ארכיון תגים | מהיר

תיק ב"תיק " תק.

כל אישה יודעת, אי אפשר להראות אותו דבר כל הזמן. חידוש הוא מאסט, ואם אין אפשרות להתחיל להחליף כל הזמן אאוטפיטים, האקססוריז עושים את העבודה מצוין, והאמת, גם מאפשרים התפרעות קלילה- אם נניח מישהי כמוני, שתשעים אחוז מהמלתחה שלה היא בצבעי שחור (ומקסימום בגיוון של אפור כהה) בכל זאת רוצה לגוון, אקססוריז צבעוניים מהווים את התשובה המצויינת לשידרוג כל הופעה.

ואם האקססורי גם שימושי, עוד יותר טוב. ומה יותר שימושי מתיק?

להמשיך לקרוא

סנפרוסט הולכת מיני

כשהודיעו לי שקיבלתי לסיקור ברוקולי וכרובית של "סנפרוסט" אוטומטית חשבתי על גרסאות מטוגנות או אפויות של הירקות הללו, בציפוי פריך. אחר כך כששמעתי שמדובר בגרסת "מיני" בחלקים קטנים מאד, שאי אפשר לאחוז אותם כמו שאוחזים "פולקע" למשל, שיניתי את התוכניות והתחלתי לחשב מסלול מחדש.

קודם כל, זה מה שקיבלתי:

להמשיך לקרוא

"לחץ לי שוקולד".

את ממרח "השחר" הוותיק והאהוב, אין צורך להציג. אין מי שלא גדל עליו, אין מי שלא ליקק אותו, וגם כמבוגרים אנו לעיתים נוטשים את כל הקינואות למיניהן, כדי להתענג על טעם של ילדות. (ותשאלו את אייל גולן על זה…). הבעיה היתה רק שכשילדים (וגם מבוגרים) רוצים להכין לעצמם פרוסה, צריך להתחיל ללכלך סכין, וכשאתה ילד, זה נגמר בדרך כלל בשיפוץ המטבח.

חברת "השחר העולה" חשבה על זה ומרעננת את ליין המוצרים שלה במהדורה מוגבלת של "שוקולד למריחה השחר העולה" בשפופרת. רק לוחצים (ולא צריך להפעיל כוח, גם ילד יכול בקלות) וזרם בדיוק בגודל הנכון יוצא מתוך השפופרת. אין לי מושג איך חישבו את גודל הפיה שממנה יוצא השוקולד, אבל הזרם דק מספיק כדי לא להציף בלחיצה אחת ועדיין עבה מספיק כדי שנוכל להכין את הפרוסה בזמן מהיר. אין לכלוך, אין כלים, הכל נקי.

יתרון נוסף הוא שבגלל שזה זרם אחיד, ניתן עכשיו לקשט עם "שוקולד השחר" עוגות, עוגיות וכל מה שרוצים, לכתוב הקדשות, לצייר ציורים ועוד, הכל בנקיון ובנוחות.

כפי שאפשר לראות בתמונה, אני ניצלתי את השפופרת לשני שימושים – האחד, להכין פרוסה (הוספתי בננות לתוספת טעם) והשניה.. טוב , זה לטעמי הסיכון שבמוצר- כי הפיתוי גדול לעשות מה שעשיתי, ולחסל את כל הטוב הזה בעצמי…

השפופרת מצטרפת לשאר המוצרים של "השחר העולה" – ממרח "השחר העולה חלבי" (השפופרת היא פרווה), ממרח אגוזים, ממרח נוגט אגוזים, ממרח שמשלב את שניהם – האגוזים והנוגט ביחד, מוצרים בכשרות מהודרת, וגם מוצרים לבישול ואפיה כמו קקאו, נוגט וצימקאו.

השפופרת מכילה כמות של 330 גרם.

מפעל "השחר העולה" קיים מאז 1948, והוא הוקם על ידי האחים וידברג, ונקרא על שם החלק היפה ביותר של היום. בתחילה הם ייצרו ממתקים, וופלים, ריבות, טחינה וחלבה, אבל אז עלו על הנוסחה הסודית שהפכה את ממרחי "השחר העולה"  למוצר פופולארי שנמכר כבר שלושה דורות בארץ (ולא חסרים ישראלים שחיים בחו"ל ומבקשים שישלחו להם כמה יחידות , כדי שירגישו טעם של בית).

כשר בהשגחת הרבנות הראשית חיפה (וכאמור, יש גם מוצרים בהכשרים מחמירים ומהודרים יותר) ונמכר בכל רשתות השיווק.

Ice rice.

טוב, לא בדיוק, אבל הכותרת התחרזה לי כל כך יפה שהייתי חייבת.

אז קיבלתי שתי חבילות של המוצר החדש של "סנפרוסט" – אורז קפוא בשני טעמים – אורז מהיר הכנה עם ירקות (אפונה וגזר) ואורז מג'דרה.

נתחיל מהסוף- הבן שלי מת על מג'דרה. פעם הוא היה קונה את השקיות שצריך להוסיף להם מים בסיר ולבשל, כי הוא טען שזה יותר טעים לו מאשר המג'דרה שאני הייתי מכינה "מההתחלה" – כלומר עם אורז ועדשים וכל התיבול הנדרש.

אחרי שהפסקתי להעלב מכך, דווקא ראיתי את הצד החיובי- ההכנה קלה יותר.

עדיין , גם עכשיו, כשהילד כבר בגיל שבחוגים מסויימים כבר היה נשוי עם איזה שניים שלושה פעוטות, (ואיזה מזל שאנחנו לא בחוגים האלה), הוא עדיין לא אחד שיתחיל לבשל לעצמו, גם כשהוא חוזר מורעב מהעבודה או הלימודים.

לכן מילת הקסם שמשכה אותו הופיעה בהוראות ההכנה של האורז, וזרחה לו ככה מתוך העטיפות – "מיקרוגל".  – מתכון של עשר דקות ברוטו, (כולל חיפוש קערה מתאימה), וממשהו קפוא, למשהו טעים. מה שיותר יפה זה שבגלל שזה קפוא, זה יכול להשמר זמן ארוך בפריזר ואז הוא יכול לשלוף ארוחה ברגע שירצה.

אז הכנו את שתי השקיות – בעזרת ההוראות של המיקרוגל. חשוב לציין שמאד סמכנו על המנות האלה כי מדובר היה בסופשבוע, ואם זה לא היה יוצא טוב, לא היה לנו מה לאכול יומיים (אבל, היי, יש בקבוק וודקה בפריזר, אז אולי אפשר להסתדר בכל זאת?)

(בתמונה למעלה – האורז שיצא מהשקית, לפני הבישול).

המסקנות שלי –

האורז יצא מצוין. עשיתי לפי ההוראות המדויקות במיקרו גל, ובדיוק אחרי שמונה דקות בישול, עם ערבוב באמצע, המנה היתה מוכנה. האורז יצא אחד אחד, הירקות רכים אבל לא מושי , הכל מצוין. אימצתי את הרעיון, בעיקר בשביל הבן שכלי הבישול העיקרי שלו הוא המיקרוגל.

(בתמונה למעלה- המנה המוכנה. הכמות שבתמונה היא מחצית ממה שיש בשקית).

בהוראות על העטיפה היה כתוב "להוסיף תבלינים". שמתי מלח אבל זה לא היה מספיק, אז אחרי שהיה מוכן, שמתי מלמעלה רוטב צ'ילי מתוק כמו שאני אוהבת.

רק הערה אחת – על העטיפה כתוב "3-4 מנות". מהכרות עם ההגדרות האלה, הן אף פעם לא נכונות ואסור לסמוך על זה. אם רוצים לחלק לשלושה או ארבעה , סביר להניח שכל אחד יקבל כף בלבד. מבחינת הכמות, יצאה לי כמות לשני אנשים גג, וגם זה כתוספת ליד  עוד משהו (במקרה שלי סלט).

הירקות הם איכותיים, טריים בלבד (לא אבקות ולא מיובשים) והמוצרים הם דלי שומן ודלי מלח, לא מכילים חומרים משמרים, מונוסודיום גלוטומט או צבעי מאכל.  כשר פרווה.

להשיג בכל רשתות השיווק.

בראוניס "אחוה" – אקסטרה מתיקות.

כשאומרים "בראוניס" חושבים פצצת שוקולד. הבעיה היא שהרבה פעמים פותחים עוגת בראוניס שנראית יפיפיה על העטיפה, אבל בפנים… לא מספיק שוקולדי או מרקם יבש מדי, "עוגתי" מדי.

"אחוה" מתקנת לנו את החוויה הזו עם "עוגת בראוניס" חדשה, עתירת שוקולד מריר מעולה (20% שוקולד מריר!).  כמות השוקולד הזו , יחד עם מרכיבים משובחים נוספים, הופכת את העוגה לנימוחה, רכה, מתוקה ובעיקר ביתית (והיא בהחלט עוברת כעוגה ביתית, אם מוציאים מהאריזה ושמים על צלחת יפה, אף אחד לא יבחין שלא מדובר בתוצרת התנור הפרטית!).

עוד טיפ שלי – להגיש עם טיפה סירופ שוקולד מלמעלה , לאקסטרה מתיקות ואלגנטיות.

האריזה חדשה ובעלת קו עיצובי חדש ששומר על הטריות לאורך זמן, כך שאפשר לקנות כמה עוגות ולשמור כשבאים אורחים בהפתעה או כשבשעת לילה מאוחרת חוזרים מבילוי וממש חייבים משהו מתוק וטרי.

העוגה מצטרפת לשלל מוצרים אחרים של "אחוה" שבראשם כמובן החלוות, הטחינה הגולמית, המוצרים האורגניים, מוצרים נטולי סוכר, וכמובן המון עוגות ועוגיות מכל הסוגים – בחושות, שמרים, אריזה אישית ועוד.

מה שעוד נחמד הוא שהעוגה היא פרווה, ואפילו בכשרות בד"צ כך שאפשר להשתמש בה גם לקינוח אחרי ארוחה בשרית.

להשיג בכל רשתות השיווק המובחרות.

 

 

שופרסל- שבועות של בריאות.

כשמגיע חג השבועות, כולנו ישר חושבים על "גבינה" ושוכחים ששבועות הוא גם חג של טבע, של ירק ושל ירוק. החבילה של "שופרסל" הכילה מכל טוב הטבע – שבבי גזר, כרובית, לקט ירוקים וחבילת קרוטונים (לא השגתי את גרעיני החמניה).

את הקרוטונים העברתי לנער הבית כי אני מעדיפה להמנע מלהוסיף קלוריות, מעדיפה את הטעם הרך והפריך של הירקות עצמם, ופחות טעם של משהו קשה יותר ומתובל. אם היה חורף, הייתי מוסיפה למרק ושם זה היה מתרכך בדיוק למידה הרצויה.

ומה עשיתי עם הירקות?

לקט החסה והבייבי –

השתדך עם גבינת פרומעז, אגוזי מלך קצוצים ופרוסות אגס משומר (אפשר גם חבושים) והפך לסלט כייפי כזה –

אפשר לעשות רוטב אהוב, עם קצת חמיצות או מתיקות. אני העדפתי להשאיר טעם נטו.

ומה עם הכרובית והגזר? פה המצאתי, לראשונה בחיי, את המתכון המקורי שלי – פראפרזה על סלט קולסלאו.

מה עשיתי?

בישלתי קצת את הכרובית עד שהתרככה אבל לא "מושי". בשניות האחרונות של הבישול הוספתי חופן מהגזר, ככה שיתפוס טיפה רכות. סיננתי את שניהם. שטפתי במים קרים כדי שיתקררו קצת.

שמתי על קרש וחתכתי את הכרובית לחתיכות. הוספתי אותה עם הגזר ועלי פטרוזיליה (אפשר כל מה שבא, לי היתה בבית רק פטרוזיליה וזה יצא אחלה).

(בתמונה למעלה- בשלב הערבוב, לפני הרוטב).

בתור רוטב פשוט ערבבתי מעט מיונז (שופרסל), עם לימון, קצת סוכר, מלח – אין כמויות מוגדרות – צריך לטעום.

ערבבתי את הסלט – ראו התמונה למטה –

טה טה!!!!!

אני אכלתי פושר (כי הכרובית לא הספיקה להתקרר לגמרי ונגמרה לי הסבלנות). יש לי הרגשה שזה יהיה עוד יותר טעים כשזה יהיה קר . (ועכשיו כשאני חושבת על זה, אולי אם היו לי גרעיני החמניה הייתי מוסיפה ככה איזה חופן זעיר בשביל עוד מרקם "הפתעתי").

בסוף, עם כל הבריאות הזו, הייתי חייבת ללכת לחמוס איזה עוגת שמרים שיש לי בבית, אבל זה כבר סיפור אחר…

 

חג בריא ושמח!!

שגב- הCHEF הפרטי שלי

את שף שגב משה לא צריך להציג, מסעדות מצליחות, תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול ומיזמים רבים.
והפעם שף שגב כיוון בדיוק לכיוון שלי, כאחת שאין לה זמן או סבלנות לבשל ובכל זאת רוצה לחזור הביתה ליותר מאשר חביתה.
שף שגב שם לב שבשוק המוצרים המוכנים חסרות מנות רבות שיש להשקיע בהן מאמץ מזערי ובתמורה מקבלים מנה ברמה גבוהה. במשך חודשים ארוכים הוא פיתח מוצרים לכל סוגי המנות – בשרי, חלבי, פרווה וקינוחים, ויצא לאחרונה עם סידרת מוצרי בישול – קפואים, מצוננים, יבשים וטריים.
את החזון שלו הציג שף שגב בארוחה במסעדת "שגב אקספרס" בפני הבלוגרים – "טץ' של שף לסופרמרקט ולבית". במסגרת הארוחה הדגים שף שגב איך מהמוצרים, באמצעות כמה דקות עבודה ומינימום מאמץ, הוא מכין מנות טעימות ומגוונות. למעשה, ניתן להרכיב מהמנות ארוחה שלמה הכוללת מנות ראשונות, סלטים, עיקריות וקינוחים.

למעלה- משמאל בשר טחון מוקפץ על טחינה, מימין פסטה ברוטב בולונז
למטה – משמאל קציצות עוף, מימין קציצות דג

דוגמאות למנות – קציצות עוף קפואות ברוטב עגבניות ביתי, בשר בקר טחון בתיבול מזרחי קפוא, קציצות דג מבושלות וקפואות ברוטב עגבניות, רוטב בולונז אמיתי קפוא, סלטים – סלט פלפלים וגבינת שמנת, סלט חצילים על האש וגבינת שמנת עיזים, סלט קישואים יווני וגבינת צ'זיקי, קינוחים – אקלרים במילויי קרם פטיסיאר, ריבת חלב ושוקולד, ומנות "פסטה ספיישל" – מנות אישיות להכנה מהירה ברטבים שונים. זו רק רשימה חלקית של כל המגוון.
שף שגב הכין לנו –
מנת בשר טחון מוקפץ על טחינה ועלים (תוך שימוש במנת בשר בקר טחון וכבש מתובל קפוא), פסטה עם עלי תיבול ורוטב הבולונז הקפוא (שהוא אגב בהכשר בד"ץ), מנה של קציצות עוף ברוטב עגבניות ביתי שהוא לא היה צריך להוסיף להם דבר מלבד להגיש עם אורז ,מנה של קציצות הדג, גם הוא ברוטב עגבניות שהוגש עם בטטה אפויה, והקינוח – מגיע כבר מוכן – אקלרים במילוי קרם פטיסיאר שהשף הגיש בלווית תותים חתוכים וסלט פירות עם המלצה על האריזה לאכול ביחד עם כוס קפה טובה.
יצאתי מהארוחה בהרגשה שאפילו אני, בשלנית זעירה מאד, יכולה להרכיב ארוחה טובה בזמן קצר ועם טעם איכותי.

בתמונה- האקלרים מתוך סידרת הקינוחים.

כרגע יצאו לשוק 17 מנות (!) ובהמשך מתוכננות עוד 20, כשגולת הכותרת היא מנה מיוחדת, שתיבחר מבין מנות של גולשי האינטרנט, שגם תזכה את השולח שלה בפרס של רבע מליון שקלים (!!!) וכמובן קרדיט על המנה כשתצא להפצה.
כל הפרטים ב- https://www.facebook.com/chefsegev/app_121440234694136?app_data={%22utm_campaign%22:%22post-to-wall%22,%22utm_source%22:%22facebook-feed%22,%22utm_medium%22:%22social%22}
וגם על אריזות המוצרים.
וצריך להזדרז כי יש רק עוד 10 ימים להגיש מתכון.

בתמונות למטה- שגב פינק אותנו גם במנות רגילות מתוך תפריט המסעדה שלו – כולל פוקצ'ת הבית, סלטים – אסיאתי ואיטלקי, קרפצ'יו, סביצ'ה וקינוחים כולל "פצצת שוקולד" שקשה להאמין שהוא אינו חלבי.

כל המוצרים כשרים וניתנים להשגה ברשתות השיווק השונות.