ארכיון תגים | בידור

היהודים באים – והם לא סותמים את הפה.

גיבוי ההסטוריה היהודית, מהתנ"ך ועד העת החדשה, לכולם אפשר להציץ עכשיו מאחורי הקלעים, ולראות בעזרת הקאסט של "היהודים באים" – מה באמת הלך שם.

נטלי מרקוס, יואב גרוס ואסף ביזר, יצרו את הסידרה ושיבצו בה את מוני מושונוב (הענק!), יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון, שמגלמים דמויות הסטוריות החל מאברהם אבינו ועד בן גוריון, קפקא והלוחמים שפרצו אל הכותל, כמו גם דמויות עכשיוויות יותר כמו אנשי משרד הקליטה שמתכננים איזה יהודים ניתן להעלות לארץ ומה בעצם לעשות איתם.

הסידרה מוגדרת כסאטירה, אבל הרבה מהמערכונים אינם פוליטיים אלא מראים זוויות שונות ולא אחת מעוררות מחשבה. כך למשל במערכון שעוסק בקבלת עשרת הדיברות, שואלת אחת מבנות ישראל , "רגע, אם כתוב "לא תרצח" – איך זה שקיבלנו ציווי למחות את עמלק"?.

בעזרת המערכונים אנו לומדים איך באמת נוצר מנהג חבישת הכיפה, איך היתה ההוצאה להורג הראשונה בתולדות המדינה (רמז : בעייתית משהו…) ואיך היתה האישיות של יוסף התנ"כי שעצבנה כל כך את האחים שלו…

בין המערכונים ישנם קטעי פארודיה כמקובל בתוכניות ריאליטי רבות היום, כשכל מני "סלבס" היסטוריים מספרים מה מרגיע אותם ואיך הם מתפנקים (ואל תשאלו איך נעמי שמר מתעללת בשולי נתן…) וגם איך דוד המלך שר?

היופי במערכונים הוא שמלבד היותם מצחיקים, הם גם מעוררים מחשבה ובדרך לא מהססים לשחוט כמה פרות קדושות ולהראות לנו את הפנים שאולי אנחנו לא ממש מעוניינים לראות במראה.

הבימוי הוא של קובי חביה, והמפיק והעורך הראשי הוא יואב גרוס.

לדף הפייסבוק של התוכנית – https://www.facebook.com/thejewsarecoming

והצצה לאחד המערכונים – https://www.youtube.com/watch?v=3z1zaHXAGf0

 

ימי שישי, החל מהשבוע (7 לנובמבר) – בערוץ הראשון.

מודעות פרסומת

לירון, אדווה וכולנו- על הבמה.

לירון איתן ואדווה מזרחי, שתי קומיקאיות , עולות על הבמה ב"בר קיימא" – מקום קטן בדרום תל אביב. הן לבושות בשחור ובג'ינס, אין מוסיקת רקע, אין אביזרים, יש רק את הפיזיות וההומור. ובעזרת שני הדברים הללו, לירון ואדווה הופכות במשך חמישים דקות של מערכונים רצופים, לאוסף של דמויות שמייצג את כל מי שאנחנו מכירים, ובעצם גם אותנו.

השתיים, בעלות תואר שני במשחק באוניברסיטה, מגלמות אוסף של דמויות כל אחת לחוד ובעיקר באינטראקציה משותפת, ומעלות סיטואציות שכולנו מכירים – הטראומות מבית הספר בגלל הבחורה המקובלת , הנכדים שחוגגים לסבא יום הולדת אבל בעצם מחכים לירושה, זו המוזרה מוועד הבית, הכלה הנודניקית והמלצרית שעובדת ב"קפה מיכל" וחולמת להפוך לזמרת מפורסמת…

(התמונות – מפייסבוק)

שתיהן בוגרות "דומינו גרוס" – כשלירון הספיקה לעבור בדרך בלהקה העירונית "ילדודס" בחדרה, ואחר כך לדור ההמשך "צעירי חדרה" , ואדווה אהבה לחקות שפת גוף כבר מילדות והופיעה בהצגת יחיד בפסטיבל "עתיד התאטרון 2013".

המופע כאמור הוא אוסף של מערכונים קצרים בסגנון "נון סנס" עם קריצה למונטי פייתון וסיינפלד, וכולל גם קטעי שירה קטנים שמשתלבים במערכון.

בהופעת אורח מופיע גם תומר יעקבצ'אק שגם הוא למד איתן והוא מוסיף את הזווית הגברית.

אני בטוחה שבעתיד עוד נשמע על שתי המצחיקות  הכישרוניות הללו – ובגדול.

כרגע הבנות מופיעות ב"בר קיימא" שהוא פרוייקט מעניין בפני עצמו, ועוד מידע על ההופעות הבאות ב-

דף הפייסבוק – https://www.facebook.com/events/1380497705559755/?ref=22

קטע מההופעה ניתן לראות כאן – https://www.youtube.com/watch?v=62I1WiHzsSw

 

 

Unforgettable – מסע במנהרת הזמן.

כל פעם שאנו צופים בסרטים בסגנון "אסקימו לימון" , אנו לא יכולים לפספס את פס הקול של התקופה- שנות השישים והשבעים שהביאו לנו רומנטיקה רבה, שחסרה לנו כל כך היום.

אחת התוכניות האהובות עלי ביותר ברדיו, משודרת בדיוק בשעה שבה אני חוזרת הביתה מהעבודה- השעה חמש, התחנה- "רדיוס" והתוכנית היא אותה תוכנית ששודרה כשבערוץ מאה אף אם היתה "קול השלום" (עוד חתיכת נוסטלגיה) – "טווילייט טיים" – שירים ישנים שהפכו את הנסיעה הביתה לרגועה ומחממת לב.

אמנם לא נולדתי עדיין ברוב שנות השישים, וגם את שנות השבעים העברתי בעיקר במשחקי ילדים, אבל המוסיקה היתה שם, ואני עדיין זוכרת את שידור הטלוויזיה שהראה שוטר מוחה דמעה בלוויתו של אלביס פרסלי.

על הרקע הזה, המופע החדש Unforgettable פורט בדיוק על נימי הלב. במופע מתכנסים להם שלושה זמרים מופלאים – זאק היילון – הישר מלאס ווגאס, שם זכה בחגורה אותנטית של אלוויס פרסלי בתחרות ביצועי שירי המלך, הוא זמר ויוצר שמופיע רבות בתוכניות טלוויזיה, והוציא ארבעה אלבומים,  צ'ארלס גארט- שמביא לנו את רוח התקופה בשירה ובצעדי ריקוד מפתיעים, עלה לארץ משיקאגו בשנות השמונים ומאז הופיע כזמר ליווי של אמנים ישראלים רבים והיום הוא סולן במופע,  וסטלה יודקו –הזמרת שהיא גם המפיקה,  שעלתה לארץ מאוקרינה ב1990, בלי לחשוב בכלל על כיוון מוזיקלי, עד שהגורל הראה לה איזה אוצר יש לה בגרון,  ומה היא יודעת לעשות בקולה. בעברה היא  הופיעה עם "להקת מנהטן" בכל העולם, מול קהלים של מאות אלפי אנשים.

(בתמונה למעלה- סטלה יודקו, בתמונות למטה זאק היילון וצ'ארלס גארט – צילומים של ניקול דה קסטרו)

הזמרים מלווים בתזמורת של שמונה נגנים (שבעה גברים, ואחת מתופפת מקסימה בשם מעיין) ומגישים לנו שעה וחצי של המיטב, מגלישים את כולנו לתקופה רומנטית, אולי נאיבית יותר, אבל קסומה, כשהזמרים היו זמרים ולא חשפניות, כשהמילים היו אוהבות ולא פרובוקטיביות, כשהתמימות היתה תכונה נערצת.

רי צ'ארלס, שירלי בייסי, נט קינג קול, קליף ריצ'ארד, טום ג'ונס, הטמטיישנס, פרנק סינטרה, דוריס דיי, וכמובן המלך אלביס, כולם חוזרים לחיים בעזרת שלושת הזמרים המוכשרים הללו, שמתכתבים עם סרטוני וידאו מקוריים ומשלימים איתם ממתק לאזניים.

בחלק מהשירים הזמרים משתפים את הקהל בשירה, ברוב המוחלט הקהל גם ככה מצטרף לצלילים ולמילים.

המופע מגיע לאולמות שונים, כך למשל ב24 לאוקטובר וב21 לנובמבר בתאטרון גבעתיים, ב6 לאוקטובר ב"הבימה" בתל אביב, ב4 לדצמבר ברעננה, ויש גם הופעות בסינמה סיטי.

עוד פרטים ב- https://www.facebook.com/mofa.unforgettable

שני הנאווה.

סיפור פיגמליון מדבר על יצירת האישה המושלמת. את הסיפור הזה לקח לפני מאה שנים המחזאי ברנרד שואו והפך אותו ל"גבירתי הנאווה" – מחזה בו הופכים אישה פשוטה לאישה מושלמת.

המחזה הפך למחזמר, הועלה בגרסאות שונות ברחבי העולם וזכה להצלחה רבה, ועכשיו יש הפקה חדשה בתאטרון "הבימה"- כשלנעלים הגדולות של קודמותיה בתפקיד אלייזה דוליטל – רבקה רז, ריטה ומירה עווד, נכנסת שני כהן ומוכיחה לנו שהיא הרבה יותר מקומיקאית.

העלילה עוסקת בשני מומחי דיאלקטים – פרופסור היגינס (נתן דטנר) וקולונל פיקרינג (דוב רייזר) שנפגשים ברחבת התאטרון ושמים לב למוכרת פרחים עניה – אלייזה דוליטל (שני כהן) שיושבת על המדרכה ומדברת בהיגוי מזעזע, בסלנג מוזר ובקולניות. השניים מתערבים- פרופסור היגינס טוען שיוכל לקחת את הנערה וללמד אותה להיות ליידי מושלמת, כזו שלא יבחינו מה מוצאה וקולונל פיקרינג מפקפק בכך. אלייזה עצמה , שמתרשמת מהפרופסור, מחליטה לקחת שיעורי דיקציה כדי להגשים את חלומה לפתוח חנות פרחים ובכך הופכת לפרוייקט של הפרופסור שלוקח אותה לביתו ועושה לה טירונות של לימוד אנגלית גבוהה. בדרך יש גם הכרות עם המשפחה של הפרופסור, מחזר צעיר (אדם להב שמגיע היישר מ"דה וויס" לתפקידו הראשון בתאטרון רפרטוארי), מרוצי סוסים על כל ה"שואו" שלהם וכמובן הנשף הקובע מי ינצח בהתערבות.

המחזמר עשיר מאד, כולל המון רקדנים שהופכים אותו לסוג של לאס ווגאס, השירים המוכרים והמוכרים פחות, והופעה מבריקה של פיני קידרון בתפקיד אלפרד דוליטל, אביה השיכור של אלייזה.

כשצפיתי בהצגה הופתעתי מיכולותיה הקוליות של שני כהן, שאני רגילה אליה כקומיקאית בעיקר וכאן היא הפתיעה בביצועים מוסיקליים. בקהל נכחו ילדים רבים שהוכיחו שבחנוכה הקרוב לא צריך לרוץ לכל ה"פסטיגלים" עם הדוגמניות המרקדות, אלא אפשר לספוג תרבות ביחד עם חינניות ועושר.

תפקידים בולטים אחרים יש גם לרובי פורת שובל בתור סוכנת הבית של פרופסור היגינס, ומרים גבריאלי כגברת היגינס, אימו של הפרופסור.

התרגום של המחזמר הוא של דן אלמגור ושרגא פרידמן, שעשו עבודה מרהיבה בהפיכת האנגלית הקוקנית של אלייזה לעברית תואמת מבחינת הרמה הלשונית, תוך יצירת משחקי מילים משעשעים.

אי אפשר כמובן להתעלם מהתלבושות המרהיבות והתפאורה העשירה שמלווים את המחזמר .

רק הערה חשובה – אורך ההצגה 3 שעות כולל הפסקה, וחשוב לשים לב לפרט הזה כשבאים עם ילדים ולהערך בהתאם.

בהצגה שאני נכחתי בה, הקהל הביע את הערכתו במחיאות כפיים בעמידה לצוות השחקנים הנרגש.

דף ההצגה- http://www.habima.co.il/show_item.asp?itemId=6327&levelId=63141&itemType=0

* הצילומים באדיבות אתר "הבימה".