ארכיון תגים | הדרכה

"Carmel Outdoor" – יש חיים טעימים בחוץ.

ישראל משופעת בימים חמים, לילות חמים והמון אפשרויות להיות בחוץ. ואם יוצאים החוצה- בין אם לפיקניק משפחתי או לחג מסורתי כמו יום העצמאות או חול המועד פסח, לגריל יש מקום של כבוד , בין אם מכנים אותו "על האש", "מנגל" או "ברביקיו".

אצל אמריקאים, הברביקיו הוא טקס שלם שאנו מכירים מהרבה תוכניות עיצוב בהם אב המשפחה מתמוגג כשהוא מגלה מטבח חיצוני בבית ששופץ עבורו או סדרות שמראות אורח חיים אמריקאי שכולל תמיד המבורגרים עשויים בגריל בגינה. גם ישראלים גילו את ההנאה שבגריל משוכלל שהוא יותר מאשר הדבר הנייד הקטן שמחזיקים בבגאז', ועם בניית יותר בתים פרטיים, עם גינה קטנה, ואפילו מרפסת שמש, הכנת הבשרים (וגם מנות צמחוניות למי שרוצה) מעולם לא היתה קלה יותר.

לאחרונה נפתחה ברחוב משכית 1, חנות של רשת "כרמל דיירקט" שמוכרת לנו כיבואנית של כלים לבית כמו ה"מאסטר סלייסר" המפורסם והפופולארי, הBAMIX – בלנדר המוט הטוב בעולם  ועוד, והיא נקראת "Carmel Outdoor" – ובעצם כוללת כל מה שצריך בשביל לבלות בחוץ- ממיטב כלי הבישול ועד ריהוטי גן, שמשיות, ועוד.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מול הרי הגלבוע צל הרי הרמה- חלק ב- טבע.

החלק השני של הסיור שלי באזור הצפון הקרוב מתמקד בטבע ולינה, כי יש כל כך הרבה מה לעשות באזור שחייבים לבלות בו כמה ימים, ורצוי מאד בתנאים מפנקים….

הגן היפני

תנועת ה"מקויה" – היפנים הציונים, בחרה בקיבוץ חפצי-בה כמרכז למגורים ולימוד, והביאה איתה את ארץ השמש העולה הישר לעמק, כולל גן יפני אותנטי. אדריכל גנים יפני בנה ועיצב את הגן, שמשקף את כל העקרונות שבתרבות היפנית ונותן לנו פתח הצצה רגוע וירוק במיוחד לתרבות הכל כך מיוחדת הזו.

להמשיך לקרוא

ירושלים במבט מגבוה.

 

ירושלים תמיד היתה אוצר תיירותי, עם אטקרציות וענין לכל אחד ואחד, בכל גיל ובכל רצון. יש עתיקות, יש מבנים מודרנים, יש תחומים לכל דת ותרבות, יש מבני שלטון, יש נוף, יש טיילות, בקיצור, אפשר לשהות זמן רב בירושלים ולא להספיק לגלות את כל אוצרותיה.

כדי לטעום את המיטב מנקודת המבט הנוחה ביותר, יוצא לדרך ה"city tour" – קו אוטובוס של "אגד" שמספרו 99 ונקודת ההתחלה שלו מול התחנה המרכזית בירושלים, ברחוב יפו 227. ומה יש בו?

עלינו לאוטובוס ביום שישי בבוקר, יום שמש חמים, והיות והאוטובוס הוא בן שתי קומות, יכלנו לבחור בין הקומה הראשונה הממוזגת, לבין הקומה השניה שכוללת חלונות רחבים שמאפשרים תצפית (וצילום) נוחים וגם גג שעושה צל כך שמוגנים מפני השמש הירושלמית.

הרכבנו את האוזניות שקיבלנו (8 שפות לבחירה : עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית, ספרדית, גרמנית או איטלקית.) ושמענו הסברים מוקלטים על כל מקום שבו נעבור (ובין לבין יש המון שירים שקשורים לירושלים, בעיקר המון יהורם גאון, ובצדק).

מה שנחמד באוטובוס הזה, שאין צורך לנהוג ולהתפתל בכבישים הצפופים של ירושלים, כשיש נהג שמומחה לעיר, יודע לתמרן בה ולהביא אותנו בנוחות לכל המקומות המעניינים. לקו יש שתי אפשרויות, אפשר לקנות כרטיס יומי שעובד במתכונת של "הופ און הופ אוף" – כלומר שמאפשר לרדת בכל תחנה ולהמשיך עם אוטובוס נוסף אחר כך, או לעשות מה שאנחנו עשינו  – סיור פנוראמי שעצר רק בטיילת לכמה דקות כדי שאפשר יהיה לצלם בנוחות את הנוף המרהיב.

לקו יש כ27 תחנות (צריך לבדוק למשל בימי שישי כשהעיר העתיקה חסומה בשעות מסוימות בעקבות תפילות יום שישי במסגדים) בנקודות הכי חשובות – רחובות חשובים כמו קינג ג'ורג, והנביאים, שער שכם, שער הפרחים, שער האריות, שער האשפתות, טיילת ארמון הנציב (בה כאמור יש כמה דקות לרדת מהאוטובוס), יד ושם, גן החיות התנ"כי, הגן הבוטני של האוניברסיטה, משכן הכנסת ועוד מוסדות ומקומות רבים ומעניניים שנוחים לצפיה בעיקר אם יושבים בקומה השניה לתצפית מעניינת.

הקריין המוקלט הוביל אותנו להביט לצדדים הנכונים כדי לראות את הכל.

הנסיעה יכולה להיות גם נסיעה סגורה למשל לבר מצווה שנחגגת בירושלים, לאירוע חברה או ליום הולדת, וישנן גם נסיעות מיוחדות מחוץ לירושלים.

הסיורים גם נוחים במיוחד לאנשים שקשה להם ללכת כמו מבוגרים או בעלי מוגבלויות, שיכולים להנות מהעיר (וגם לעצלניות כמוני למשל, שאוהבות להגיע ישירות ולא להתאמץ יותר מדי….).

עוד פרטים אפשר למצוא ב- http://www.city-tour.co.il/ntext.asp?psn=8374  כדי להנות מאוטובוס שראינו רבות באירופה וארצות הברית, ועכשיו אותה הנוחות גם אצלנו בבירה.

רוח כדים

שרית עמיבר גדלה בטבע – מול חוף ים, במדבר, על חלוקי נחל חמימים מהשמש. לפני חמש עשרה שנה היא החלה לעסוק ברפואה משלימה- וחיפשה דרך לשלב את הטבע בטיפולים. מכאן נולדה "אדמה". אדמה היא שיטת טיפול ייחודית שפותחה על ידי שרית, והיא כוללת עבודה עם כדים מיוחדים שהיא עיצבה, שיש להם צורות שונות ותחתיות שונות, לתפקידים שונים.

ישנם ארבעה סוגי כדים  שבאים בזוגות – גלים צורה ספירלית שמאפשרת הנעה עמוקה מאד של מסת שריר ועבודה עדינה על המערכת הלימפטית, אשד- בצורת משולש, מאפשר תנועה ממוקדת יותר לתוך שרירים ופינות בגוף, ויעיל מאד באזורים תפוסים במיוחד, חול ים – פילינג עדין לריכוך, וחלוק נחל חלק שמרגיע את הגוף.

כל הכדים מונחים בתוך מים חמים בקערה בשם "כינרת"  שמכילה מים שנשמרים חמים בעזרת נרות חימום. עוד בקערה- כד מעיין – שכולל מיכל שבו שמים שמנים שונים (בקליניקה שלה שרית מייצרת את השמן בעצמה, ומדובר בשמן נספג כך שאין צורך במקלחת לאחר העיסוי) וכד מחורר שסופג את השמן כלפי מעלה, ואפשר בעזרתו לטפטף שמן על הגוף בשליטה על הכמויות.

ישנה גם אפשרות לעיסויים קרים, כשאת המים החמים מחליפות קוביות קרח, ויש לזה שימושים מיוחדים כמו אנשים שלא סובלים חום למשל, או אחרי טיפולים רפואיים שונים.

הגעתי לטיפול אצל שרית אחרי בערך ארבע שעות שינה ושבוע מטורף של התרוצצויות. שרית הסבירה לי על סוגי הכדים ותפקידיהם ואז הגיע החלק הכי כייפי  – ההתנסות.

נשכבתי על מיטת הטיפולים והתמסרתי לתחושות. שרית טפטפה שמן על גופי בעזרת ה"מעיין" ואחר כך החלה לעבור על גופי תוך שהיא מחליפה את סוגי הכדים לפי הצורך, וגם את מידת הלחץ והתנועה. ישנן עשר תנועות שונות שמתאימות למה שרוצים לעשות – מעברים ארוכים, לחיצות בדרגות שונות, סיבובים וכך הלאה. שרית הצליחה למצוא אצלי את הנקודות התפוסות (בעיקר בצוואר למשל) בלי שאמרתי לה, והכדים מסוג "אשד" שהם המתאימים ביותר, פשוט פילסו את דרכם על העור שלי עד לשיחרור. (וניסיתי אחר כך לעשות "קנאקים" בצוואר, מה שאני תמיד עושה בגלל ה"תפיסות" – לא היה שום צורך, הכל היה רך ומשוחרר).

(צילומים- ניר אנקורי)

תשומת לב מיוחדת נתנה שרית לטיפול פנים (הזכיר קצת אירוודה בגלל טפטוף השמן) וסוג של רפלקסולוגיה בכדים – פינוק מיוחד לכף הרגל, כולל הקשת שסובלת מנעילת נעלי עקב, והאצבעות שזוכות ליחס אישי. במהלך הטיפול שרית נתנה לי להחזיק כדים חמים בכפות הידיים, מה שריכך את המגע שבדרך כלל רגיל לאחוז למשל בעכבר מחשב או הגה של מכונית בתנועה קפוצה.

בגלל שהכדים מתאימים לכל סוגי העיסוי – משיאצו, טווינה, אירוודה, עיסוי לנשים בהריון ואחרי לידה, פילינג גוף, עיסוי ספורטאים (עונג אמיתי לשרירים תפוסים), עיסוי בשמנים, עיסוי מעל הבגדים (יבש), בכל טמפרטורה, בקיצור, לכל אחד יכול להתאים טיפול בכדים.

יתרון נוסף של הכדים הוא שיש אנשים שנרתעים ממגע יד של מטפל, אולי חוששים מהעדר סטריליות או מאי סבילות לידיים זרות, ובכדים אין כלל מגע בין המטפל והמטופל, כך שהמטופל יכול להיות רגוע ולהתמסר למרקמים, לטמפרטורות, לתנועות ולמידות הלחץ.

מעבר לערך הטיפולי רפואי, עיסוי כדים הוא גם מתנה נפלאה שאפשר להעניק למי שאוהבים – זמן של פינוק, של ריכוך, של רגיעה (ואם אנחנו עכשיו בתקופה של פסח – מה יותר טוב מזה להעניק למארחים למשל שעמלו על הכנת אירוח, בישולים ונקיונות, שובר לעיסוי מרגיע בכדים במקום עוד איזה קערת הגשה שאין להם מה לעשות איתה…).

עשרות מטפלים כבר למדו אצל שרית את השיטה, ומיישמים אותה הן כמטפלים פרטיים והן כמטפלים בבתי מלון ומקומות ספא כמו חמי געש, מלון ממילא בירושלים או דן פנורמה בתל אביב ועוד.

באתר של "אדמה" ניתן למצוא המון מידע- איפה לקבל את הטיפול, סוגי טיפולים, סרטוני הדגמה של הטיפולים, וגם מידע למטפלים שרוצים להתמחות בשיטה.

http://www.adamma.info/

 

"מאסטר שוק" – קולינריה בלב תל אביב.

יציאה למסעדה הפכה לבילוי סטנדרטי אצל רובינו, ואנו מחפשים כבר את הבונוס- האקסטרה שמוסיפה ענין לכל יציאה לאכול בחוץ. יש מסעדות שמכריזות על "פסטיבלים" שונים שבמסגרתם מציגים אוכל לפי נושא, יש מסעדות שמשנות את התפריט בהתאם לשעות היום ומכריזות על מחירים מיוחדים ומנות מיוחדות. מסעדת "הטרקלין" לוקחת את הענין צעד אחד קדימה ויוזמת אירועים קולינריים רבים ושונים, כדי שכל אחד יוכל להנות גם מהאוכל וגם מהתוכן והבונוסים מסביב. בפעם הקודמת שהתארחתי במסעדה סיקרתי את "ערב מהסרטים" (http://cafe.mouse.co.il/post/2629667/) והפעם הוזמנתי לחוויה מסוג שונה "מאסטרשוק" – סיור קולינרי בשוק הכרמל וכרם התימנים בתל אביב, שמסתיים בארוחה בת עשר מנות ב"הטרקלין". יוסי בן אודיס הבעלים והסומלייה חבר לנורית, בשלנית , מומחית לאוכל, ומעריצה שרופה של כרם התימנים ושוק הכרמל, ליצירת סיור קולינרי שמציג למטיילים בו מקומות שלמרות שכולנו ביקרנו במה שמכונה "שוק הכרמל" עשרות או מאות פעמים, לא הכרנו את הפינות הקסומות והמיוחדות. הדגש בסיור הוא על תוצרת כחול לבן, ולכן כל המקומות שביקרנו בסיור מוכרות מוצרים תוצרת ישראל, וכן היין שליווה את הסיור (בכמויות גדולות ובמגוון רחב) היה של יקב "1848".

התחלנו את הסיור בקצה השוק, ב"בית העמודים" שם חיכו לנו עגלות שוק כדי שנוכל לשים בהם את הקניות שנערוך, וכן כוסות ליין שנשתה במהלך הסיור, וגם פינוקים נחוצים כמו בקבוקי מים ומגבונים לחים לניקוי הידיים אחרי טעימות. תשומת לב חשובה ומפנקת.

התחנה הראשונה היתה "קפה כהן" – בית קפה קטן שנוסד ב1935 וכיום מנוהל על ידי הנכד של המייסד, בחור בשם שלמה, שהוא זמר חובב, שעורך מופעי שירה בכל יום שישי בשעה אחת בצהרים, ובהם הוא מפליא בקטעי חזנות, שירים ישראליים וגם אופרה. אנחנו זכינו לביצועים ממבחר הרפרטואר שכלל הכל, מ"כל העולם כולו", דרך פרנק סינטרה ועד "או סולה מיו" בגירסה תימנית. (ויש גם פחים לתופף עליהם). הקפה היה חזק ושחור.

התחנה הבאה היתה חנות התבלינים של האחים כוחלני, שמגדירים את עצמם כ"מאהבים לטינים" ומשמיעים הרבה מוסיקה בהתאם. בחנות מגוון ענק של תבלינים, קטניות, מוצרים עם אוריינטציה לטינית כמו בננות פלנטיין, טחינה מיוחדת במתכון סודי, ואפילו משהו מיוחד כמו "קפה לבן".

"אנחנו הולכים לבית המרקחת השכונתי" אמרה נורית והובילה אותנו ל"טבע בכרמל" – מקום של חליטות, תערובות, צמחי מרפא וכלים לחליטות. במקום יש גם סוגי מלח מיוחדים כמו מלח נורווגי מעושן שנדיר למצוא בארץ את הגירסה המקורית שלו. שתינו שם תה פירות מרענן והמשכנו בסיור.

עשינו הפסקה במקום מוצל וטעמנו את השוס של המקום "מיץ גת". בחיים שלי לא טעמתי גת אז אני לא יודעת בדיוק מה הטעם המקורי, אנחנו טעמנו את הגירסה המדוללת עם ערק שהכינה נורית. הבנים התחברו יותר, אני חזרתי ליינות של "1848".

בפינת הרחוב צמד גיטריסטים ניגנו ושרו נעימות תימניות ואנחנו הלכנו לראות את המקום הכי "לא תימני" בכרם, הוא מלון וביסטרו "עדן" שנראה כאילו שייך יותר לאזור קלאסי של וינה, עם השנדלירים, הספות, וסועדות שיושבות עם כלבי ארנק המכונים לבטח "fifi". (במלעיל).

בין לבין נורית סיפרה לנו את ההסטוריה של המקום, איך הוקם הכרם ומדוע הוא קרוי כך, ומזגה לנו עוד מהיינות של "1848".

עם הכוס ביד המשכנו לחנות עם השם הכי היפסטרי "סקס, דראגס אנד אוליב אוייל" ששייכת לחברת "אוליה" שמייצרת שמנים ישראלים משובחים בתקנים המחמירים ביותר. בעל הבית שארח אותנו הציג לנו גם את המוצרים הנלווים כמו גלזורות שונות לבישול, רטבים, מרינדות, וינגרטים מיוחדים כולל בטעם קפה, שהולך טוב אפילו עם גלידה, חרדל שמיוצר על ידי "אוליה" והוא החרדל היחיד מתוצרת ישראלית, בטעמים שונים, מחרדל ליים ודבש עדין ועד לדיז'ון קלאסי עוקצני.

התחנה האחרונה בסיור היתה "מרכז הממתקים והחלבה" – מקום בלי שלט אבל עם ערימות של חלבה מעשרות סוגים, ממתקי רחת לוקום, "באבא קדרסה" – נוגט עם אגוזים נוסטלגי של כל מי שגדל בבית מזרחי, ועוד ממתקים ושוקולדים רבים. ההמלצה שלי – לא לפספס את חלבת הקפה.

בדרך למסעדה עברנו בחלון הראווה המיוחד של "חייט-טרף" – חייט עם חוש הומור מפותח שכותב על חלון הראווה שלו שלטים משעשעים, ואז הגענו לשולחן הערוך ב"טרקלין".

ארוחת עשר המנות היא ארוחה משתנה, מה שאנחנו קיבלנו היה-

צלחת אנטיפסטי של ירקות העונה – הכי טרי שאפשר, סלט שורשים גם הוא מהמצאי של השוק, לחם פרנה מרוקאי שהתלווה לשתי מנות – חומוס עם טחינה (החומוס מאחד הדוכנים שביקרנו בו) ומנה קלאסית של דג מטיאס כבוש, וסלט של ארבע סוגי עגבניות עם גבינת עיזים ואגוזים (שיואו איך שהגבינה הזו נימוחה ונמסה על העגבניות…).

בעיקריות קיבלנו שתיים – סנייה טלה עם טחינה (מהר ברכה) וסלסת עגבניות , ומנת הדגל- שייטל שהלקוח צולה לעצמו על אבן לוהטת במידת העשיה הרצויה לו, עם תפוחי אדמה וירקות, כשלזה מתלווה סלט ירקות, גם הוא טרי טרי ומרענן.

יינות "1848" המשיכו ללוות את הארוחה – לבנים ואדומים, ואז קיבלנו מבחר של שלושה קינוחים – סורבה תות ופסיפלורה עם סלט פירות קטן (הפסיפלורה שיחוק אמיתי), מלבי עם אגוזים, וטירמיסו. השניים האחרים היו למעשה טוויסטים על המנות המקוריות.

האירוע, כולל סיור השוק וכולל הארוחה לקח כחמש שעות, כשתוך כדי ארוחה, בין המנות יוסי בן אודיס גם הקרין קטעי וידאו משעשעים ונתן הסברים על השוק ועל איך נולד הרעיון וגם רמז לנו על רעיונות עתידיים לארוחות עם ערך מוסף.

בקבוצה שלנו היו גם זוגות שחגגו בסיור השוק יום הולדת או אירוע משפחתי.

דף הבית של "הטרקלין" – http://www.hatraklin.co.il/

עוד מידע על סיורי השוק – http://www.hatraklin.co.il/?module=events&item_id=6&event_id=9

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A7-Master-Market-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D/394960757263827

מחיר סיור כולל ארוחה הוא 250 שקלים לאדם, והסיורים לקהל הרחב נערכים בימי שישי. באמצע השבוע הסיורים הם לקבוצות סגורות.

עוד פרטים על יקב "1848" – http://www.1848.co.il/

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/1848winery

ירושלים – טעמים (ואטרקציות) רבים לה…(חלק א').

"אם אשכחך (קולינריה ) ירושלמית…"

האמת, קשה להוציא אותי מאזור חיוג 03. כל דבר שדורש נסיעה של יותר מארבעים דקות כבר עובר את סף הסבלנות שלי וצריך פיתוי מאד חזק כדי לגרום לי לשנות את דעתי. "בואי לסיור, מבטיחים לך שתהני" היה כתוב במייל שקיבלתי ושבו הוזמנתי לנסות אטרקציות שונות בירושלים, קולינריות ותיירותיות. אז השארתי הודעת "אאוט אוף אופיס" במשרד, ועליתי לבירת ישראל הנצחית.

הדבר הראשון תמיד חייב להיות ארוחת בוקר. נכון שביומיום אנחנו בדרך כלל מדלגים על ארוחות בוקר, או מקסימום איזה חטיף אנרגיה, (חוץ מבתי מלון, שם אנחנו מתחרעים על הבופה) אבל כשנוסעים לטיול התאבון גדל ככל שמהירות הרכב גוברת, וכך הגענו למלון הכפרי "יד השמונה" בדרך לירושלים.

(כתובת האתר – http://www.yadha8.co.il/)

הקונספט במלון הוא "אווירה סקנדינבית פינית בשילוב ארץ ישראל התנכית" – והדבר ניכר בעיצוב, בריהוט ובסביבה. הסיבה לקונספט – היישוב נבנה על ידי פינים נוצרים אוהבי ישראל בשנת 1974 לאחר ששלוש עשרה שנים קודם לכן, ב1961, הגיעה לארץ קבוצת "כרמל" שהתאהבה בחיי הקיבוץ, ואחריה קבוצת מתנדבים שהגיעו ישירות לקיבוצים, והתלהבו וחשו רצון עז להקים קיבוץ משלהם. כמה שנים אחר כך, חוואי בשם ספו ראולו מכר את חוותו בפינלנד וקנה חומרים להקמת יישוב בארץ. הישוב עצמו הוקם לאחר כל ההכנות כאמור בשבעים וארבע. ארבע שנים לאחר מכן הגיע הישראלי הראשון ואופייו של הישוב נקבע. שהנציחו את זכרם של שמונה פליטים שנמלטו לפינלנד אבל הוסגרו לנאצים והדבר נותר במצפונם של הפינים שהתנגדו לכך עד שלבסוף החליטו להנציח את הקורבנות. בישוב חיים היום פינים וישראלים המאמינים בכתובים (התנ"ך והברית החדשה).

הבראנץ' היה חגיגת טעמים ענקית שיכולה להחזיק בן אדם בשקט עד הערב. במחיר 95 שקלים למבוגר ו70 שקלים לילד ניתן להנות מ- מבחר לחמים ופוקצ'ות באפייה ביתית,,(בין השאר באגטים, פיתות,ביגלה , לחמניות) מטבלים שונים, סלט בר ענק, ירקות אנטיפסטי, מבחר סלטים בקעריות אישיות ((כמו בורגול, כרוב, טאבולה ,קפרזה, גוואקמולי, פאטוש ועוד), חצילים קלויים, הרים של גבינות קשות ורכות (לבנות, מתובלות, צפתית, פרמז'ן, מוצרלה, פקורינו, תום, חמאות ועוד המון) מוזלי ומנות בריאות, פינת דגים  – גרבלקס סלמון, הרינג, מטיאס , מקרל וכמובן עם שניצלוני דגים, דגים מלוחים, מאפי דגים, חביתות ומנות ביצים לפי בחירה, ירקות ממולאים,  פינה איטלקית של פסטות שונות (כמו ניוקי, לזניה ,פנה, ספגטי ולא לפספס את לזניית החצילים!), קישים, שקשוקות, בורקס, פיצות, וכמובן שולחן מתוקים עם המון עוגות וכמו שטרודל תפוחי עץ, עוגות גבינה, מבחר סוגי פאי והבחירה שלי – כנאפה מתוקה ורכה, וסופלה שוקולד כמו שצריך, עם תוך נוזלי, וכמובן קערות של גלידה ושל קצפת, שחס ושלום לא יחסר. הכל בלוויית פינת קפה ומיצים, ובטח שכחתי משהו מתוך כל השפע הזה.ארוחת הבראנץ' מוגשת בכל יום שישי בין תשע וחצי לאחת בצהרים והפכה לסמל של פינוק, השקעה ושפע. המגע הפיני הוא לא רק במנות מיוחדות כמו דגי הרינג, דייסת אורז ומנות פיניות נוספות אלא גם בעיצוב השולחנות שנבנו על ידי נשים פיניות, ואפילו במלצרים והמלצריות, מתנדבים מפינלנד שכיף לפטפט איתם על היישוב ועל החוויות שלהם בארץ.

צוריאל בן המקום הסביר לנו מיהם התושבים וכיצד פועל המקום וגם לקח אותנו לסיור בגן תנכ"י רומנטי עם נוף יפיפה והרבה עתיקות ושחזורים של חקלאות עתיקה. הסיורים מוצעים לקבוצות המתארחות במקום או נמצאות בימי עיון ואירועים, בשפות עברית, אנגלית, ספרדית ופינית.

הגן התנ"כי נחנך בשנת 2000 בצמוד למלון ובשיתוף אגודת בית שלום משוויץ ואנשי רשות העתיקות שתרמו ממצאים ארכיאולוגיים מקוריים . בגן שוחזרו בית בד לייצור שמן וגת לייצור יין, מערת קבורה עם סרקופגיים מקוריים, ואף שחזור של בית כנסת גלילי שהיום משמש לאירועים כגון בר מצווה עם הנוף הכי יפה של האזור. עצי פירות שבעת המינים נטועים בכל מקום ונותנים צל וניחוח.

אנו תחקרנו רבות את צוריאל על אופי החיים של יהודי משיחי, ששונה אך דומה ליהודי ה"רגיל". כך למשל היהודי המשיחי עורך ברית מילה לבניו, שומר על השבת ועל כשרות וחוגג את כל החגים היהודיים על פי המנהג המקובל (צום ביום כפור, סדר פסח) והחג הלא יהודי היחיד שנחגג ביישוב הוא חג המולד בו מקשטים עץ ועורכים הצגת חג עם הילדים. היהודי המשיחי מתכנס במרכזי תפילה בשם "קהילות"  במקום "בית כנסת", ואין נוסחי תפילות אלא התפילה היא אישית בין האדם לאלוהיו.

הילדים בישוב לומדים את השפה הפינית ותיירים פינים רבים מגיעים לבקר בישוב כדי לטעום "את הבית" עם עוגת השמרים "פולה" וקפה פיני.

צוריאל אף עדכן אותנו שמי שמתארח בימי חמישי בלילה , מקבל את ארוחת הבראנץ' כארוחת בוקר כלולה, שזה פינוק אדיר.

למקום אין תעודת כשרות של הרבנות אבל המזון עומד בכל חוקי היהדות (הפרדה מלאה בין בשר לחלב, אי שימוש בחזיר, פירות ים או דברים אחרים שאסורים ביהדות וכמובן רכישת כל חומרי הגלם מיצרנים בעלי תעודה).

כמו כן יכולים אורחי המלון להנות מהבריכה של נווה אילן במרחק שתי דקות נסיעה. במלון 30 בקתות עץ פיניות מאובזרות בכל מה שצריך – (טלוויזיה, פינת קפה, מקרר קטן ומיזוג אוויר. יש גישה לאינטרנט אלחוטי בקבלה של המלון.)

(בתמונה למעלה- צוריאל מסביר על הגן התנ"כי)

אחרי שהרגענו את הבטן הגיע הזמן להפעיל קצת את הגוף ולשם כך הגענו למרכז המבקרים של חברת SMART TOUR  הממוקם במבנה מחודש של תחנת הרכבת. אנשי "סמרט טור" מתמחים בסיורים בירושלים במגוון אפשרויות כייפיות.

בחנות ה"MADE IN JLM" פגשנו את הצוות. בחנות עצמה ניתן לקנות פריטי מזכרת מיוחדים, חלקם בייצור של בוגרי "בצלאל" ואומנים שונים וכן לבחור איך לבלות בירושלים. ישנם טיולי סגווי, טיולי אופניים חשמליים, טרקטורונים עבור ילדים וסיורי שוק.

אנחנו התחלנו עם הסגווי, ואחרי הדרכה קצרה ולבישת אביזרי הגנה, יצאנו בטור לסיור בנקודות ירושלמיות שונות. (מחיר סיור מלא של שעתיים – 190 שקלים לאדם, הסיור הוא עם מדריך ומגיל 16 ומעלה). הנסיעה היתה משעשעת בעיקר בגלל שהניווט הוא קצת שונה מאשר אופניים, וצריך להתרגל, והדרכה כללה אפילו שירה בציבור של מגוון שירי ירושלים). בסיורי הסגווי ישנם שני מסלולים – מסלול פנורמי אל שלוש הטיילות של ארמון הנציב ועצירות לתצפיות, והמסלול לחומות העיר העתיקה באזור ימין משה ומשכנות שאננים. הסיור אינו מתאים לנשים בהריון.

בהמשך הוצא לנו להתנסות בנסיעה באופניים החשמליים במסגרת חוויה המכונה SOVOO (על שם "סובו ציון והקיפוה". בניגוד לסגווי שדורש מדריך, עם האופניים אפשר לנסוע לאן שרוצים ולהעזר באפליקציית ג'יפיאס ייחודית שמאפשרת ניווט קולי על גבי האופניים במוקדי ענין בעיר, כך שכל אחד יכול לנסוע עצמאית בין האתרים השונים. ניתן גם לקבל סלסילה ומפת נקודות ציון קולינריות שמאפשרות יצירת פיקניק. אפשר לבחור כמה זמן שרוצים (מחיר לדוגמא- שעתיים ב69 שקלים). נדרש ידע בסיסי ברכיבה על אופניים (מה שגרם לזה שאני אוותר על הנסיעה ואחכה לחבריי המרוצים) ואפשר גם לקשור נגרר קטן לילד (עד ארבעים קילו) כך שכל המשפחה יכולה לצאת לבילוי. לפני הרוכבים פרושות אפשרויות מסלולים רבות המחולקים לפי צבעים – ירוק, כחול, צהוב וסגול, בחלקים שונים של העיר כמו תוואי המסילה העותומאנית, תוואי הרכבת הקלה כולל גשר המיתרים, הטיילות, או מרכז העיר. בכל אחד מהמסלולים יש פינות רוגע רבות ואין כלל מאמץ פיזי גם בגלל המסלולים הנוחים וגם בגלל שמדובר באופניים חשמליות.

 

 היזמים של "סובו" הם אסף פוליבודה – מורה דרך מוסמך שבעשר השנים האחרונות עוסק בתיירות בירושליים, עמיתי וורטר שהקים יחד עם אחיו נתן את "סגוויז הסיור הירוק" שמספק חוויה מיוחדת לירושליים ונתן עצמו שגם הוא עוסק מזה שנים בייזמות תיירותית

חנות ה"מייד אין JLM " שופצה בעלות גבוהה מעמדת כרטיסן הרכבת, תוך שמירה על המבנה ההסטורי וכמו שאפשר לראות בתמונה למעלה, ניתן לרכוש בה פריטים מיוחדים כמו דגמים מנייאטורים של מקומות בירושלים, ציורים, ועוד ומשמש במה לאומני "בצלאל".

 

מידע נוסף על האפשרויות של "סמרט טור" בדף – http://www.firststation.co.il/en/category/smart-tour

(ותודה לצחי מצוות המקום שליווה אותי אישית כדי לוודא שאני לא מתברברת…)

שעות אחרי הצהרים הגיעו ואנו בדרכנו לתחנה השלישית – סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה, ועל כך.. בפוסט הבא…