה היו בתחילה מדבקות לבנות פשוטות, מקסימום עם שורות למילוי של "שם התלמיד, כיתה, מקצוע". אחר כך זה כבר השתכלל ובצד היו ציורים רלוונטים למקצוע (כמו כלי הנדסה למחברת הנדסה, ועפרונות למחברת ציור וכך הלאה), או השוס האמיתי – כוכבי טלוויזיה (דאלאס – כי כולם רוצים מדבקה של ג'י אר יואינג), קולנוע (גריז שולטים!!!!!111) או כוכבי האבקות חופשית עם ויכוחים של מי יותר שווה – קרי ואן אריק או קווין.

היום המצב יותר פשוט, כי "ניק ניים" מביאים לנו את הכל כבר מוכן, ובמבחר אדיר- ספרי ילדים שבהם משובץ שמו של הילד, קופסאות אוכל אישיות כדי שכל ילד ידע בדיוק מה שייך לו, פליסמטים שיגרמו לילד הכי עקשן לאכול בכיף, מדי גובה כדי לסמן כמה הילד שלנו גדל, חוברות צביעה, מדבקות, פאזלים, שלטים לדלת וכמובן מחברות לבית הספר.

אבל לא צריך להיות ילד כדי להנות מכל הטוב הזה, כי יש גם מגוון גדול של עיצובים לגברים ונשים, בהתאם להעדפה, וזה כיף גם לתת וגם לקבל משהו כל כך אישי.

כך לדוגמא אני קיבלתי מחברת למתכונים עם השם הפרטי שלי, בכריכה קשה ומהודרת – הנה תראו בתמונה-

מחברת שפשוט עושה חשק להתחיל לכתוב בה, אם זה מתכונים ואם זה הגיגים אישיים (ואלוהים יודע שיש לי הרבה) ובסוף הופכת לאלבום או לספר מתכונים מועיל.

אגב, כשהסתובבתי באתר –

http://www.nickname.co.il/

מצאתי עוד המון אוצרות כמו ערכות ליום הולדת עם שם החוגג, מחברות רומנטיות לכתיבת זכרונות משותפים או מחשבות אינטימיות שכבר כל כך חסרות בעידן ה"כל פיפס בחיים שלי נמצא ישר ברשת החברתית", קופסאות אוספים (שחבל שלא היו לי אז לאיכסון ה"זהבים" שלי למשל), והכל בנוחות – רק לבחור את המוצר, להקליד את שם הילד/ה או שם של מי שרוצים לפנק במתנה, והופ – המוצר האישי כבר בדרך.

עכשיו זה בדיוק הזמן, אם זה לתלמידים לתחילת שנת הלימודים, כי אין כמו מחברות אישיות להעלאת המורל והמוטיבציה, ואם זה למארחים או לחברים לקראת החגים (או אפילו לעצמכם, כי גם לכם מגיע).

המוצרים מיוצרים אחד אחד באופן פרטני ובתשומת לב אישית.

(וטיפ אחרון – מצוין גם לגננות וועדי הורים בגני ילדים למשל, שמחפשים מתנות מקוריות לחוגגי ימי ההולדת ולאירועים!).

קולינריה 2014- החידושים והטעמים.

כמו בכל שנה ,בתערוכת "קולינריה " שהתקיימה במלון דן פנורמה בתל אביב, הוצגו חידושים שונים ומוצרים חדשים שחודרים בימים אלה לשוק הישראלי.

מבין המבחר העצום של המוצרים שהוצגו, בחרתי להתמקד בכמה מהם שלכדו את תשומת ליבי, אם בגלל הטעם המיוחד, או בגלל החדשנות.

–        ניגא שף הציגו ציוד מטבח למסעדות ומטבחים מוסדיים, עם דגש על נוחות וחיסכון בזמן ובכוח אדם, תנורים ומסחטות שמקצרות בהרבה את התהליכים למשל על ידי אפיית כמה מנות שונות באותו זמן כשכל אחת מקבלת את הטמפרטורה והתנאים הנדרשים לה, או מסחטה שלא שוברת את התפוזים אלא מרוקנת אותם בעדינות, כך שהחלקים המרים מהקליפה לא חודרים למיץ, והתוצאה היא מיץ מתוק יותר ואיכותי.

(פרטים נרחבים ב – http://www.nyga-chef.co.il/)

–        עוד למטבח המוסדי – בצקים של פיצה מוכנים לאפייה, רק לשים עליהם רטבים ותוספות, לאפות והופ – יש פיצה טרייה ועסיסית.pizza solutions – כדורי בצק של "אסם נסטלה פרופשיונל"  בגדלים שונים שמאפשרים בחירה בין סוגי עובי, קוטר ומרקם שונים. מעבר לפיצה הכדורים מצויינים גם ללחמניות שום למשל או מאפים ממולאים כמו קלצונה. הבצק חוסך לאופה זמן של התפחות, רידודים ועוד, והוא נאפה בזמן קצר. המרקם המיוחד מושג באמצעות תהליכי תסיסה מוקדמת ממושכת ואפייה חלקית . המוצר מגיע קפוא. עוד פיתוח שהושק בתערוכה הם רטבי העגבניות BUITONI בשלושה טעמים שונים, להשלמת המוצר.

עוד פרטים ב – www.osemnp.co.il

–        אלפרו – יצרנית משקאות על בסיס סויה, אורז, ואגוזים משיקה את "משקה שקדים" – גם הוא כמובן צמחי ויש לו אפשרויות רבות. טעמתי שניים – את השקדים ואת האורז כמשקה נטו, וגם שייק פירות על בסיס משקה השקדים. אני חייבת לומר- בעיקר לגבי השייק- אם לא הייתי יודעת שאין בזה חלב אלא משהו צמחי, לא הייתי מבדילה. השייק היה עשיר ומרענן בדיוק כמו בגרסה חלבית שלו. מבחינת המשקאות נטו- למשקה השקדים יש טעם עדין של שקדים, למשקה האורז אין טעם נלווה כלל, ולכן תלוי במה שאנו רוצים להכין – במידה ונדרשת ניטרליות כמו בקפה למשל, עדיף ללכת על האורז, ואם רוצים טעם שקדים או אגוזים עדין, אפשר ללכת על האופציות האגוזיות.

משקה השקדים הוא דל קלוריות (24 קלוריות למאה מ"ל), הוא קל לעיכול מכיוון שאין בו לקטוז (מה שמצוין לרגישים), הוא ללא כולסטרול ויש בו כמות נכבדה של סידן.

מה שעוד נחמד- לשומרי כשרות, משקאות של "אלפרו" (וגם הקינוחים שלהם אגב) מתאימים מאד לקינוחים או לקפה שאחרי ארוחה בשרית.

לעוד מידע ומתכונים והמון טיפים – http://www.alpro.com/il

–        את הגבינות של משק יעקבס באמת שאין צורך להציג- שמן הולך לפניהן מאז שהמשק החל לייצר אותן ב1936. בתערוכת "קולינריה" הוצגה הגבינה החדשה- "עיזים ביין" – גבינה קשה עטופה במרקם יין אדום המקנה לגבינה טעם וארומה של יין. הגבינה יפיפיה, עסיסית, היין מתבל אותה ב"ענן" של ארומה בלי להשתלט עליה והשניים – הגבינה והיין יוצאים תרכובת מיוחדת ומעניינת. הגבינה מצטרפת לעשרות סוגי הגבינות האחרים – גבינות קשות של חלב בקר , עיזים וצאן, גבינות עובש לבן, גבינות חצי קשות, גבינות רכות (כמו גם לאבנה וקרם פרש), ויוגורטים.

עוד פרטים על משק יעקבס  – http://www.jacobsdairy.co.il/Site/he/pages/homePage.asp

–        מאפיית אנג'ל שהפציצה עם סוגי לחמים, לחמניות, פוקצ'ות, מתוקים ועוד, וחידשה עם "לחם רוסי" – לחם מחמצת ושיפון נטול גלוטן, שהולך מצוין עם חמאה טובה וכוס יין ליד…

–        ואחרון אחרון חביב- ברוח המונדיאל, שמחתי להיתקל בדוכן של ACAI – אותו פרי ברזילאי שממכר כל קריוקה (וכל יליד מדינה אחרת ביבשת הזו). האסאי של נטורזה מגיע קפוא, ותוך כמה דקות של הפשרה, הופך למרקם המשחתי המוכר שיכול להאכל בזכות עצמו או בתוספת האהובה על הברזילאים  – גרנולה ובננות. האסאי נחשב למזון על – והוא מכיל כמויות גדולות של אנטיאוקסידנטים, ברזל , סידן ועוד המון דברים טובים, ולכן חביב במיוחד על אנשים ששומרים על כושר ועל גיזרה ובריאות.  המוצר נמכר גם ליחידים וגם למטבחים מוסדיים.

עוד פרטים ב – https://www.facebook.com/benacai

כמובן שהיו עוד המון דברים מעניינים בתערוכה, שאני מקווה שניתקל בהם ברשתות השיווק בקרוב!

 

ברילה- חידושים וטעמים

סדנת בישול ב"מבשלים חוויה פרתם" בראשון לציון היא תמיד כיף. פסטה היא תמיד כיף, סדנת בישול ב"פרתם" בנושא פסטה בחברת עוד 16 בלוגרים מקסימים ויצירתיים – הכי כיף.

לכבוד יציאת שני סוגים חדשים של פסטה "ברילה" – ה"קונצ'ילי" – כונכיה, וה"סלנטני" –סליל, הוזמנו לסדנת בישול מאתגרת ברוח תוכניות הריאליטי בישול. אז היו לנו שם – מזווה מלא, זמן מוקצב ומשימה- "תיצרו פסטה לא איטלקית!". זו הסיבה שהבחירה של המקום היתה מזווה בשרי שהכיל כל סוגי הבשר האפשריים וגם כמה דגים.

אחרי הצילומים המתבקשים (וכן, מי שצילם אותי בהחלט יכול לפרסם לאורך מגדלי עזריאלי, נו פרובלם), נלבשו הסינרים, נשלפו הסכינים ונפלו ההחלטות.

אני לא בשלנית ולכן גוייסתי לתפקיד ה"סו שף" שבעיקר מביאה דברים ומפרידה עלים (בהצטיינות!). מעבר לזה גם שימשתי כצלמת הבית כדי להנציח את הבלוגרים באמצע העמל.

אחרי שעתיים בערך ניצב שולחן מפואר שכלל אוסף פסטות בכל הטעמים – אפויה, מבושלת, מטוגנת, עם ירקות, עם בשרים שונים, עם דגים, בסגנונות אסיאתיים, מזרחיים, וכמובן גם שלל קינוחים על בסיס פסטה.

בתמונות למעלה ולמטה – הבלוגרים בעבודה.

המנה שאני השתתפתי בהכנתה (אם כי רוב הקרדיט הוא לבשלנית המקסימה לבנה רייזר) היתה סוג של לזניה שנועדה לעזור להאכיל ילדים בירקות בלי שהם ירגישו, ומה שנעשה היה חיתוך ירקות לקוביות קטנטנות (גזר, סלרי, בצל), טיגון פרוסות חצילים ותפוחי אדמה, ערבוב בשר טחון עם רטבים של "ברילה" ומעט מלח ופלפל, ויצירת שכבות בתבנית – שכבת תפוחי אדמה וחצילים, שכבת פרוסות לזניה יבשה שלא דורשת בישול, שכבת בשר טחון מתובל, ומעל לכל פטרוזיליה וכוסברה קצוצים, והכל לתנור.

מבין שלל המנות שהוגשו לשולחן, הפייבוריטית שלי היתה פסטה בסגנון אינדונזי של פרח דה מנדוסה שיצרה רוטב מיוחד של חמאת בוטנים, חלב קוקוס וצ'ילי מתוק וקצת חריף.

בתמונות – המנות המוכנות – למעלה המלוחות, למטה המתוקות.

במתוקים אהבתי את שתי הפסטות שהוגשו עם רוטב שוקולד-  אחת עם אטריות צדף ברוטב שוקולד שכלל בין השאר חלב קוקוס, יין, בזיליקום וקושט בתותים טריים, (של איריס לוי ,נורית פלד, יעל לנצמן שיפר ונדיה היבא) , ופסטה מיוחדת של אלוף הסדנאות האיטלקיות יעקב ג'אקומו פיאלקוב שיצר ספגטי עם רוטב שוקולדי תפוזי עשיר ומתוק. השף המנצח על כל העסק היה אסף דהאן שהכין גם הוא קינוח בסגנון קדאיף- עם שכבות לזניה שבינהן מילוי אגוזים מתוק.

הפסטות החדשות מצטרפות לשורה ארוכה של פסטות בצורות שונות, שכל אחת מתאימה לסוגי רוטב שונים באחיזה שלה ובצורת האכילה שלה, ואת כל המידע- איזה פסטה הולכת עם  איזה רוטב, מתכונים, רעיונות ועוד אפשר למצוא באתר המאד מושקע של "ברילה" – http://www.barilla.co.il/

שם טוב ושמן טוב.

הסיור הבא שלי באזור זכרון יעקב היה בסימן שמן, שמן זית ושמן אתרי. התחנה הראשונה היתה ביישוב כרם מהר"ל, שם ביקרתי במשק יובל של חוי ורמי יובל, ובנם הממשיך מנחם. כרם הזיתים של המשפחה מפיק שמנים איכותיים מסוגים שונים – סורי, ברנע, פישולין וקורטינה, כל אחד בדרגת חריפות שונה, כך שאפשר לבחור מה מתאים לנו לשימוש הספציפי ולטעם.

השמנים הם כתית מעולה בכבישה קרה וזכו בפרסים רבים ובמקומות ראשונים בתחרויות של TERAOLIVO לדוגמא בקטגוריות כמו "בוטיק שמן הזית הטוב ביותר", "יצרן שמן הזית הטוב ביותר", "שמן הזית פישולין הטוב ביותר" ו"שמן הזית בלנד הטוב ביותר" וכך הלאה.

כדי לשמור על האיכות הגבוהה, השמן נשמר בקפדנות במיכלי ניירוסטה ובאטימה מוחלטת לחמצן, והזיתים עצמם מועברים לבית הבד ביום שנקטפו על ידי מכונה משוכללת וחדשה שנרכשה למשק.

מעבר לשמן ולזיתים מגדלים בני המשפחה גם תפוז סיני (קומווט) שמיוצא לאירופה ועומד בסטנדרטים המחמירים של היצוא לשם.

אחרי שסיירתי בכרמים הפסטורלים של משפחת יובל, טעמתי מהסוגים השונים של השמן. הבחירה שלי היתה הזן הסורי, שנמצא במקום השני מבחינת דרגת החריפות מהקל לכבד. הוא החליק בגרון ולא השאיר צריבה, אבל מצד שני השאיר שובל של טעם אופייני לשמן איכותי.

בדקתי גם את הזיתים והסבונים שמיוצרים במקום, כי אין כמו סבון שמן זית להחלקת העור וטיפוחו, את זה ידעו כבר בימי קדם.

קבוצות מטיילים יכולות להגיע למרכז המבקרים (בתיאום מראש) ולשמוע הרצאות, להשתתף בפעילויות שונות – גם לילדים, ולטעום את המגוון הרב של השמנים (הידעתם ששמן הזית הוא בעל נקודת השריפה הגבוהה ביותר ולכן הכי מתאים לטיגון?).

שווה לבדוק את האתר גם בשביל המתכונים המיוחדים –

http://shemen-yovel.com/

ואחרי שהכנסנו שמנים לתוך הגוף, הגיע הזמן גם להתמרח בהם מבחוץ ולעשות טיפול כולל- ולכן הגעתי ל"LAVIDO" בלב המדרחוב של זכרון יעקב. את המרכז אי אפשר היה לפספס כי הריח נישא כבר מרחוק. בכניסה לחנות יש שביל של צמחי תבלין וליד כל אחד מהם שילוט על יתרונותיו.

המוטו של "לבידו" היא – קוסמטיקה טבעית ואורגנית. התהליכים הם מסורתיים והאוריינטציה היא של ארומתרפיה, כך שגם הניחוחות וגם התמציות, הכל מתמזג כדי להשיג את התוצאה המושלמת.

בכל המוצרים אין חומרים סינטטיים כמו סיליקון, תוצרי נפט או צבעים מלאכותיים.

(וכמובן – אבל ממש כמובן ששום דבר לא מנוסה על בעלי חיים!).

כמובן שכשאני במקום כזה, הדבר הראשון שאני עושה זה להתמרח במה שמריח הכי טוב, מה שהיה קצת בעיה כי הכל הריח נפלא. מתוך מגוון ענק שנועד לתת פתרון לכל דבר- משיער ועד תינוקות, בחנתי את סידרת הפנים של לבידו" שכוללת חומצה אלורנית, שנועדה למלא קמטוטים, ופילינגים שונים ועדינים שלא שורטים את העור אבל מטהרים אותו, את המשחות הטיפוליות לכל צרה אפשרית – לגרויים ופגעי עור, להרגעה, לעור מגורה, את מוצרי השיער שנועדו להזין את השיער עד עומקו, ולחדשו תוך חיזוק השורשים, וכמובן שהרחתי את כל סידרת "רוח וגוף" שלא רק מטפחים לנו את העור והגוף אלא גם מרוממים את הנפש בניחוחות לפי תורת הארומתרפיה.

אהבתי במיוחד את שקי המלח הריחניים בניחוחות שונים שנועדו או לאמבטיות או להנחה על ברנר כדי שיתחממו ויפיצו ניחוח בכל הבית. מספיק ברנר אחד לדירה ממוצעת והאווירה שונה לחלוטין והרבה יותר מזמינה. להגיע הביתה ולהרגיש בספא.

הרחתי כמובן את השמנים האתריים שנועדו לשימוש במבער, אמבט או בשילוב עם שמן צמחי, והאהוב עלי ביותר הוא כמובן התפוז האורגני (שמצויין לריח טוב במכונית, ולחילופין, לחיזוק האון הגברי…).

הכי כיף להגיע בקבוצה למרכז המבקרים, ולעשות סדנה של הכנת שמנים או בשמים, להתנסות, להריח ואפשר גם לשלב עם הזמנת כיבוד. רעיון מעולה לגיבוש לעובדים או למסיבות רווקות למשל.

עוד פעילות כייפית מוגדרת כ"יופי של בוקר לאמהות ותינוקות" (ולדעתי גם אבות יכולים להפיק תועלת רבה מבוקר כזה) שבו לומדים על התפתחות התינוק, מתרגלים תנוחות ועיסויים לתינוק ומקבלים טיפים רבים. בחנות ישנה כאמור סידרה של מוצרים לאם ולתינוק- כשבחלק של האם יש למשל קרמים למניעת סימני מתיחה, שיכולים להטריד מאד נשים הרות, ובחלק של התינוק יש שמני עיסויים, קרם החתלה וסבונים שונים ששומרים על עורו של התינוק בדרך הכי טבעית שאפשר.

ביקור במרכז עשה לי חשק להקים ספא משלי בבית, לשימוש אישי, שבו אוכל לברוח מטרדות היומיום לעולם ריחני וטבעי.

אתר הבית של "LAVIDO," – http://www.lavido.com/home.asp

(ויש גם מחלקה לעוסקים בטיפולי גוף ופנים – לרכישת חומרי גלם ואביזרים נחוצים).

עולם השמן מעולם לא היה כל כך פורח.

הכל במאה.

כשרוצים לרזות, לשמור על הגזרה או סתם לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה, אנחנו מחפשים שיטה ומוצאים. אחת? לא, מליון. המון שיטות, המון טבלאות, המון נתונים. מה אין לנו? זמן לכל זה.

כי למי יש אפשרות, סבלנות או ידע כדי לספור אחוזי שומן, ביחד עם כמה סוכר, ביחד עם פחמימות או תהליכים או שעות… רק המחשבה עושה תאבון לעוד חפיסת שוקולד…

את ספירת הקלוריות לא צריך להציג, השיטה הנוחה ביותר והקלה ביותר לדעת כמה אנחנו מכניסים לפה.. זה כמובן בתנאי ש.. אנחנו יודעים כמה קלוריות יש בכל מוצר. אז נכון, בחבילות מוצרים תמיד יש נתונים על ערך קלוריות למאה גרם אבל לכו תתחילו לשקול כל חלק מהחבילה כדי לדעת כמה הוא שוקל ואז לעשות חישוב כמה קלוריות זה..

זו בדיוק הדילמה שבה נתקלה לפני כעשר שנים רוני גורדון, שפשוט רצתה להוריד כמה קילו והסתבכה עם החישובים עד שחשבה על ביצת קולומבוס- למה בעצם שבמקום שהצרכן יתחיל לחשב כמה קלוריות במה שהוא מכניס לפה, שהיצרן לא יעשה את זה?

 

היא המשיכה לפתח את הרעיון וחשבה על כך שהמידות שדיאטניות ותזונאים בדרך כלל מקציבים הן ביחידות של מאה קלוריות, מה שאומר שעדיף לספור ביחידות האלה, להפוך אותן למעין "מטבע" שקל יותר לספור כך שאם התפריט הרצוי מקציב למשל 2000 קלוריות ביום, זה קל הרבה יותר לצרוך 20 כפולות של מאה קלוריות שמחושבות מראש מאשר להתחיל לחשב כל מוצר ומוצר, לגלות כמה קלוריות יש בחלק היחסי או להפך – לחפש חלק יחסי במשקל קלורי מסוים ואז לעשות חשבון של הכל ביחד, מה שדורש תואר שלישי במתמטיקה.

וכך נרשם הפטנט – אריזות של מאה קלוריות של כל מוצר, כשהחישוב הוא על פי ספירת האריזות, בערך כמו במסעדות סיניות מסוימות שבהם לא  סופרים את המנות שאכלת אלא את הצלחות הריקות שהותרת.

אחרי רישום הפטנט קם האתר – מועדון ה100- http://www.100cal.co.il/

כל המידע, כל המוצרים שארוזים באריזות של מאה קלוריות, כך שקל לבחור ולדעת בדיוק מה אכלנו בכל יום מבחינה קלורית.

כמובן שאין דין קלוריות שנובעות משוקולד למשל כקלוריות שנובעות מקמח מלא, אבל תפריט מאוזן יהיה קל יותר לשמירה כשנדע לחלק את הקלוריות היומיות לקלוריות "בריאות", לקלוריות "משביעות" ולקלוריות "פינוק" שאנו יכולים להרשות לעצמנו בתנאי שנשגיח על הכמות, מה שקל לעשות כשמדובר באריזות מוכנות מראש.

בתמונה למעלה – רוני גורדון מחזיקה קופסה גדולה וכבדה שמכילה המווווווווווווןןןןןןןןןן אוכל שאפשר לאכול ב2000 קלוריות יומיות שיסייעו לנו לשמור על המשקל ועל הבריאות.

היתרון של אריזות כאלה הוא כמובן ברור – לא צריך לעשות חשבונות, ניתן לקחת אריזות מוכנות לכל מקום, זה עוזר לנו לקבל פרופורציה על הכמויות שאנו אוכלים ולשלוט עליהן כי כשהאריזה קטנה, אוכלים רק אותה, וכשהיא גדולה וצריך לאכול רק חלק ממנה… טוב, כמה אנשים יכולים למשל לעצור אחרי ארבע קוביות שוקולד בלבד?

מעבר לכך, מדובר גם בענין חסכוני מכיוון שכשאנו קונים אריזות גדולות, שאמורות להיות "חסכוניות" , בפועל אנו נזרוק חלק מהתוכן בגלל שיעמום ,בגלל התיישנות, בגלל קילקול, מה שאומר שהוצאנו יותר כסף על אוכל פחות טרי, מה שלא קורה באריזות קטנות.

באתר אפשר למצוא חיתוכים שונים שיעזרו לנו להרכיב את התפריט הנכון לנו לפי גופנו ולפי רצוננו – לרזות, להעלות במשקל או פשוט לשמור על המצב הקיים, כגון לפי סוגי מזונות, לפי מחירים, לפי מדד בריאות (כך למשל משקללים כמה נתרן יש במנה, כמה שומנים וכו' לפי סולמות מדעיים שונים). כמו כן יש אפילו אפשרות לדעת כמה אוכל מקבלים ב"מחיר" של מאה קלוריות מכל מוצר (שהרי נקבל באותו ערך הרבה יותר סלט מאשר עוגה למשל…).

ובעידן של השמנת ילדים, ללמד אותם מילדות להסתפק באריזה קטנה עם כמות נשלטת, קל יותר מאשר לתת להם שקית ענק ולצפות שיאכלו רק חלק…

גם היצרנים החלו להבין שהציבור היום מודע לצורך בשליטה על הכמויות למען הבריאות (וגם הכיס) ויותר ויותר יצרנים אורזים את מוצריהם גם באריזות של מאה קלוריות. את כל המוצרים הללו ניתן למצוא כאמור באתר, בחיתוכים שונים.

כשרוני הרכיבה לנו סל של מוצרים בערך כולל של 2000 קלוריות, מה שאמור להתאים לאישה הממוצעת, הופתעתי לגלות את כובדו ואת הכמות הגדולה של מוצרים שבעצם "מותר לי" לאכול ביום אחד, מה שנתן לי פרופורציה על שטויות אחרות שאני אוכלת ושיכלתי במקומם לאכול את כל הקופסה ולשבוע הרבה יותר (וגם להיות יותר בריאה על הדרך).

בעתיד מתכננת רוני אף לפתוח חנות כמו "הכל בדולר" רק במקרה הזה "הכל במאה קלוריות" כך שבכל רגע נתון נדע בדיוק כמה קלוריות בסל הקניות שלנו ומאוחר יותר בתפריט שלנו.

בתמונה למעלה- חלק קטן ממבחר המוצרים שיש בו חלוקה פנימית לפי אריזות של מאה קלוריות כך שזה גם חסכוני וגם נותן לנו שליטה על הכמויות שאנו אוכלים (והאריזות גם שומרות על הטריות).

"מועדון המאה" הוא אובייקטיבי ומטרתו להגדיל כמה שיותר את מאגר המוצרים הארוזים ב"מאה קלוריות" כדי שיהיה יותר מגוון למי שרוצה להשתמש בשיטה.

השימוש באתר וההצטרפות ל"מועדון המאה" הם חינם.

 

DERMALOGICA – יופי בריא

ככל שהשנים עוברות, קשה יותר לשמר מראה בריא ויפה. כשאנו מוקפים בזיהום אוויר, לא ישנים מספיק ולא תמיד מקפידים על אי חשיפה לשמש ועל שתיה מספקת, העור שלנו הוא הראשון שסובל והדבר ניכר עליו ומכיוון שהפנים הם כרטיס הביקור שלנו , חייבים להקפיד עליהן במיוחד.

מבין המבחר הגדול של מוצרי קוסמטיקה, קשה לנו לבחור מה מתאים לנו בדיוק. הוזמנתי להתנסות בחווית הטיפוח של "דרמלוג'יקה" , כדי להרגיש בדיוק איך המוצרים והשיטה עובדת.

נפגשתי עם ליאת הלפרט פליסר – סמנכ"ל ההדרכה בחברה, והתהליך שאני עברתי היה כזה –

ראשית עברתי "FACE MAPPING"  – ליאת הרכיבה מכשיר תאורה כדי לראות היטב את פניי, ועברה על העור גם בראייה וגם במגע ומישוש. השיטה של "פייס מפינג" מחלקת את העור והצוואר ל14 חלקים וכל חלק נבדק ונרשם לחוד. בצורה כזו ניתן להתאים בדיוק את הטיפול הנדרש, וגם לעקוב אחרי השינויים והשיפור שמתרחשים.

 

אחרי המיפוי עברתי לSKIN BAR  – בר של קוסמטיקה, שכשמו כן הוא- בר שכולל עמדה אחת או יותר של תכשירי דרמלוג'יקה, מכשירי אדים, מגבות חמות, וכל מה שצריך כדי להתנסות יד ראשונה במוצרים ובתחושות שהם מביאים עימם, וכל זאת בהדרכה צמודה של ה"ברמנית" – המטפלת המוסמכת של החברה.

בהתנסות שלי עמדה שם ליאת והתאימה לי כל מה שאני צריכה – בתחילה חומר להסרת האיפור שהגעתי איתו – במקרה שלי אולטרא קלמינג קלינסר (היינו כמה בנות בגילאים שונים, הן היו צעירות יותר , אני קיבלתי חומרים לעור בוגר יותר, ככה זה כשאת בת עשרים פלוס…עוד עשרים…), אחר כך פילינג מיוחד "מולטי ויטמין תרמפוליאנט" שהפתיע אותי כשהוא התחמם על פני (ועל הדרך ליאת גם לימדה אותי מה הדרך הטובה ביותר למרוח פילינג ואיפה להזהר), אחר כך השלמת שלב הניקוי  בהתזת "אולטרה קלמינג מיסט"- ספריי עדין שקירר והרגיע את העור, אחר כך מסיכה שגם היא מסדרת "אולטרא קלמינג" שנועדה לעזור עם האנטי אייג'ינג (מסכה שלא מתקשה ובסך הכל דורשת כמה דקות בודדות כך שזה נוח מאד גם בבית), ולבסוף אולטרה סנסטיב טינט- סוג של לחות שהיא גם מייקאפ עדין (עם מקדם הגנה בדרגה 30). קיבלתי גם המלצה לסרום אנטי אייג'ינג בשם "מולטי ויטמין פאוור סרום" לשימוש בלילה כמה פעמים בשבוע, מתחת לקרם הלילה.

כל התהליך הזה ב"סקין בר" עזר לי מאד להבין מה אני באמת צריכה וכיצד להמנע מרכישה רק בגלל שדיילת מכירה זו או אחרת "דגה" אותך בקניון או בחנות הפארם ורק רוצה לדחוף מוצרים בלי שתדעי אם זה בכלל מרגיש לך טוב.

השלב האחרון בהתנסות שלי היה טיפול פנים MICROZONE- שקיבלתי מהדר המקסימה, שמדריכה במרכז "דרמלוג'יקה " בתל אביב כבר שלוש וחצי שנים. הטיפול אורך 20 דקות ומצויין לאישה העובדת והעסוקה (והאמת, גם לגברים!). יתרונות נוספים הם שלא צריך לקבוע תור מראש, שהוא עולה פחות מטיפול של שעה וחצי, ושהוא נוח מאד וממוקד. ישנם טיפולים שונים שמתמקדים כל אחד באזור אחר- עיניים עייפות, שפתיים, פילינג מהיר או במקרה של הטיפול שאני קיבלתי- אנטי אייג'ינג.

אגב, לדעתי רעיון מוצלח מאד הוא מסיבת רווקות למשל שכוללת את בר ה"סקין בר" וטיפול "מיקרוזון", או לפינוק אם ובת, חברות טובות ועוד.

ל"דרמלוג'יקה" נקודות מכירה רבות בכל רחבי הארץ כולל בקניונים, במלונות, במכוני ספא, ומרכזי יופי, את כל הפרטים ניתן למצוא באתר –

http://www.dermalogica.co.il/

שופרסל אוקטובר 2013- ברוח אסיאתית.

חבילת ההפתעות של תחילת חודש אוקטובר כללה מגוון מוצרים ברוח אסיאתית –

רוטב צ'ילי מתוק, פקאן סיני, שני סוגי נודלס להקפצה- דק ורחב, אפונה וגזר קפואים, ושעועית עדינה קפואה.

מבין המוצרים האלו, שניים אני כבר מכירה וצורכת – הפקאן הסיני (לנשנוש ולהוספה לסלטים) והשעועית הירוקה שאיתה אני עושה תבשיל עם עגבניות ואורגנו.

נכון שהמוצרים נועדו ליצירת ארוחה אסיאתית, אבל אני חייבת תמיד למצוא עוד שימושים.

אז הפקאן היה קל – ביחד עם שתיה וטלוויזיה, הוא נושנש עם שלושה פרקים של "הבועה" שהוקלטו בזמן שהייתי בחו"ל.

האפונה והגזר הקפואים הפכו לתוספת הכי קלה לאורז- בישלנו אורז לבן עם קצת תיבול, בישלנו לחוד את האפונה והגזר לפי ההוראות על השקית, ערבבנו, וזהו, יש מנה.

השעועית הפכה לחלק ממתכון שאני אוהבת להכין מדי פעם וכולל שכבות של שעועית ועגבניות (ההשראה מספר הבישול "חפוז" שמיועד לעצלנים במטבח כמוני) – שכבת שעועית, שכבת עגבניות, תוספת שמן זית, מלח, פלפל והמון אורגנו, עוד שכבות כאלה, בישול על אש קטנה כחמישים דקות תוך בדיקה כל עשר דקות (כי אין נוזלים, את הלחות נותנים שמן הזית והקרח שהיה על השעועית
) וזהו, טעים ופשוט.

למעלה- לפני הבישול, למטה- מה שיצא

רוטב הצ'ילי היה עוד יותר פשוט – נגמר לנו הקטשופ ובלעדיו הבן לא אוכל שניצל (בטח שהשניצל מהקייטרינג, הלו, זו אני…). בסוף הסתבר שהוא אוהב את הצ'ילי יותר מאשר קטשופ ככה שיצא טוב.

אחרונים חביבים – שני סוגי הנודלס- הדקים והעבים. היות וכבר בזבזתי את כל שאר המוצרים ולא היה לי שום דבר למוקפצים, עיינתי בעטיפת הנודלס ושמחתי לגלות שאפשר להשתמש בהם גם כאטריות רגילות ולא רק להקפצה. ההוראות היו להרתיח מים ולבשל את הנודלס כשלוש עד ארבע דקות ואז לשטוף אותם. אז החלטתי שהכי פשוט מבחינתי להכין פשטידה.

בישלתי את הנודלס לפי ההוראות (בחרתי את שקית האיטריות העבות יותר למרות שגם הדקות יתנו אותה תוצאה), ערבבתי ביצים, חמאה מומסת ותיבוליות בטעם עשבי תיבול (שתי יחידות שנמסו בחום של החמאה המומסת), מלח ופלפל ועל זה את האיטריות. ערבבתי טוב עד שהן כוסו ושמתי בתבנית לחום גבוה לחצי שעה.

התוצאה היתה פשטידה שהחלק העליון היה קרנצ'י כמו ביסלי, והאמצע היה רך. הגשתי עם גבינה.

אז בכל מה שהכנתי לא היה שום דבר אסיאתי אבל היי… יצאו המון מנות לסופשבוע…

שופרסל יוני 2013 – החטיפים.

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

 

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!