ארכיון תגים | חלבה

סופגניות שופרסל- החזרה הגנרלית.

זה שאני לא בשלנית גדולה, את זה כולם כבר יודעים. אבל היי, חנוכה בפתח , ושופרסל פיתו אותי עם חבילה של גודיז להכנת סופגניות- אבקת סוכר, ריבה, מרשמלו, חלבה ושוקולד ממולא תות.

להמשיך לקרוא

המתוקים של נובמבר.

שעון החורף החל, כבר צריך להדליק אורות במשך היום, האפרוריות משתלטת, ולרוב האנשים זה אומר משהו אחד – קרייבינג למתוק.

כדי שלא ישעמם לנו, על המדפים עלו כמה סוגי מתוקים ששווה לנסות.

ונתחיל מהחלבי שבחבורה – "עוגת בסקוויטים"  – קינוח חדש של "עדן קינוחים".

להמשיך לקרוא

קולינרי 2015- חידושים והמצאות.

כמו כל שנה, נערך אמש כנס "קולינרי 2015" בו הציגו יצרנים רבים את החידושים האחרונים של מוצריהם. בתערוכה לא היו מוצרי בשר, כיוון שהיא כשרה וחלבית, והיות ואי אפשר לסקור את הכל, בחרתי לספר על מוצרים שנראו לי מיוחדים ובולטים באופן מיוחד.

אז מה היה לנו שם?

להמשיך לקרוא

בראוניס "אחוה" – אקסטרה מתיקות.

כשאומרים "בראוניס" חושבים פצצת שוקולד. הבעיה היא שהרבה פעמים פותחים עוגת בראוניס שנראית יפיפיה על העטיפה, אבל בפנים… לא מספיק שוקולדי או מרקם יבש מדי, "עוגתי" מדי.

"אחוה" מתקנת לנו את החוויה הזו עם "עוגת בראוניס" חדשה, עתירת שוקולד מריר מעולה (20% שוקולד מריר!).  כמות השוקולד הזו , יחד עם מרכיבים משובחים נוספים, הופכת את העוגה לנימוחה, רכה, מתוקה ובעיקר ביתית (והיא בהחלט עוברת כעוגה ביתית, אם מוציאים מהאריזה ושמים על צלחת יפה, אף אחד לא יבחין שלא מדובר בתוצרת התנור הפרטית!).

עוד טיפ שלי – להגיש עם טיפה סירופ שוקולד מלמעלה , לאקסטרה מתיקות ואלגנטיות.

האריזה חדשה ובעלת קו עיצובי חדש ששומר על הטריות לאורך זמן, כך שאפשר לקנות כמה עוגות ולשמור כשבאים אורחים בהפתעה או כשבשעת לילה מאוחרת חוזרים מבילוי וממש חייבים משהו מתוק וטרי.

העוגה מצטרפת לשלל מוצרים אחרים של "אחוה" שבראשם כמובן החלוות, הטחינה הגולמית, המוצרים האורגניים, מוצרים נטולי סוכר, וכמובן המון עוגות ועוגיות מכל הסוגים – בחושות, שמרים, אריזה אישית ועוד.

מה שעוד נחמד הוא שהעוגה היא פרווה, ואפילו בכשרות בד"צ כך שאפשר להשתמש בה גם לקינוח אחרי ארוחה בשרית.

להשיג בכל רשתות השיווק המובחרות.

 

 

"מעדני יחיעם" ו"אחוה" – עכשיו עוד (יותר) בריאות – וצ'ילי WOK לתוספת טעם!

סנדוויץ' תמיד היה ארוחה מהירה, טעימה ומשביעה, עם המון אופציות. אחת האופציות היותר משביעות היא סנדוויץ' בשרי, עם נקניק או פסטרמה על לחם טרי.

הבעיה היא שהבשרים הללו בדרך כלל מאד שמנים ומשמינים , וכריך בלי לפחות שתיים שלוש פרוסות הוא לא ממש כריך.

"מעדני יחיעם" זכו השנה ב"מוצר השנה פרס החדשנות 2014 בקטגוריית פסטרמות ונקניקים" עם נקניקי הפסטרמה 100% חומרים טבעיים. בנוסף לכך, "פסטרמה הודו" ו"פסטרמה של פעם" (שניהם מסידרת "100% חומרים טבעיים") זכו כ"מוצרי השנה". והסיבה לכך בהחלט מוצדקת-

סידרת ה"100% חומרים טבעיים"  (שכוללת גם שני סוגי נקניקיות – נקניקיות עוף ונקניקיות עוף ביס) כוללת אך ורק חומרים טבעיים – והם דלי שומן – רק 2%, ללא חומרים משמרים, ללא תוספת מונוסודיום גלוטומט, ללא פוספטים וללא גלוטן (כך שהם יכולים להוות ארוחה מצוינת למי שנמנע מגלוטן, היות והם הולכים נהדר גם עם לחם נטול גלוטן כמובן). כל זה אין במוצר. מה יש? יש עושר של חלבון, תמציות טבעיות ובעיקר- וזה מהתנסות אישית – טעם כמו של פעם, שמפצה על שומניות נמוכה שהיא בדרך כלל קריטריון לטעם טוב.

הסנדוויץ' המושלם בשבילי – לחם לבן טרי (או לחם דגנים מלא עם המון דברים טובים בפנים), שכבה דקה של מיונז קל (כי בכל זאת אי אפשר לוותר על הטעם הזה), שתיים או שלוש פרוסות פסטרמה עסיסית וטובה (ובלי נקיפות מצפון!) וכמובן מלפפון חמוץ, בכבישה ביתית, כזה עם המון שום.

לתת ביס, לא להתייחס אם זה נמרח על הלחיים, וליהנות מכל רגע.

המוצר כשר ונמכר ברשתות השיווק ובחנויות נבחרות.

בשרים הולכים עם רטבים, ומאז שאצלנו בבית גילו את הצ'ילי, נזנח הקטשופ לחלוטין, ואנחנו די מטביעים את כל הבשרים שלנו (גם עוף וגם בקר) ברוטב צ'ילי.

התנסינו לאחרונה ברטבי הצ'ילי של WOK, מבית רזיט שיווק – רוטב צ'ילי מתוק ורוטב צ'ילי חריף (שניהם אגב כשרים לפסח לאוכלי קיטניות). את המתוק לא היה בעיה לחשוב מה לעשות איתו- הוא נשפך בנדיבות על שניצל והאמת, בגלל שזה גם נגע באורז הלבן שהיה לידו, האורז גם קיבל חיזוק טעם עשיר. את החריף הכנסנו (בעדינות) לרוטב של הסלט הרגיל שלנו, וקיבלנו את העיקצוץ (ותאמינו לי, אני ממש לא בן אדם של חריף, אבל במינון הנכון, עונג).

מה שנחמד ברטבים של WOK הוא שהם מגיעים ישירות מהמזרח הרחוק, מהאנשים שהכי יודעים איך לייצר אותם, והם גם בצבע מרהיב ככה שגם הפרזנטציה יפיפיה. הרטבים מיוצרים מחומרי גלם משובחים במיוחד, ללא צבעי מאכל מלאכותיים וללא תוספת חומרים משמרים. (ועם ריח ממכר!!).

בכלל, סידרת המוצרים של WOK היא עונג לבשלנים בסגנון אסיאתי – רטבי סויה, רוטב חמוץ מתוק, חלב קוקוס (שכדרום אמריקאית מככב אצלי לא פחות מאצל אסיאתיים), אורז לסושי , אצות נורי ובכלל כל מה שצריך לסושי (ורק אני יודעת איך אני בדיוק אוהבת את הסושי המושלם שלי!).

עכשיו יש גם מבצע – רוטב הצ'ילי במבצע של 10 שקלים בלבד תמורת בקבוק גדול של 700 מ"ל.

להשיג ברשתות השיווק והחנויות המובחרות.

אחרי המלוח צריך גם מתוק, ואם שומרים על כשרות ולא רוצים חלבי לאחר בשר (משובח של "יחיעם"), חלבה היתה ונשארה קינוח טעים, מתוק, קל ונוח – לא צריך חימום או קירור, לא צריך הכנות, רק לשלוף את האריזה.

והחידוש האחרון של "אחוה" – "חטיפי מיני חלווה אחוה ללא תוספת סוכר בשקית מאגדת עם 49 קלוריות לחטיף".

במגירה שלי במשרד יש תמיד את החטיפים הקטנים שיתרונם בכך שמצד אחד הם מספקים מנת סוכר ואנרגיה בשעות קריטיות (במקרה שלי שלוש אחרי הצהרים, כשהנמנום מאיים לתקוף ויום העבודה עוד ארוך) ומצד שני- מיעוט קלוריות (וכאמור בלי חלב למי שמקפיד).

השקית מכילה 15 חטיפים, כך שהם מספיקים לזמן ארוך (אגב, אני מכירה הרבה סבים וסבתות שמפנקים את הנכדים בחלוה – גם מתוק, גם קטן ומתאים לגודל של ילד וגם בריא!). בכל חטיף יש כ50% טחינה גולמית, שאישית, כמו שסיפרתי בעבר, אני חולה עליה (אגב, בגלל גודל החטיף והמרקם שלו, הוא מצויין גם לעשות פירורים מעל קינוחים, כי קל לפורר אותו מצד אחד והוא לא נמרח מהצד השני). על יתרונות הטחינה כבר אין צורך לדבר- מדובר בעושר של ברזל, סידן וחומצות שומן חיוניות, והזכרתי כבר  שבגלל גודל החטיף אפשר לשלוט בכמות?

כשר פרווה בהשגחת בד"צ העדה החרדית, להשיג ברשתות השיווק ובחנויות נבחרות.

טעמי הצפון

טיילתי בצפון, בגליל העליון ליתר דיוק, ובין החרמון לבניאס, החלטתי ללכת לפי השילוט ולמצוא את המקומות הקולינריים המפתיעים והקטנים. מצאתי חמישה כאלה

הראשון היה בקיבוץ דפנה  – מוזיאון השוקולד של שולמן- מקום מתוק תרתי משמע, שכולל את הסטוריית השוקולד, פסלים משוקולד, סדנאות שוקולד וכמובן המון שוקולדים מסוגים שונים למכירה.

כתובת האתר לפרטים – http://www.scm.co.il/index.asp

הנקודה השניה שעצרנו בה היתה קיבוץ חולתה- ושם מצאנו שני אוצרות-

"דרך התבלינים"- חנות עשירה בטעמים וריחות של תבלינים, כלים, חליטות, חלווה (כולל סוגים שלא נדבקים – לא לכלים ולא לשיניים!), ותערובות שונות (כולל "בכור" לניקוי אנרגטי).

במקום יש גם סדנאות, טעימות, קורס צמחי מרפא ועוד.

פרטים- http://www.derech-hatavlinim.co.il/spice-store1.asp

יש גם משלוחים לכל רחבי הארץ.

עוד בקיבוץ חולתה-

"שלום עלחם"- מאפיה קטנה של לחמים טבעיים כולל מחמצת, שמרים, בריאות ועוד.

פרטים בדף הפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%97%D7%9D/195946800450493

באזור מושב אודם באזור צפון רמת הגולן מצאנו את "יקב אודם" ומה יותר טוב מיין טוב כדי להפשיר מכל הקרח והשלג מסביב?

טעמנו ביקב יינות לבנים, אדומים וגם יינות קינוח מתוקים (מומלץ ה"ענבר" – מופיע בתמונה באמצע). היינות של "אודם" הם כשרים וזכו לפרסים רבים בתערוכות כמו "טרווינו". אנו עוד רכשנו לעצמנו בקבוק של "וולקניק- שרדונה 2012" שהיה כל כך טוב שהיה שווה לסחוב כל הדרך עד המרכז.

פרטים על היקב וסוגי היינות – http://www.harodem.co.il/

בדרך בחזרה עברנו את מרכז המבקרים של פירות "בראשית" ולמרות שלא נרשמנו לסיור, הסכימו לצרף אותנו כדי לראות ולשמוע הסברים על פס היצור של הפירות- מהקטיף ועד לסופרמרקט. ראינו את המערכת הממוחשבת החכמה שמסוגלת להפריד תפוחים על פי משקל, צבע ורמת איכות (כשכל תפוח מצולם ונסרק בנפרד!), ראינו את שיטות האריזה הרובוטיות ואת ההקפדה על כך שרק תפוחים איכותיים יגיעו לצרכנים (הפחות יפים הולכים לתעשייות כגון סיידר או שימורים).

פרטים על הסיורים – http://www.pri-beresheet.co.il/template/default.aspx?CatId=11

הסיור אורך כחצי שעה והוא בתשלום.

ירושלים – טעמים (ואטרקציות) רבים לה…(חלק ב').

אחרי ששרפנו כמה קלוריות בסגווי ובאופניים (ראו חלק א'), אפשר היה לחזור לקולינריה- והפעם לסיור בשוק מחנה יהודה בהדרכת השף פוליבודה. הסיור המכונה "פולישף" כלל הכרות עם הסטוריית השוק, טעימות ממבחר דוכנים (והרבה צילומים, אין כמו שוק כאתר לצילומים יפיפיים לכל חובב צילום), מופע גילוף פירות וירקות  ויצירת קישוטים. (גם הסיור הוא במסגרת האטרקציות של "סמרט טור".).

השף חיכה לנו בכניסה לשוק ובידו פיתות טריות עם זעתר ושמן זית, ככה בשביל הנשנוש. קיבלנו הסבר על הקמת השוק, תושביו והאווירה שלו, ואחר כך התחלנו ללכת בין הדוכנים הרבים. מפאת קוצר הזמן לא עשינו את הסיור המלא (190 שקלים לאדם) אלא רק דוגמית. הדוכנים שביקרנו בהם היו –

"מאפיית הדקל" – הגענו בדיוק לשעת הכנת הפיתות שקפצו מהתנור אחת אחת.

"מסעדת רחמו" – שם שמענו את ההסטוריה של המקום וטעמנו חומוס ופלאפל ממתכונים סודיים.

"מוסולין" – גלידות מיוחדות בטעמים נדירים (כולל בזיליקום וווסאבי) – הבחירה שלי היתה זו של "עוגת גבינה ופירות יער".

"מתחם עזורה" – בזמן שהאוכל מתבשל על הפתיליות, נפתחים עשרות שולחנות שש בש וגברים בלבד (!) פותחים שם "פרלמנטים" שונים.

"ממלכת החלבה" – כולל מלך עם כתר שנתן לנו לטעום חלבה שעשויה שמונים אחוז שומשום, והרבה תוספות מיוחדות (אהבתי את זו עם פולי הקפה, ואת זו עם "עשרת המרכיבים הסודיים" שכוללת הרבה קינמון). ישנה גם טחינה משומשום מלא ששווה לטעום.

"באשר גבינות"  – הפיבוריט שלי, חנות הגבינות עם המבחר העצום של 1200 גבינות מכל העולם, מקוריות וחתומות, וכולן כשרות למהדרין (משגיחים נשלחים לכל מקום שבו הן מיוצרות). באשר נתן לנו לטעום גבינות רבות ובהחלט שינה את דעתי למשל על גבינת צ'אדר. (הסניף הראשי כאמור בשוק ברחוב עץ החיים 53, ומסעת שף ובר יין עם אותן גבינות ברחוב אגריפס 21, וכן סניפים ברעננה ובתל אביב).

(אתר באשר – http://www.basher.co.il/)

והתחנה האחרונה שלנו – "חכמת הבורקס מחיפה" ששלפו עבורינו מגשים ענקיים מלאים בבורקס (עם המון מילוי) ותוספות, ותוך שנשנשנו צפינו בשף פוליבודה מכין קישוטים ממלונים, אבטיחים, חצילים ועוד במינימום מאמץ ומקסימום רושם לאירוח מקסים.

כאמור זה היה סיור מקוצר עבור הבלוגרים, כשהסיור המלא מכיל בנוסף דוכנים רבים אחרים כמו פלאפל מולה, מפעל טחינה, איש אתרוגים שמכין מיצים מיוחדים כולל מיץ גת (!), וחנויות חטיפי בריאות ותבלינים.

השף דוד "פולי" פוליבודה שימש שנים רבות כשף של בתי מלון כמו מרידיאן בחיפה, המלך דוד בירושלים וכן השף הראשי של ה"מג'יק 1". הייחוד של השף פולי הוא ההכרות עם מאחורי הקלעים של השוק כך שהוא יכול לספר סיפורים רבים על ההסטוריה, על הדמויות המיוחדות ועל הרקעים של מנות מיוחדות ומוצרים שנמכרים רק בשוק. (ומי באמת המציא את ה"מעורב ירושלמי"?). בעזרת השף אנו הכרנו פינות שלא היינו עוברים בהם או שמים לב אליהן, ושמסתתרים בהם גם סיפורים וגם מטעמים.

 

ואם לא שבענו מכל זה, הגיע הזמן לארוחת ערב. אנו סיימנו את הערב במסעדת "הסושיה" – סניף אחד עשר של רשת "הסושיה" – סניף לא כשר שנמצא ברחוב הלל 12. ישבנו בערב הירושלמי וקיבלנו לשולחן מנות כמו אדממה עם מלח גס (15 שקלים בתפריט), שרימפס בטמפורה עם רוטב צ'ילי חריף (27 שקלים), מנת מוקפץ המכונה "המנצחת" עם שלושה רטבים שונים וטעם דומיננטי הכולל גם עוף ופטריות (49 שקלים בתפריט), דג מטוגן שהגיע עם סלט וואקמה (27 שקלים בתפריט) והיה עסיסי מאד, וסוגים שונים של סושי  – צמחוני או על בסיס דג – כל המחירים באתר.

לקינוח קיבלנו שני קינוחים שלא ממש קשורים לאסיה- קינוח על בסיס "סניקרס" ו"שווצריה הקטנה". אבל היי – מתיקות זה תמיד טוב, גם כשהקיבה לא ממש מסוגלת להתמתח יותר. המקום פתוח כל יום עד חצות כולל שישי ושבת.

הייחוד של רשת "הסושיה" הוא שבזמן הקמתה בשנת 2003, סושי נחשב למותרות ואילו הם הפכו אותו לנגיש לכל אחד, מתוך הבנה שמדובר במאכל בריא וטעים והמחיר כאמור נוח לכל אחד. "הסושיה" היו גם הראשונים להציג אתר אינטרנט משוכלל שהפך את הזמנת המשלוחים למהירה ונוחה. ועכשיו כאמור כל הפינוק הזה הגיע לירושלים ומאפשרת לכל מי שבסביבה להנות מסושי אותנטי כמו ביפן.

אתר "הסושיה" – https://www.hasushia.com/

ותודה מיוחדת למלצר יינון שדאג לכל פרט, כולל להשיג לי סוודר כשהלילה הירושלמי נעשה קריר מדי..

איך כותבים בחיבורי בית הספר היסודי "חזרנו עייפים אך מרוצים"? בירושליים יש בהחלט קולינריה, ויש בהחלט אטרקציות רבות, וכל משפחה בכל הרכב יכולה למצוא לעצמה בילוי ואוכל ליום של כיף
(או יותר) בירושלים.