ארכיון תגים | בראנץ

לילות קיץ קסומים- ב"אמריקן קולוני".

טעמים רבים כבר טעמתי ב"אמריקן קולוני " ירושלים בעבר והוזמנתי לבקר שוב ולשמוע (וגם לטעום) מה חדש במלון ובמטבחיו, ויצאתי עם המון חדשות.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בנימינה ואביאל- אופניים וארוחה טובה.

אחרי כל האומנות שספגתי באזור זיכרון-בנימינה-עין הוד, הגיע הזמן לזוז קצת ולטייל ולשם כך הגעתי ל"חיים אופניים" בבנימינה  – המקור לכל זוג אופניים אפשרי – אופניים רגילים, אופניים עם כיסא לילדים, אופניים בכל גודל, אופניים חשמליות מסוגים שונים, קלנועית וכל כלי תחבורה שיכול להסיע אנשים במרחבים של בנימינה והסביבה.

השם המקורי של המקום הוא "תחנת האופניים רכבת בנימינה" ואפשר לשכור שם אופניים, לקבל הצעות למסלולים שכולם מסומנים ומסודרים לרכיבה נוחה על שטח מישורי. המסלולים עוברים דרך כרמים, מטעים, חורשות ומבנים הסטוריים ומיוחדים וכל אחד יכול לפי הקצב שלו.

ישנם סיורים מאורגנים כמו סיורים בעקבות מורשתו של אהוד מנור בן המקום, מהבית בו גדל (כולל המרפסת של השיר "בשנה הבאה" ) ועד למקום קבורתו כשהכל מלווה בשירים שלו שנכתבו על כל מקום ומקום וקמים לתחיה לנגד עינינו.

כשהגענו למקום ביום שישי לקראת הצהרים, כבר היו שם משפחות שהצטיידו באופניים לכל הגילאים, חבשו קסדות, קיבלו הדרכה ויצאו לדרך. באתר של "תחנת האופניים" ובמקום יש כל כך הרבה אפשרויות למסלולים שניתן לבלות שעות ארוכות ברכיבה נוחה ולהגיע למקומות קסומים כמו מבצר שוני, גן אהוד, בקעת הנדיב, שמורת אלוני יצחק, אמת המים, נחל התנינים ועוד. ובגלל שיש מגוון כל כך רחב של אופניים וכלי רכב, אפשר להגיע לטיולי חברה למשל, כשיש פתרון ממונע גם למי שאינו רוכב על אופניים. (ויש אפילו אופניים זוגיים לשיא הרומנטיקה!)

המקום מספק גם את החוויה הכוללת – חנייה, מים קרים, שירותים ומקלחת, תיקים, מפות, שמירת חפצים, ואפילו ארוחות לשטח.

עוד מידע ב – http://www.btb.co.il/

כמובן שטיולים עושים אותי רעבה (וגם הרצאות, תערוכות, סריגה ובעצם רוב הפעילויות שאני עושה…) והכיוון היה למושב אביאל, ל"מזווה של ג'ייקוב".

המזווה של ג'ייקוב מוגדר כ"טעמי הטבע במיטבם" וג'ייקוב, הוא ג'ייקוב שגיב- מכין מהטבע מגוון עצום של מאכלים- כולל ריבות ומאפים, מרקחות, מעדנים, ליקרים, ריבות אלכוהוליות למבוגרים ועוד כל כך הרבה דברים שאין סיכוי שבכלל אצליח לרשום את הכל.

אנחנו הגענו לג'ייקוב בשישי בצהרים, לארוחת הבראנץ' המפורסמת שלו. בלב גן וורדים פורח , מתחת לעץ אשכוליות עמוס פרי, נפתח עבורנו שולחן עם מטעמים – מיץ טבעי ייחודי (אנחנו בחרנו בשילוב מרענן של רימונים עם נענע בשם "רימונענע"), ויחד איתו הגיעה סלסילה של לחמים מקמח מלא עם חמאה (ויש סימונים מיוחדים למנות נטולות גלוטן, ועכשיו עובדים על תפריט שיסמן בבירור גם מנות צמחוניות או טבעוניות).

אחר כך הגיעו כלים קטנים עם מטבלים מיוחדים – מאפה ביצים קטן, גווקמולי מיוחד, פלפלים אפויים בצבע כתום עז, והמנצח שלי – מטבח חצילים בנענע- אני הייתי מוכנה לאכול גם בצנצנת, עם כפית, לא צריך לחם.

גם זיתים אורגניים תוצרת בית הונחו לידנו לנשנוש.

קערה של השוס של המקום הגיעה – מלאה ב"סלט ירקות העונה עשיר ברוטב וינגרט בלסמי". למה שוס? כי בקערה היו קרוב ל30 סוגי ירקות שונים, קצוצים דק, שהפכו לאתגר לנסות לזהות את כל המרכיבים (ואיך ג'ייקוב אמר? "יש מבחן בסוף!"). המילה "עשיר" לא מספיקה כדי לתאר את המגוון הטעים והבריא הזה. ג'ייקוב מקפיד שבסלט לא יהיו מרכיבים שיכולים להיות לא נוחים לאנשים מסוימים כמו בצל או כוסברה, אבל גם לא צריך אותם כי המגוון כל כך רב ובריא שאין צורך יותר בשום דבר.

פלטת גבינות משובחות ברמות חריפות שונות הגיעו לשולחן, ואיתן מבחר ריבות הבית – במקרה שלנו חבושים, תות ותפוח מקורמל. היה קשה להחליט, בסוף הצבענו במזלגות שלנו על החבושים כעל המנצח.

בארוחת הבראנץ' כלולה מנה חמה ומזינה לבחירה ממגוון גדול של מנות – קישים של ירקות וגבינות, רטטוי, מאפי שמרים וירקות ומרקים. ביקשנו מג'ייקוב שימליץ עבורנו והבחירה נפלה על "רטטוי פלוס חמינדוס" ו"מאפה תרד וגבינת גאודה" שנעשה בשיטה מיוחדת של דיקוק בצק השמרים באופן שהוא לא משתלט על המילוי ומכסה אותו אלא נותן לו כבוד. התוצאה עדינה במיוחד.

רק כשג'ייקוב אמר, שמתי לב שאין על השולחן מלח ופלפל. בדרך כלל אני מתבלת את האוכל עוד לפני שטעמתי, כאן בכלל לא היה צורך. גם בריא יותר, גם טעים יותר.

בתור שתיה חמה ביקשתי וקיבלתי "שוקו חם" שהוא בעצם כוס גדולה של חלב שמומסים בו שוקולדים בעלי שמונים אחוז חמאת קקאו, ומעלים בדרגה את המשקה הקרוי "שוקו" לדרגות חדשות.

ארוחת בראנץ' זוגית כמו זו שאכלנו עולה 160 שקלים לזוג. ישנה גם ארוחת בריאות שכוללת מנת מוזלי במקום המנה החמה ועולה 130 שקלים לזוג, ויש אפשרות לשלב את שני הסגנונות בארוחה זוגית אחת.

בתפריט יש גם מנות בשריות, חלביות, ארוחות ילדים וגם ארוחת תה אנגלית כמיטב מסורת ביתו של ג'ייקוב.

ה"מזווה" פתוח בימי שישי ושבת לקהל הרחב, ובימי השבוע לקבוצות בתיאום מראש.

לתפריט המלא, מפת הגעה, מחירים, וגם מתכונים וקטלוג המוצרים הנמכרים במקום –

http://www.jakobslarder.co.il/

ירושלים – טעמים (ואטרקציות) רבים לה…(חלק א').

"אם אשכחך (קולינריה ) ירושלמית…"

האמת, קשה להוציא אותי מאזור חיוג 03. כל דבר שדורש נסיעה של יותר מארבעים דקות כבר עובר את סף הסבלנות שלי וצריך פיתוי מאד חזק כדי לגרום לי לשנות את דעתי. "בואי לסיור, מבטיחים לך שתהני" היה כתוב במייל שקיבלתי ושבו הוזמנתי לנסות אטרקציות שונות בירושלים, קולינריות ותיירותיות. אז השארתי הודעת "אאוט אוף אופיס" במשרד, ועליתי לבירת ישראל הנצחית.

הדבר הראשון תמיד חייב להיות ארוחת בוקר. נכון שביומיום אנחנו בדרך כלל מדלגים על ארוחות בוקר, או מקסימום איזה חטיף אנרגיה, (חוץ מבתי מלון, שם אנחנו מתחרעים על הבופה) אבל כשנוסעים לטיול התאבון גדל ככל שמהירות הרכב גוברת, וכך הגענו למלון הכפרי "יד השמונה" בדרך לירושלים.

(כתובת האתר – http://www.yadha8.co.il/)

הקונספט במלון הוא "אווירה סקנדינבית פינית בשילוב ארץ ישראל התנכית" – והדבר ניכר בעיצוב, בריהוט ובסביבה. הסיבה לקונספט – היישוב נבנה על ידי פינים נוצרים אוהבי ישראל בשנת 1974 לאחר ששלוש עשרה שנים קודם לכן, ב1961, הגיעה לארץ קבוצת "כרמל" שהתאהבה בחיי הקיבוץ, ואחריה קבוצת מתנדבים שהגיעו ישירות לקיבוצים, והתלהבו וחשו רצון עז להקים קיבוץ משלהם. כמה שנים אחר כך, חוואי בשם ספו ראולו מכר את חוותו בפינלנד וקנה חומרים להקמת יישוב בארץ. הישוב עצמו הוקם לאחר כל ההכנות כאמור בשבעים וארבע. ארבע שנים לאחר מכן הגיע הישראלי הראשון ואופייו של הישוב נקבע. שהנציחו את זכרם של שמונה פליטים שנמלטו לפינלנד אבל הוסגרו לנאצים והדבר נותר במצפונם של הפינים שהתנגדו לכך עד שלבסוף החליטו להנציח את הקורבנות. בישוב חיים היום פינים וישראלים המאמינים בכתובים (התנ"ך והברית החדשה).

הבראנץ' היה חגיגת טעמים ענקית שיכולה להחזיק בן אדם בשקט עד הערב. במחיר 95 שקלים למבוגר ו70 שקלים לילד ניתן להנות מ- מבחר לחמים ופוקצ'ות באפייה ביתית,,(בין השאר באגטים, פיתות,ביגלה , לחמניות) מטבלים שונים, סלט בר ענק, ירקות אנטיפסטי, מבחר סלטים בקעריות אישיות ((כמו בורגול, כרוב, טאבולה ,קפרזה, גוואקמולי, פאטוש ועוד), חצילים קלויים, הרים של גבינות קשות ורכות (לבנות, מתובלות, צפתית, פרמז'ן, מוצרלה, פקורינו, תום, חמאות ועוד המון) מוזלי ומנות בריאות, פינת דגים  – גרבלקס סלמון, הרינג, מטיאס , מקרל וכמובן עם שניצלוני דגים, דגים מלוחים, מאפי דגים, חביתות ומנות ביצים לפי בחירה, ירקות ממולאים,  פינה איטלקית של פסטות שונות (כמו ניוקי, לזניה ,פנה, ספגטי ולא לפספס את לזניית החצילים!), קישים, שקשוקות, בורקס, פיצות, וכמובן שולחן מתוקים עם המון עוגות וכמו שטרודל תפוחי עץ, עוגות גבינה, מבחר סוגי פאי והבחירה שלי – כנאפה מתוקה ורכה, וסופלה שוקולד כמו שצריך, עם תוך נוזלי, וכמובן קערות של גלידה ושל קצפת, שחס ושלום לא יחסר. הכל בלוויית פינת קפה ומיצים, ובטח שכחתי משהו מתוך כל השפע הזה.ארוחת הבראנץ' מוגשת בכל יום שישי בין תשע וחצי לאחת בצהרים והפכה לסמל של פינוק, השקעה ושפע. המגע הפיני הוא לא רק במנות מיוחדות כמו דגי הרינג, דייסת אורז ומנות פיניות נוספות אלא גם בעיצוב השולחנות שנבנו על ידי נשים פיניות, ואפילו במלצרים והמלצריות, מתנדבים מפינלנד שכיף לפטפט איתם על היישוב ועל החוויות שלהם בארץ.

צוריאל בן המקום הסביר לנו מיהם התושבים וכיצד פועל המקום וגם לקח אותנו לסיור בגן תנכ"י רומנטי עם נוף יפיפה והרבה עתיקות ושחזורים של חקלאות עתיקה. הסיורים מוצעים לקבוצות המתארחות במקום או נמצאות בימי עיון ואירועים, בשפות עברית, אנגלית, ספרדית ופינית.

הגן התנ"כי נחנך בשנת 2000 בצמוד למלון ובשיתוף אגודת בית שלום משוויץ ואנשי רשות העתיקות שתרמו ממצאים ארכיאולוגיים מקוריים . בגן שוחזרו בית בד לייצור שמן וגת לייצור יין, מערת קבורה עם סרקופגיים מקוריים, ואף שחזור של בית כנסת גלילי שהיום משמש לאירועים כגון בר מצווה עם הנוף הכי יפה של האזור. עצי פירות שבעת המינים נטועים בכל מקום ונותנים צל וניחוח.

אנו תחקרנו רבות את צוריאל על אופי החיים של יהודי משיחי, ששונה אך דומה ליהודי ה"רגיל". כך למשל היהודי המשיחי עורך ברית מילה לבניו, שומר על השבת ועל כשרות וחוגג את כל החגים היהודיים על פי המנהג המקובל (צום ביום כפור, סדר פסח) והחג הלא יהודי היחיד שנחגג ביישוב הוא חג המולד בו מקשטים עץ ועורכים הצגת חג עם הילדים. היהודי המשיחי מתכנס במרכזי תפילה בשם "קהילות"  במקום "בית כנסת", ואין נוסחי תפילות אלא התפילה היא אישית בין האדם לאלוהיו.

הילדים בישוב לומדים את השפה הפינית ותיירים פינים רבים מגיעים לבקר בישוב כדי לטעום "את הבית" עם עוגת השמרים "פולה" וקפה פיני.

צוריאל אף עדכן אותנו שמי שמתארח בימי חמישי בלילה , מקבל את ארוחת הבראנץ' כארוחת בוקר כלולה, שזה פינוק אדיר.

למקום אין תעודת כשרות של הרבנות אבל המזון עומד בכל חוקי היהדות (הפרדה מלאה בין בשר לחלב, אי שימוש בחזיר, פירות ים או דברים אחרים שאסורים ביהדות וכמובן רכישת כל חומרי הגלם מיצרנים בעלי תעודה).

כמו כן יכולים אורחי המלון להנות מהבריכה של נווה אילן במרחק שתי דקות נסיעה. במלון 30 בקתות עץ פיניות מאובזרות בכל מה שצריך – (טלוויזיה, פינת קפה, מקרר קטן ומיזוג אוויר. יש גישה לאינטרנט אלחוטי בקבלה של המלון.)

(בתמונה למעלה- צוריאל מסביר על הגן התנ"כי)

אחרי שהרגענו את הבטן הגיע הזמן להפעיל קצת את הגוף ולשם כך הגענו למרכז המבקרים של חברת SMART TOUR  הממוקם במבנה מחודש של תחנת הרכבת. אנשי "סמרט טור" מתמחים בסיורים בירושלים במגוון אפשרויות כייפיות.

בחנות ה"MADE IN JLM" פגשנו את הצוות. בחנות עצמה ניתן לקנות פריטי מזכרת מיוחדים, חלקם בייצור של בוגרי "בצלאל" ואומנים שונים וכן לבחור איך לבלות בירושלים. ישנם טיולי סגווי, טיולי אופניים חשמליים, טרקטורונים עבור ילדים וסיורי שוק.

אנחנו התחלנו עם הסגווי, ואחרי הדרכה קצרה ולבישת אביזרי הגנה, יצאנו בטור לסיור בנקודות ירושלמיות שונות. (מחיר סיור מלא של שעתיים – 190 שקלים לאדם, הסיור הוא עם מדריך ומגיל 16 ומעלה). הנסיעה היתה משעשעת בעיקר בגלל שהניווט הוא קצת שונה מאשר אופניים, וצריך להתרגל, והדרכה כללה אפילו שירה בציבור של מגוון שירי ירושלים). בסיורי הסגווי ישנם שני מסלולים – מסלול פנורמי אל שלוש הטיילות של ארמון הנציב ועצירות לתצפיות, והמסלול לחומות העיר העתיקה באזור ימין משה ומשכנות שאננים. הסיור אינו מתאים לנשים בהריון.

בהמשך הוצא לנו להתנסות בנסיעה באופניים החשמליים במסגרת חוויה המכונה SOVOO (על שם "סובו ציון והקיפוה". בניגוד לסגווי שדורש מדריך, עם האופניים אפשר לנסוע לאן שרוצים ולהעזר באפליקציית ג'יפיאס ייחודית שמאפשרת ניווט קולי על גבי האופניים במוקדי ענין בעיר, כך שכל אחד יכול לנסוע עצמאית בין האתרים השונים. ניתן גם לקבל סלסילה ומפת נקודות ציון קולינריות שמאפשרות יצירת פיקניק. אפשר לבחור כמה זמן שרוצים (מחיר לדוגמא- שעתיים ב69 שקלים). נדרש ידע בסיסי ברכיבה על אופניים (מה שגרם לזה שאני אוותר על הנסיעה ואחכה לחבריי המרוצים) ואפשר גם לקשור נגרר קטן לילד (עד ארבעים קילו) כך שכל המשפחה יכולה לצאת לבילוי. לפני הרוכבים פרושות אפשרויות מסלולים רבות המחולקים לפי צבעים – ירוק, כחול, צהוב וסגול, בחלקים שונים של העיר כמו תוואי המסילה העותומאנית, תוואי הרכבת הקלה כולל גשר המיתרים, הטיילות, או מרכז העיר. בכל אחד מהמסלולים יש פינות רוגע רבות ואין כלל מאמץ פיזי גם בגלל המסלולים הנוחים וגם בגלל שמדובר באופניים חשמליות.

 

 היזמים של "סובו" הם אסף פוליבודה – מורה דרך מוסמך שבעשר השנים האחרונות עוסק בתיירות בירושליים, עמיתי וורטר שהקים יחד עם אחיו נתן את "סגוויז הסיור הירוק" שמספק חוויה מיוחדת לירושליים ונתן עצמו שגם הוא עוסק מזה שנים בייזמות תיירותית

חנות ה"מייד אין JLM " שופצה בעלות גבוהה מעמדת כרטיסן הרכבת, תוך שמירה על המבנה ההסטורי וכמו שאפשר לראות בתמונה למעלה, ניתן לרכוש בה פריטים מיוחדים כמו דגמים מנייאטורים של מקומות בירושלים, ציורים, ועוד ומשמש במה לאומני "בצלאל".

 

מידע נוסף על האפשרויות של "סמרט טור" בדף – http://www.firststation.co.il/en/category/smart-tour

(ותודה לצחי מצוות המקום שליווה אותי אישית כדי לוודא שאני לא מתברברת…)

שעות אחרי הצהרים הגיעו ואנו בדרכנו לתחנה השלישית – סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה, ועל כך.. בפוסט הבא…

הבית בקיבוץ- "בית וקיט" בקיבוץ לוחמי הגטאות.

תמיד הייתי עכברת עיר, נושמת אגזוז מכוניות לארוחת בוקר, ונרדמת לצלילי סירנות ודציבלים לא הגיוניים שבוקעים ממכוניות חולפות בערב. ובסביבה כזו, הדבר האחרון שאפשר זה להירגע. אז כדי להירגע כמו שצריך, הדרך הטובה ביותר היא ללכת להתארח בצורת הישוב השלווה ביותר- הקיבוץ. כן, אותה המצאה ישראלית של חלוצים שעבדו ביחד והפריחו את השממה, מאפשרת לנו תושבי העיר, לבוא ולהתארח ובעיקר לחיות לרגע כמו הקיבוצניקים (רק עם הרבה יותר פינוק מאשר אצל החלוצים…). הוזמנתי להתנסות בחדרים המשופצים בבתי ההארחה בקיבוץ לוחמי הגיטאות. החדרים שנושאים את הכותרת "בית וקיט" בנויים כך שיוכלו להעביר את תחושת הקיבוץ (והקשר עם התושבים המקומיים) בלי לוותר על הנוחיות של מרחב, מסך טלוויזיה חדשני, מזגן וריהוט מעוצב על ידי אומנים מקומיים.

אנחנו קיבלנו חדר המיועד למשפחה של ארבעה , וכלל מטבחון ופינת אוכל, פינת סלון עם ספה שנפתחת עבור שני ילדים, מיטה גדולה ומעוצבת בחדר השינה וכמובן חדר רחצה כולל מגבות, סבונים וכל מה שצריך. צמודה לחדר מרפסת עם ספות ושולחן שעליו ניתן לשתות את הקפה של הבוקר מול הדשא והעצים. פרט מעניין הוא התמונות הנוסטלגיות מראשית ימי הקיבוץ, שפזורות גם בחדרים וגם בחללים הציבוריים, כולל הסבר מתחת לחלק מהן.

את פנינו קיבלה תמי מינס, מנהלת "בית וקיט" שסיפרה לנו על המקום שהוקם ב1993. היא סיפרה לנו שהכיבוד שחיכה לנו בחדר- לחם תוצרת בית, ריבה וחמאה, הוא מחווה לארוחת הארבע המיתולוגית של הקיבוצים, שבה ההורים היו חוזרים מהעבודה ופוגשים את ילדיהם שיצאו מבית הילדים, לזמן איכות משפחתי בו אכלו יחד. במסגרת המחווה הזו גם על הפלייסמט שעליו היה מונח הכיבוד, היו שירים של יהורם טהרלב (בחדר, שירים העוסקים בקיבוץ), וחיים נחמן ביאליק (בחדר האוכל – שירים שעסקו באוכל).

תמי לקחה אותנו לראות שני אומנים מקומיים- ליתר דיוק, אמן פעיל אחד, ואומן אחד שכבר נפטר ונכדתו אוצרת את יצירותיו.

(בתמונות – קובי סיבוני ויצירותיו)

הראשון, הפעיל, הוא קובי סיבוני, אומן מתכת, שמתמחה בכיפוף ועיצוב חוטי ברזל ותיל, תוך שיבוץ כל מה שנמצא, והפיכתו ליצירות תלת מימדיות. בתמונות זה נראה כמו רישומים אבל מדובר ביצירות תלת מימדיות, בגדלים שונים. אני אהבתי במיוחד את כלי הנגינה- כינורות, חצוצרות ועוד, שקיימים רק בקווי המתאר שלהם.

הרבה מהעבודות של קובי ניתן לראות באתר שלו – http://www.kobysibony.com/

המקום הבא שביקרנו בו היה המוזיאון שבו שוכנת האטלייה של משה קופפרמן , חתן פרס ישראל לציור, ומבחר מיצירותיו שנוצרו במקום. נכדתו מנהלת את המקום ומציגה בפני הבאים את קורותיו של קופפרמן וחייו בקיבוץ, סרטים על עבודתו וכן תערוכות מתחלפות של אומנים שונים.

מידע נוסף על משה קופפרמן ניתן למצוא באתר – http://www.kupferman.co.il/default_heb.asp

ב"לוחמי הגטאות" יש כמובן גם את "בית לוחמי הגטאות" שכולל ארכיון דיגיטלי מהיחידים בעולם.

מעבר לזה, אורחים ב"בית וקיט" יכולים להנות גם מצפיה בחליבות ברפת של הקיבוץ, מחוות סוסים בסגנון אנגלי, ממתקני ספורט (טניס, כדורגל, כדורסל), מתקני שעשועים לילדים, מתקני ברביקיו, בריכת שחיה בקיץ, אמת מים ואפילו ספריה שבה יש שעות של מספרת שמספרת סיפורים לילדים.

ו… כמובן שאי אפשר בלי אוכל. בחדר האוכל נפרס שולחן גדול ועליו לפחות חמישים קערות שונות (איבדתי את הספירה) עם מגוון ענק של אוכל, כשהדגש הוא בהחלט הענין הבריאותי, ובעקבות כך הרבה מנות של ירקות חיים ובמגוון צורות בישול ותיבול, סלטים רבים כולל עם עדשים ודלעת ובטטה וקטניות ועלים ירוקים קצוצים דק וכמובן גם גבינות ופירות וביצים ופינה של מתוקים בריאים כמו עוגת גזר ועוגת תפוחים, והפיבוריט שלי – טחינה מעורבת בדבש עם גרנולה. אני חתכתי לי בננה טריה, וטבלתי בכל הטוב הזה.

למעלה- פינות שונות של חדר האוכל, למטה – טחינה עם דבש יאמי יאמי!!

מיזם חדש של "בית וקיט" הוא טיולי יום שישי, שבהם מגיעים מדריכי טיולים לקיבוץ, וניתן להצטרף לטיולים קצרים (מכיוון שיום שישי הוא בדרך כלל יום קצר) לפי נושאים כמו קולינריה, שוק, אומנים מקומיים, כפרים וכו'. הטיולים הם ברכבים הפרטיים. מידע נוסף על כך ועל הטיול שאנו יצאנו אליו- בפוסט הבא – יש למה לחכות!

למידע נוסף : http://www.weekend.co.il/galilwest/kait/