ארכיון תגים | הוד השרון

הוד השרון פינת רומא- EatAlley

הוד השרון היא עיר מתפתחת , והאפשרויות שקיימות בה מושכות משפחות צעירות רבות להקים בה את ביתם, והשכונות צומחות בקצב ולגובה. ומה משפחות אוהבות לאכול? משהו לאמא, משהו לאבא ושיהיה גם משהו לילד. והטעם המשותף הוא בדרך כלל אוכל איטלקי, שאהוב על כל הגילאים ושכל אחד מוצא בו מה שבא לו לאכול באותו רגע.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

יש הרבה דגים (ועוד) ב"דגים".

דגים משחקים אותה קשים להשגה- גם מבחינת לתפוס אותם , וגם מבחינת להכין אותם באופן הכי מושלם. שניה אחת של בישול יתר- ויש לנו סוליה, שניה אחת פחות מדי ויש לנו משהו לא ברור, שהוא כבר לא נא אבל גם לא טעים. הענין הוא היד והעין, שיודעים לזהות בדיוק את הנקודה שבה יצור ימי יהפוך לצורה הכי טעימה שלו וגם יגיע ככה לצלחת של הסועד.

הוזמנתי השבוע לטעום את התפריט החדש של "DAGIM" או בשם המלא :

"Dagim  Fish & Meat Bar"

להמשיך לקרוא

צ'ופ צ'ופ – זווית חדשה לבשר.

כשאנו חושבים על ארוחת בשרים, אנו חושבים על אחת משתי האפשרויות – או ברמת המסעדה המזרחית, כלומר קבבים, שיפודים וכדומה, או ברמת המסעדה האמריקאית או דרום אמריקאית – סטייקים, פרוסות בשר גדולות, צלעות ועוד.

עכשיו הגיעה לשוק שחקנית חדשה, במיקום מעולה בהוד השרון, צ'ופ צ'ופ פותחת בפנינו צורה אחרת של אכילת בשר- בנתחים קטנים מעושנים וצלויים, בצורות הגשה שונות.

ואיך זה עובד?

זה מה שהוזמנתי לבדוק בערב נעים אחד, קצת אחרי הלחץ של הצהרים, ולפני הלחץ של הערב, כשיכלתי בנחת לשוחח עם הבעלים – מור בק, שסיפר לי על הקונספט. הקו המנחה את צ'ופ צ'ופ (באנגלית כמובן "לחתוך" ובניגרית "לאכול") הוא שלושה עקרונות – בשר איכותי, הכנה מהירה ומחירים נוחים. ההכנה האקסטרה מהירה נובעת מהחיתוך הדק של הבשר, שמונח אחר כך על מצעים שונים כמו ג'בטה או פרנה או ירקות כמו בטטות, תפוחי אדמה או מנה חדשה דנדשה של אנטיפסטי.

מור בק, שהרזומה שלו כולל בין השאר את שתי המסעדות הראשונות של יונתן רושפלד, ושירותי קיטרינג, בחר להמשיך את האהבה שלו לבשר באמצעות תיבול מינימלי – מלח, פלפל שחור ושמן זית, ללא חומרים משמרים, כשהבשר המעושן  מונח על הפלנצ'ה ומשם לצלחת או לכריך.

קיבלנו את הבשר בכמה סוגי הגשה.

ראשית קיבלנו "פלטת נשנוש" (המחירים נקבעים לפי משקל בפלטות) – אסאדו וסינטה מעושנים, בפרוסות דקות, על מצע מנגו (עם חריף בפינה היות ולא כולם מסתדרים עם חריף).

המזלג שהכיל גם מנגו וגם בשרים היה מאוזן , כשהקרירות והמתיקות של המנגו הפתיעה אותנו בשילוב עם הבשרים.

אחר כך קיבלנו צלחת של אסאדו עם אנטריקוט על מצע תפוחי אדמה ובטטות אפויות. (מחיר מנה בצלחת הוא בין 54-69 שקלים, תלוי בסוג הבשר). ערימה גבוהה היתה לנו על השולחן, נדרשנו להיות שניים כדי לסיים אותה. לצד הצלחת קיבלנו צלוחית לימונים כבושים, וצלוחית רוטב מיונז ווסאבי (במנות סיניות אני לא אוהבת ווסאבי, אבל כאן עם הבשר זה הלך יופי, גם לי שאני כאמור לא מסתדרת עם חריף). הדבר היחיד שביקשתי להוסיף היה קערית עם גרגרי מלח גס, בשביל הבטטה. הכיף הפרטי שלי.

המנה משביעה מאד, מכילה מרקמים שונים , טעמים שונים מהמעושן של הבשר ועד המתקתק של הבטטות, וגם רוטב הצ'ימיצ'ורי שהיה על הצלחת תרם לגוון נוסף של טעמים ואפשרויות.

הצלחת האחרונה הכילה סוג של כריך (בין 37-47 שקלים, תלוי בגודל הג'בטה ובתוכן הבשר) עם גירסה חדשה של אנטיפסטי – קישואים וחצילים על האש, עם בצל מטוגן ובשרים של חזה בקר, הודו ואסאדו. המחיר הופך את הענין למאד "value for money" והכיף הוא להוציא מהמנה כל פעם ביס אחר, (האמת, עזבתי את הסכין והמזלג והרמתי חתיכות בשר עם האצבעות).

מה שנחמד הוא שאת הבשרים הללו ניתן לאכול גם קרים (ולקחת הביתה). כשישבנו שם הגיעו סועדים נוספים, חלק חובשי כיפות (המקום כשר), חלק ישבו וחלק לקחו טייק אווי של כריכים. המקום רגוע, מוסיקה כייפית ברקע, אוכל שמגיע מהר (וכולנו יודעים כמה הרבה זמן זה לוקח בין הרגע שמזמינים וכבר מדמיינים את הטעם של המנה בפה, ועד שזה מגיע…), מגוון שילובים רחב ו.. הזכרתי כבר מחיר נוח? (ובתור בונוס – חנייה חופשית ברחבת הכורכר ממול).

רחוב רמתיים 69 הוד השרון – כשר.

 

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A6%D7%95%D7%A4-%D7%A6%D7%95%D7%A4-Chop-chop/500271183369982?sk=timeline

 

השניצליה- שניצל אחד, מליון טעמים

שניצל הוא מנת הבשר שכל ילד מכיר. מילדות זו המנה האהובה שנשארת איתנו גם כשאנו מתבגרים. השניצל המקורי הוא בסיסי מאד- בשר מושטח, ציפוי , טיגון. כמה כבר אפשר לגוון?

אז מסתבר שהרבה. רשת "השניצליה" שמונה עשרות סניפים בכל רחבי הארץ, לקחה את השניצל הקלאסי ותירגמה אותו להמון גירסאות בטעמים שונים שיענו על כל דרישה וכל טעם, כך שאפשר לאכול שניצל כל יום ועדיין לא להשתעמם.

הוזמנתי לטעום את סניף הוד השרון, בתוך קניון "שרונים" , סניף שקיים כבר שבעה חודשים ומציע מבחר גדול של שניצלים, תוספות וגם אקסטרות מיוחדות. למרות שמדובר ברשת, לכל זכיין יש את האופציה להוסיף ייחוד משלו, ובסניף הוד השרון, ערן הזכיין הוסיף את הייחוד שלו – שוורמה פרגית טריה ועסיסית.

כשהגעתי לטעום, ערן הוציא לי פחות או יותר את כל התפריט להתנסות מירבית – שניצלים בטעם ספרדי – עם רוטב חרפרף של צ'ילי קצוץ, בטעם איטלקי עם תערובת עשבי תיבול, צרפתי בתוספת חרדל דיז'ון, סיני עם שומשום, ויווני עם שום כתוש (כל מנה בבגט עולה 32שקלים ובצלחת 38 שקלים). חשוב לציין – השניצלים שאני קיבלתי היו בגודל מוקטן רק לצורך טעימה, בפועל מנות הן נדיבות מאד וכוללות בסביבות ה220-240 גרם בשר).

השניצלים כולם היו עסיסיים מאד וטריים מאד, וההתלבטות היתה בעיקר בין הטעמים השונים. בסוף קבעתי את הדירוג שלי – במקום הראשון השניצל האיטלקי עם עשבי התיבול, במקום השני הצרפתי (שהוא הכי פופולארי במקום) ובמקום השלישי הסיני. כמובן שזה אינדיווידואלי מאד.

עוד קיבלתי לטעימה- פרוסות חזה עוף על הגריל (אותו מחיר, מתאים במיוחד לשומרי הגיזרה), וכמובן את השוורמה המיוחדת החדשה. אני בדרך כלל לא טיפוס של שווארמה בגלל תיבול עז ושומניות יתרה, שני דברים שלשמחתי לא הופיעו במנת השוורמה פרגית של "השניצליה" , כך שנשנשתי מהם בכיף (ואני חושבת שלהוסיף את חתיכות השוורמה לסלט יהיה שיחוק).

קיבלתי גם צלחת עם מגוון תוספות (30 שקלים) עם אוסף של ספגטי, אורז, ירקות מבושלים, מג'דרה, והפייבוריט שלי – קוסקוס עם ירקות במרק מרוקאי (לשמחתי לא חריף). כמובן שבצד היו סלטים שאפשר להכניס למנה- ירקות, טחינה וחומוס, חמוצים ועוד.

הכל לווה בבגאטים אקסטרה טרייים שנאפים במקום.

כמובן שיש מנות נוספות כמו קבב, מנה צמחונית וגם קינוחים (פרווה בגלל כשרות המקום).

עוד מידע על סניפי "השניצליה" ניתן למצוא ב – http://www.mishloha.co.il/page.asp?topic_id=382

מול השדה- הטעם ממש ממול.

"מול השדה " בהוד השרון, ממוקמת מול שדה תותים צבעוני ענק, מהווה פינה של טבע באמצע המרחב האורבני. לכבוד השף החדש והתפריט החדש, הוזמנתי עם בלוגרים נוספים לטעום ולהתרשם. המסעדה היא בעלת אוריינטציה משפחתית ומתגאה במשחקיית ענק שצמודה לשולחנות הסועדים וסגורה מכל הכיוונים כך שהילדים יכולים לשחק בחופשיות ובבטחה בזמן שההורים סועדים ויכולים להשגיח עליהם בו זמנית  . במשחקיה יש גם פינת חי מקסימה להנאת הילדים. בכלל, יש מגוון רחב של אפשרויות להתארח ב"מול השדה"  – החל משולחנות רומנטיים זוגיים, ועד מתחמים שונים בגדלים שונים (מגינת האירועים "אשכולית", דרך חדר VIP שכולל מסך ומקרן, טרקלין עץ לאירועים אינטימיים ועד אולם שמחות שיכול להכיל 250 איש).

השף אבי בלום ("הקומה השניה" "קייטרינג פוד ארט" "פיקסה") בנה תפריט שיש בו הכל לכל אחד- ילדים, צמחונים, קרניבורים, אנשים בעלי תאבון בגדלים שונים (למרות שבפועל כל המנות די גדולות ומשביעות גם שני אנשים), מנות קלות יותר, כבדות יותר וכך הלאה, וכמובן מגוון קינוחים ענק (ואליו נגיע בהמשך במפורט).

הערה- כל המחירים נלקחו מהתפריט המפורסם באתר המסעדה (כתובת האתר למטה).

 

(בתמונות למעלה משמאל – פוקצ'ה, באמצע חציל קלוי, מימין קייפיריניה, בתמונות למטה משמאל פטה כבד, ומימין סלט מול השדה).

על כוס קייפיריניה התחלנו את הערב עם המנות הראשונות:

  • "ברנאץ דליסיו" – פוקצ'ת רוזמרין, סלט פלפלים קלויים ובולגרית, מטיאס כבוש, טחינה, טפנד זיתים ולבאנה (43 שקלים בתפריט). – מנה קלילה, הפוקצ'ה מאד אוורירית, מזכירה יותר פיתה עירקית רחבה ועסיסית. מבין התוספות שבאו איתה, הפייבוריט שלי היה סלט הפלפלים בעל הטעמים העדינים.
  • חציל בלאדי קלוי בגריל עם טחינה גולמית, סילאן ופטרוזיליה- (32 שקלים) – מנה נחמדה לפתיחה.
  • פטה כבד בקראסט פיסטוק, צנימים וריבת תאנים (44 שקלים) – שהיה חמאתי (כמו שפטה חלבי אמור להיות), עשיר בטעם ומשלים בניגודיות הרכה שלו את הטוסטים הקטנים שבאו איתו. באיזשהו שלב וויתרתי על הטוסטים ופשוט אכלתי אותו בכף, מבחינתי המנה הנבחרת מבין מנות הפתיחה.
  • ארצ'יני – כדורי אורז סיציליאניים במילוי מוצרלה ופרמזן על רוטב עגבניות. (מחיר לא מופיע בתפריט). לא הפייבוריט שלי – אני לא מעריצה גדולה של מטוגנים, והיה חסר לי קצת מלח בתוך הכדור, וגם יותר גבינה שנמתחת כשפותחים את הכדור היתה משמחת אותי.
  • סלט מול השדה – חסות, עגבניות שרי, פירות העונה, פקאנים מקורמלים, רוקפור, ברוטב ווינגרט הדרים (52 שקלים לקערה גדולה מאד). פה אני חלוקה עם עצמי  – אני חולה על רוקפור, ומאד אוהבת את השילוב שלו עם פירות . אהבתי גם את הרוטב שהחמיא מאד לעלים. מה שפחות הסתדרתי היה העובדה שהיו המון פירות מתוקים שיחד עם הפקנים יצרו לי תחושה של סלט פירות, מה שלוקח אותי יותר לכיוון של קינוח. הבלוגרית שלצידי חלקה עלי ואמרה שכמויות המתוק והחמצמץ היו לה דווקא מאוזנות .
  • סלט קיסר עוף – חסה , פרמזן, קרוטונים ברוטב קיסר (מחיר לא כתוב בתפריט) – מנה קלה, עוף רך, והצירוף הקלאסי של ירק, בשר וגבינה , תמיד עובד.

 

(בתמונות למעלה משמאל – כדורי ארצ'יני, למעלה מימין – סלט קיסר, למטה משמאל – לזניה ומימין חונקי הכמרים)

(למעלה משמאל – שף אבי בלום, למעלה מימין תבשיל בורגול, למטה משמאל תפוחי אדמה ברוזמרין)

במנות העיקריות טעמנו כמה –

  • לזניה בולונז – בקר וטלה בבישול ארוך עם עגבניות תמר, מוצרלה, פרמזן ובזיליקום (58 שקל) – טוב, להכריז על המנצחת שלי כבר על המנה הראשונה שהוגשה זה נשמע לא זהיר, אבל כן, מבחינתי לתת לי צלחת של הדבר הזה ולסגור את הבאסטה. מנה עשירה מאד, גבינתית מאד, ובעיקר רכה ונימוחה. בלוגר מולי טען שחבל שלא מרגישים יותר את הפסטה, אבל לי הרכות הזו  – בשר בתיבול עדין (למרות שבישול ארוך נוטה לרכז טעמים לפעמים בצורה מודגשת מדי) היה מצוין.
  • כמרים פימונטזה – פסטת חונקי כמרים עם נתחי אנטריקוט בציר בקר, שמנת, קרם עגבניות , שום , בצל ובזיליקום (69 שקלים). מנה שהיתה לי מאד מאסיבית – גם מבחינת הכובד, גם מבחינת הטעמים העזים מאד. אם בוחרים להזמינה, עדיף להזמינה בשניים לצד סלט ירוק כדי לרענן את החיך. הפסטה עצמה היתה עשויה אל דנטה מדוייק.
  • תבשיל בורגול ורצועות חזה עוף, אפונת גינה, גזר, פטריות שמפיניון ושומשום שחור ברוטב אסיאתי (56 שקלים) – מנה באוריינטציה של מזרח רחוק, שידרה לי בריאות – גם בגלל הבורגול וגם בגלל שהיא מבוססת על חזה עוף שהוא קל יותר.
  • אנטריקוט 300 גרם מיושן עם צ'יפס בטטה וצ'ימיצ'ורי (119 שקלים) – חתיכה נאה שמוכנה על פי דרגת הצליה המבוקשת. אני ביקשתי מדיום ושמחתי שהיא הגיעה בצורה המתאימה ללעיסה (כי הרבה פעמים הצליה לא מספיקה וקשה ללעוס). היינו כבר אחרי הרבה מנות, כבר לא היה הרבה מקום בבטן, אבל היי, עבודתו של בלוגר לעולם לא נגמרת…
  • פילה סלמון אפוי בגרגרי חרדל, טימין, שבבי שום ויין לבן על מצע שעועית ועגבניות (82 שקלים) – פתרון מצוין לצמחונים לייט (שכן אוכלים דגים)- דג עשוי קל, ללא ה"פישיות" שיכולה להתלוות לפעמים למנה, ובעיקר מנה יפיפיה.
  • למנות העיקריות התלוו שלוש תוספות – אורז בר משולב (גם מנה יפיפיה וגם קלה, עם אורז "אחד אחד"), תפוחי אדמה צלויים ברוזמרין (שהזכירו לי תפוחי אדמה של מדורה) ובעיקר- פירה – אחד הטובים שאכלתי (וכן, פירה חייב להיות חלבי, לא יעזור בית דין!) – פלאפי, אוורירי, רך, מתובל בדיוק במידה (ואני אחת שמוסיפה מלח על כל דבר בלי לבדוק בכלל). ניצלתי את זה שהבלוגרים האחרים כבר היו מפוצצים מהאוכל, וניכסתי לעצמי את שארית הקערה.
  • (בתמונות – משמאל אנטריקוט, מימין פילה סלמון)
  • (למעלה משמאל – פירה, למעלה מימין תוספת אורז, למטה משמאל תותים בקרם, למטה מימין וופל בלגי)
  • מלאים מלאים ,אבל לסרב לקינוחים? ואז התחילה רכבת של צלחות לנחות על השולחן, עם אוסף מטורף של קינוחים (לא מופיעים בתפריט של REST אז אין לי מחירים) –

    פאי לימון ופאי תפוחים ,שניהם בעטיפה קרנצ'ית, וופל בלגי שהגיע עם הר קצפת, מעדן שכבות של נוטלה, "שווצריה הקטנה" – שכבות קראנץ , נוגט ומרנג – מנה יפיפיה ופצצת מתיקות, והשתיים שהיו הבחירה שלי – "פאי שוקולד" – קערית בצק פריכה עם מילוי שוקולד חם, מרוכז, עשיר, מתוק, נוזל כמו תוך של סופלה, ומנה מרהיבה של תותים טריים בקרם תותים, מנה רומנטית וחושנית עם מתיקות עדינה.

     

  • (בתמונות – למעלה משמאל – פאי שוקולד חם, למעלה מימין פאי לימון, למטה משמאל מעדן נוטלה ולמטה מימין "שווצריה הקטנה".)

בערב השנה החדשה ("סלווסטר") יש תפריט מיוחד וחגיגי (ניתן לראות בתמונה המצורפת).

בימי שישי יש במקום בופה ארוחת בוקר מצליח.

אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=6509

במקום רחבת חנייה נוחה וגדולה חינם.

המסעדה איננה כשרה. לאולם האירועים ניתן להביא קייטרינג כשר.

טאסוס- גריל ישראלי פלוס.

"מענה לכל האוכלוסיות" זו היתה ההגדרה שנתן לי עודד, מנהל "טאסוס" בהוד השרון (צמוד לספורטן) כששאלתי מה המוטו של "טאסוס". הוזמנתי לטעום את המקום, וכשהגעתי באמת הבחנתי בשאר הסועדים- מכל הקטגוריות האפשריות – מעובדי הסביבה (שרובם באים בצהרים, חלקם מצויידים בכרטיסים דוגמת "תן ביס"), דרך משפחות שחגגו יום הולדת בהרכב של מבוגרים וילדים, ועד זוגות בדייט רומנטי. "אוכל ישראלי אותנטי איכותי משולב עם מנות משודרגות" כך הציג עודד את התפריט שנבנה על ידי שף יורם ארז ("הבוקרים" "קסאנדו") – שילוב של המנות המוכרות והאהובות על הקהל הישראלי (סלטים, שיפודים, בשר על האש) יחד עם טוויסטים מיוחדים כמו סלטים ייחודיים למקום, אופן הכנה שונה למנות ושדרוגים. (כך לדוגמא אפילו מנה כמו כנפיים על האש, מגיעה כשהכנפיים משופדות בצורה מיוחדת על שיפוד).

כבר כשהתיישבתי הגיעו לשולחן צלוחיות עם חמוצי הבית, סלסת עגבניות וקערית זיתי טאסוס, סימן ההכר של המקום, ככה לנשנוש ראשוני תוך עיון בתפריט. בתפריט כמו המוטו של המסעדה, יש מבחר שנע בין השיפודים המוכרים והאהובים, לבין מנות מיוחדות כולל גם מנות לשומרי הגזרה כך שיכולים להגיע בקבוצה, כשאחד אוכל מנת בשר משביעה, השני שותה ממבחר האלכוהול ביחד עם משהו בצד, והשלישי לא צריך לספור קלוריות במנה לא משמינה וכולם יכולים לשבת ביחד.

השוס של המקום הוא הגירסה המיוחדת ל"פלטת סלטים". בדרך כלל מדובר באוסף סלטים סטנדרטי אולם ב"טאסוס" לקחו אותו לכיוון יצירתי ומעבר לכמות הגדולה (והמתמלאת שוב ושוב) של הסלטים, והטריות שלהם, יש גם סלטים מיוחדים, כך שלצד הקולסלואו, החציל במיונז, והכרוב בתחמיץ, יש גם סלט עגבניות "עצבני" עם כוסברה וחריף (אבל לא חריף מדי, פולניה שכמוני התמודדה איתו בסדר גמור), סלט בטטה בצ'ילי – אחד מהפיבוריטים שלי – מתקתק ורך, חציל בירקות, סלט אבוקדו (שבדרך כלל לא מוגש בפלטות סלטים סטנדרטיות), סלט מיוחד של גזר עם פאפאיה שמשלב טעמים של חמוץ, מתוק וטיפה חריפות, סלק עם סילאן, כרוב בתחמיץ שמיר, שלט שורשים מיוחד, ושני המנצחים מבחינתי – סלט לבבות דקל, וסלט קישואים עם קרם נענע שזכה לפופולאריות רבה לא רק אצלי אלא גם אצל סועדים רבים אחרים.

עם הסלטים מגיעות פיתות חמימות , חלקן כמו שהן וחלקן קלויות עם זעתר, ופינוק מיוחד- קערית עם כדורי פלאפל ירוקים חמימים ופציחים (ובתמונה רואים גם את החלק הפנימי של הפלאפל) שכל שולחן מקבל כצ'ופר.

ואם יש פיתות וסלטים, איך אפשר בלי חומוס? כן, חומוס שנעשה במקום, מההתחלה, וגם הוא זוכה לפופולאריות רבה כשהלקוחות לא רק מבקשים אותו במקום אלא באים במיוחד לקנות אותו כ"טייק אווי" הביתה.

מחיר פלטת הסלטים בהזמנת מנה עיקרית – 19 שקלים לסועד, וללא מנה עיקרית – 36 שקלים לאדם.  החומוס- 22 שקלים לצלחת יפה. בכלל, כל המנות שטעמתי הן מאד גדולות ומאד משביעות ויכולות בשקט להאכיל שני אנשים, במיוחד כשיש גם פיתות וסלטים וחומוס בעסק.

הגעתי לעיקריות ועודד המליץ לי לנסות שלוש מהן:

"מאפה טאסוס" (59 שקלים בתפריט) – מלווח במילוי עגל טרי , בצל, טחינה, סלסה וזיתי טאסוס שלוקח 10 דקות להכין כי זה צריך להיות הכי טרי שאפשר, שהיתה מנה נדיבה מאד , גם מבחינת הגודל וגם מבחינת  כמות המילוי. המילוי שמר על עסיסיות, המנה רבת טעמים ובאה עם סלסה וחומוס הבית בצד.

"אסאדו הבוקרים" (94 שקלים בתפריט) – טוויסט על המנה הקלאסית, כשכאן הבשר עובר חוץ מצלייה גם השרייה במרינדה ל12 שעות, של יין אדום. (בתמונה רואים רק חלק קטן מהמנה ולא את הגודל המלא). זו היתה מנה עזת טעמים, היין עטף את הבשר ויצר לו ניגוד של טעם ושל מרקם. הייתי מגדירה אותה כ"מנה של בנים".

"סיניה" (64 שקלים בתפריט) היתה המנה המנצחת שלי מבין השלוש , שכבות של בשר כבש אפוי בטחינה, חצילים, עגבניות ותפוחי אדמה. מנה עשירה מאד, שאם האסאדו היה "מנה של בנים", במנה הזו אין מיגדר מסוים, ואהבתי את העובדה שכל פעם שנעצתי את המזלג, יצאתי עם משהו אחר, פעם תפוח אדמה, פעם עגבניה, פעם בשר וכדומה.

הקינוחים לא מופיעים בתפריט עדיין והם נאמרו לי בעל פה – סופלה שוקולד, גליליות וופלים עם גלידה, וופל בלגי, צ'ורוס, מוס שוקולד ועוגת ביסקוויטים נוסטלגית. היות והמסעדה כשרה, הגלידה היא כמובן פרווה. המנה שעודד בחר עבורי היתה הצ'ורוס, אותן רצועות של בצק מטוגן ברוטב שוקולד, שהוגש עם גלידה. אהבתי שבניגוד למקומות אחרים שאכלתי בהן, כאן הרצועות לא הוטבעו בגרגרי סוכר כך שיכלתי לאכול בעזרת האצבעות בלי להתלכלך יותר מדי. (מנות הקינוח הן 24 שקלים או 32 למנות מסוימות כגון הסופלה).

במסעדה עסקיות מסוגים שונים בשעות שונות , כולל מה שמכונה "ארוחות שחיתות" מיוחדות (פרטים באתר).

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12800

המסעדה כשרה ,פתוחה כל יום מ12 בצהרים עד חצות, בימי שישי עד שלוש וחצי אחרי הצהרים, ובמוצאי שבת כמובן אחרי יציאתה. לשעות הערב רצוי להזמין מקום מראש.

חניה נוחה חינם ברחבת הספורטן.

כתובת המסעדה – רחוב ז'בוטינסקי 2, הוד השרון.