ארכיון תגים | מבצע

שנה טובה ב"מרתף של רוזנר".

בפאתי כפר סבא, ניצב "המרתף של רוזנר" – חנות היין (וכל שאר הדברים הטובים) של משפחת רוזנר מזה שלושה דורות.

הגעתי ל"מרתף" כדי לבדוק מה התחדש לקראת השנה החדשה ובכלל. במקום יש כמות שלא תאמן של אלכוהול- מעל אלף סוגי כהלים שונים, ומעל שמונת אלפים (!) סוגי יין, ביחד עם כ400 סוגי בירה. בקיצור, איך מוגדר המקום – "יינות ומשקאות לאנשים חריפים"- כי חובבי היין והחיים הטובים ימצאו שם גן עדן. ואם אתם תוהים איך להתמצא? יניב רוזנר, הדור השלישי, ביחד עם רעייתו ענבר יודעים לשאול את השאלות הנכונות כדי למקד את הקונה במה שבדיוק מתאים לו מכל הבחינות- טעם, מחיר, העדפות ועוד.

להמשיך לקרוא

הכבשה שושנה הולכת חלק

שיער חלק תמיד נתפס כאלגנטי יותר, זו גם הסיבה שהרבה דמויות מפורסמות שמשדרגות סטטוס, נניח משדרנית טלוויזיה לחברת כנסת, בלי להגיד שמות , מישהי שטל פרידמן עשה עליה בוכתה, הן תמיד מחליקות את השיער.

בילדותי היו בכיתה הילדות האלה עם השיער החלק "מקלות" שניערו את הראש ככה באגביות והחליקו את האצבעות בתנועות כאלה בשיער, רק בשביל שיפול עוד דקה לאותו המקום, והן היו יפות כל כך.

שלא לדבר על לאסוף את השיער, התברכתי בשיער גלי עד גבה-גלי, ובעוד חברותי יצרו קוקו אלגנטי בסגנון בר רפאלי, הקוקו שלי תמיד היה בצורת משולש, כי התלתלים התפרעו הצידה וכל כולי נראתי כמו פירמידה.

הפתרון של "לעשות פן" לא היה כל כך מעשי בגלל הזמן שהוא דורש, וגם אי הנוחות של להחזיק מכשיר כבד בצד אחד ומברשת בצד השני ולנסות לעשות הכל בכל הכיוונים. בתקופה הקצרה שהיה לי שיער קצר, שהיה מחייב שיהיה חלק ,כי אחרת הוא נראה כמו זעזוע מוח צהוב, בן הזוג למד לעשות לי פנים (ונעשה מומחה אחרי ששרף לי לא אחת את הצוואר והאזניים).

להמשיך לקרוא

שף אסף גרניט- עכשיו על המגש….

השף אסף גרניט הוא כבר מזמן לא רק שף. עם מסעדות מצליחות בארץ ובחו"ל, ועם תוכנית טלוויזיה פופולארית , השף הוא כבר כוכב ושמן של המנות שלו יוצאות למרחוק.

גם פיצה דומינו'ס היא פיצה אהובה ופופולארית  והיא לא שוקטת על השמרים ומוציאה כל פעם חידוש – מפיצה לטבעונים ועד פיצה חיטה מלאה, ויש כמובן מבחר גדול של פיצות, כולל מה שאני הכי אוהבת – פיצה ללא שוליים.

להמשיך לקרוא

RACHEL-שומרת עלי צעירה – חלק ב'

בפוסט הקודם  סיפרתי על ההכרות עם המוצרים לאנטי אייג'ינג של RACHEL ועל התוכניות שלי להתנסות בהם.

היו לי "פילינג גרגירי אפרסק", "סרום ויטמין" ו"קרם טיפולי לקמטים".  במהלך עשרה ימים עשיתי פעמיים את הפילינג, אחרי ניקוי הפנים ולפני השינה, את הסרום מרחתי פעם ביום על פנים נקיות, ועליו את קרם הקמטים (שאותו מרחתי גם בערב אחרי ניקוי הפנים, בתור קרם לילה).

להמשיך לקרוא

דומינו'ס – כי בחורף צריך חיזוקים…

חורף, לי לפחות דורש הצטיידות לא פשוטה, כי קר לי ולא נוח לי וחשוך לי (כן, פולניה שלא אוהבת לשבת בחושך…). לכן כל חיזוק הוא מבורך, ואם זה חיזוק טעים, על אחת כמה וכמה.

אז הגיעו "דומינו'ס" עם הפתרון הזה-

פיצה חדשה שעשויה מבצק מתובל עם עגבניות מיובשות בעבודת יד, תוספת לבחירה ואקסטרה גבינה 100% מוצרלה עד הקצה.

להמשיך לקרוא

התוספת (הנוספת) שתופסת.

פיצה דומינו'ס אהובה ופופולארית, ומה שתמיד כיף זה שיש מבצעים חדשים ומיוחדים.

 

 

WP_20150621_019

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפעם החידוש – מבצע כייפי במיוחד בתוספות. על מה מדובר? לאורך הקיץ כל מי שמזמין תוספת במחיר 9.20 ש"ח לתוספות הירק והגבינות, או 12 ש"ח לתוספת בשר או דגים, מקבל תוספת נוספת במתנה.

להמשיך לקרוא

הפיצה הכי משוקשקת שיש.

אם מנסים להזכר בסמל ישראלי קולנרי מובהק, השקשוקה מתייצבת באחד המקומות הראשונים ברשימה, אולי רק מתחרה בפלאפל.

ביצים, עגבניות, קצת חריף, גבינה, לכל אחד יש את המתכון שלו, ויש המון גרסאות.

להמשיך לקרוא

Cote d'Or – העונג השחור.

השבוע חל הוולנטיינס דיי, בעוד חצי שנה יש את ט"ו באב, באמצע יש את פורים, וגם ב"סתם" יום של חול – המתנה האולטימטיבית תמיד תהיה – החום כהה הזה, שממלא את הפה, את האף ואת כל החושים בחושניות הקולינרית הכי גדולה שאפשר – השוקולד.

אני לא מדברת על מה שאנחנו גדלנו עליו, בלי להזכיר שמות, כל מני מותגים שהכילו בקושי ארבעים אחוזי מוצקי קקאו, והטעם היה שילוב של סוכר וכל מני חומרים בלתי ברורים. מאז גם אנחנו גדלנו , ויחד איתנו גם המודעות לשוקולד איכותי, וגם השוקולדים האיכותיים התחילו להגיע לארץ ולהיות זמינים לכל דורש.

אחת ממעצמות השוקולד המפורסמות ביותר היא בלגיה, ומשם מגיע המותג הידוע Cote d'Or – קוט ד'אור, שמפציץ אותנו בשוקולדים באחוזי קקאו גבוהים, ובטעמים שונים.

ונתחיל בווידוי – אתמול אכלתי המון מתוקים. המון. עד כדי כך שנשבעתי שאני לא מתקרבת לשום דבר מתוק לפחות במשך נגיד…. שבוע?

אבל אז הגעתי הביתה ומצאתי משלוח מהחלומות, שהעיף את ההחלטות שלי מהחלון, כשחמישה סוגים שונים של "קוט ד'אור" נפרשו בפניי- בדרגות חוזק שונות, ובתוספות של תפוז , גנאש טראפל ופיסטוק, ורק חיכו שאבחר. האמת שקודם הייתי צריכה להגן עליהם ממש בגופי, כדי שאוכל לצלם, לפני ששאר בני הבית התנפלו על חבילות לבחירתם . אז יוצא שבסוף טעמתי קצת מכל דבר (מה שהואילו בטובם להשאיר לי…) וככה יכלתי להתנסות בכל הסוגים.

אישית, הבחירה שלי היא כמה שיותר מוצקי שוקולד, כלומר העדפתי את השוקולד עם 86% מוצקי קקאו, מה שנחשב לא רק איכותי וטעים במיוחד, אלא גם בריא ברמות על (תמיד טענתי ששוקולד זה מזון בריאות!). לא שסירבתי לכל שאר הטעמים (בתמונה ניתן לראות למשל איזה זוגיות מופלאה יש לטעם התפוז ביחד עם בקבוק יין משובח). מבחינת הטעמים המיוחדים  אי אפשר לנצח את המריר עם גנאש וטראפל שהייתי צריכה להפריד בכוח מידו של בן הזוג, אחרי שחיסל חצי חבילה בלי הנד עפעף.

ואיך מושגים כל הטעמים האלה? כשלוקחים מרכיבים משובחים, זה מה שיוצא- והמתכון של קוט ד'אור פשוט – לוקחים חומרי גלם משובחים – פולי קקאו מהטובים בעולם, מייצרים בתהליך קפדני ששומר על המתכון המסורתי והופכים את הכל ליצירת מופת טעימה שכיף לתת ועוד יותר כיף לקבל.

שם המותג "קוט ד'אור" הוא שם האזור באפריקה שממנו מגיעים פולי הקקאו – "חוף הזהב" או כפי שאנחנו מכירים אותו – חוף השנהב. הפיל שמככב בלוגו הוא מחווה לפיל שהופיע על הבולים שעל שקי הקקאו שנשלחו מחוף השנהב לבלגיה, והוא מזכיר את המחוייבות למסורת איכות ומצויינות.

ועכשיו במיוחד- כדי שכולם יוכלו להנות מהטעמים המיוחדים של קוט ד'אור- לאורך חודש פברואר יימכרו השוקולדים ברשתות שיווק מובילות במחיר של עשרה שקלים בלבד. במחיר כזה אני לא רק צוברת מלאי, אלא גם מכינה משלוחי מנות שיעלו את הפופולאריות שלי בקרב כל בני המשפחה והשכנים, זה בטוח.

כשר חלבי.

לאתר "קוט ד'אור" העולמי – http://www.cotedor.com/

 

סרירצ'ה- המחמם הרשמי של החורף.

טוב, למי שלא יודע, ואני מתקשה לחשוב על מישהו שלא יודע, יש לי שורשים פולנים. כלומר, מצד אחד טעמי חריף אף פעם לא היו כוס התה שלי. מצד שני, פחות מ25 מעלות צלזיוס ואני  רועדת בתוך שמיכות, כרבוליות ומעילים מהסוג שבצבא כבר נטשו מזמן.

לכן תוכלו להבין את הדילמה שלי – לנסות או לא לנסות את SRIRACHA – הפיצה החדשה של "דומינו'ס" שאמורה לחמם לי את החורף בעזרת רוטב מיוחד בשם "סרירצ'ה" היישר מתאילנד דרך כיבוש כל הלבבות והתיאבון של ארצות הברית.

האמת לא הכרתי את הרוטב. אצלנו בבית שולט בעיקר הצ'ילי המתוק, ובמסעדות לפעמים החלק הגברי של הבית אוהבים להוסיף צ'ילי חריף.

אז לפני שהתנסיתי בפיצה, עשיתי שיעורי בית ובדקתי מה זה בכלל הרוטב הזה. גיליתי שמדובר ברוטב שהומצא בתאילנד בעיר סי-רצ'ה, ומכאן השם, והוא מכונה גם "רוטב התרנגול " למרות שאין לו שום קשר לעוף, והוא מבוסס על פלפלי צ'ילי בדרגות חריפות שונות, שום, סוכר ומלח.

זה נראה קצת מפחיד מבחינת חריפות, אבל אז קראתי כבר שכש"דומינו'ס" אימצו את הרעיון, הם שילבו אותו עם רוטב העגבניות הקלאסי, כך שעכשיו הוא מוגדר רק כ"פיקנטי" והשוס הגדול הוא שכשמשתמשים ברוטב הסרירצ'ה מקבלים אפקט של העצמת הטעמים האחרים ולא רק חריפות, כלומר נהנים יותר מהגבינה והתוספות.

ככל שהרבתי לקרוא, הבנתי איזה להיט גדול זה בארצות הברית, כששם מוסיפים אותו לכל דבר- מפירות ים, דרך פיצות, מאפים ואפילו ממתקי שוקולד.

עכשיו כבר באמת הייתי סקרנית.

נכנסתי לאתר של דומינו'ס (http://www.dominos.co.il/ ) שהוא אתר מאד ידידותי וקל להזמנה דרכו, והפיצה יצאה לדרכה – אלי.

הזמנו את הפיצה עם תוספת חצי חצי של זיתי קלמטה ושל פטריות. על הפיצה היו פסים של הרוטב. אזרתי אומץ (בעיקר כי גם רציתי להצטלם) ונגסתי. הופתעתי – הפיצה בהחלט פיקנטית אבל ממש לא "חריפה אומץ". חיסלתי שתי פרוסות בלי למצמץ (האחרים בבית לקחו לי את השאר…).

ראיתי באתר שאפשר לבקש גם "אקסטרה חריף".

אהבתי שהחריפות לא כיסתה על הטעמים אלא להפך, הדגישה אותם.

פיצת "דומינו'ס סרירצ'ה" היא החידוש של "דומינו'ס" לחורף , כי בכל שנה חייבים לחדש בפיצה מעניינת, מקורית , ובעיקר טעימה, שעברה שלבי פיתוח ארוכים והתאמה לטעם הישראלי (ולכן גם אינה בטעם "חריף מאתגר" אלא פיקנטי ) ושילוב עם רוטב העגבניות המוכר והאהוב של "דומינו'ס" וחומרי הגלם המשובחים.

לרגל ההשקה ניתן לרכוש עד סוף פברואר את סידרת הפיצות החדשה במחיר מבצע של 49.90 ₪ לכל פיצה בקנייה של שתיים. ניתן גם לבקש את הרוטב כתוספת על חטיפי גבינה או כפסים על הפיצה.

ב"דומינו'ס" ניתן להמיר כל פיצה לפיצה ללא ה"קשה" או לבסיס של קמח מלא, או לטבעונית, או כמובן – עם רוטב הסרירצ'ה.

חורף לוהט!!

שופרסל – חג עצמאות שמח!!

חבילת הפינוקים של יום העצמאות של "שופרסל" כללה המון דברים טובים לפיקניק בחיק הטבע (גם אם זה אי תנועה ליד הבית).

למעשה, חוץ מהבשר, היה שם הכל.

אז הנה השימוש שאנחנו עשינו בחמשת המוצרים –

פחמים דרום אמריקאים 2 ק"ג, יחד עם מדליק פחמים אקולוגי (32 יחידות) הפכו לדלק שצלה לנו את הקבבים הכי כייפים בעולם (כבש). האמת, אין לי מושג איך מכינים אותם, קניתי אותם כבר מוכנים, רק לזרוק על האש. מה שכן, אני יכולה להישבע ש"אני בעצמי צליתי אותם".  הם הצטרפו לסלט ירוק גדול עם המון עלים (כי סלט בלי כוסברה, נענע וכמובן פטרוזיליה איננו סלט, וכמו שכבר ציינתי בהזדמנויות רבות – לא צריך לקצוץ דק, זה מעצבן, עדיף לקרוע איכשהו ולקרוא לזה "מנה בסגנון כפרי").

בתמונה למעלה – חומרי הבעירה, בתמונה למטה- מה יצא

אחרי הבשרים (ותמיד נשאר, מי אמר לכם להתמלא מהפיתות?)- החלק המתוק.

מרשמלו על השיפוד זה נדוש. הלכתי על הכיוון האמריקאי ועשיתי "סמורס" – אותה המצאה לא ברורה (האם קבוצות "סקאוטס" המציאו את זה?) – על שני "פתי בר" הנחתי קוביית שוקולד ועליה מרשמלו שניצלה עד רמת "מדיום וול" לפחות (אבל לזכור לכבות את הלהבה שאוחזת בזה) ומעכתי את הכל ביחד. המרשמלו החם המיס קצת את השוקולד והכל הפך לסנדוויץ שחיתותי.

כדי לאזן את המתיקות נמזגה כוס קפה טורקי שהיה המרכיב הרביעי בחבילה. (המרשמלו היו השלישי).

בתמונה למעלה – המצרכים, בתמונה למטה- מה יצא..

בסוף נשארו הנשנושים, החלק הזה שבו רק רוצים את התנועה שמכניסה משהו מלוח וקטן לפה. צירפתי את גרעיני החמניה (קליית עפולה) שהיתה המרכיב האחרון בחבילת הפינוק עצמאות של "שופרסל" לכמה חטיפים אחרים, והנוער והמבוגרים נהנו מאד. (והופתעו מהטריות שנשמרה באריזה). טיפ שלי – הנחנו את הגרעינים ליד משהו חם (לא רותח אבל חם) ואז היה להם טעם טרי במיוחד.

בין לבין כולם עשו מה שבדרך כלל עושים באירועים כאלה –צילמו את כל מה שהיה ואת עצמם והעלו לפייסבוק…

חג עצמאות שמח!!