ארכיון תגים | אפייה

טסה- כי חלומות (מתוקים) מתגשמים

עמי ותמי הולכים להם ביער, וכשהם מגיעים לבית שעשוי כולו מממתקים- הקירות עוגה, הגג וופלים, החלונות סוכריות והארובה שוקולד, הם שוכחים לגמרי שבעצם הם חיפשו את הדרך הביתה. ומה הפלא? כולנו אוהבים מתוק, חלק יותר, חלק ממש יותר, ויש אנשים כמוני- שבלי קינוח זו ממש לא ארוחה, גם אם גורדון רמזי בישל אותה בעצמו. זכורה לי ארוחה עם חברים במסעדה, כשהגיע שלב הקינוח, והשף הוציא מיני קינוחים צרפתיים מסובכים עם כל מני קרמים וקרמל ופירות וריבות. אכלנו אבל… זה לא היה זה… ואז, כשכבר התייאשנו, הוא הוציא את הקינוח הפשוט ביותר- פונדו שוקולד עם שיפודי ממתקים. זהו, לא היה צריך יותר. גם אלה מהחבורה שיצאו לעשן בחוץ חזרו בריצה, וכולנו הפכנו לילדים מלוכלכי פנים ומאושרים מאד.

את קסם הממתקים מביאים לנו ב"טסה" בסניף החדש שהושק אמש בכפר סבא, אח לשאר הסניפים בחולון, אשדוד (שני סניפים) ורעננה.  ומה יש לנו שם? למעשה סופרמרקט שלם שעוסק בממתקים. התחושה הראשונה כשנכנסים למקום (ויש שפע של חנייה בסביבה) היא רווחה. אין צפיפות- המעברים הם רחבים כך שגם כמה אנשים שמגיעים אחד מול השני, מצויידים בעגלות רכישה , יכולים לעבור בקלות אחד את השני.

להמשיך לקרוא

"מאסטר שף"- מאסטר בפסח (וכל השנה).

מאפים תפוחים, שמנמנים, כאלה שיצאו הרגע מהתנור, הריח המטריף, האדים המהבילים, והציפיה לתחושה האוורירית הזו כשאנו נוגסים במאפה טרי, אין כמו התחושה הזו. ובפסח כשהשיניים הטוחנות עובדות במשרה מלאה ויותר, ויש לנו גם יותר זמן להשקיע במאפים, אנו מחפשים את חומרי הגלם שיאפשרו לנו להוציא את המיטב.

להמשיך לקרוא

אסם- ניחוחות השמרים של פסח.

אחד הדברים הכי מגרים בעולם הוא ריח של מאפה שמרים. אחד הדברים הכי מתסכלים בחג הפסח הוא שבגלל שאין קמח, מוגבלים באפייה, בעיקר במוצרי שמרים שקשה לשחזר עם קמח תפוחי אדמה או דברים דומים לזה.

מגיעים אסם ועושים מהפכה- מעכשיו אפשר לאפות עם שמרים, ועוד בקלות.

איך עובד הפטנט?

"תערובת להכנת מאפי שמרים לפסח" – שקית קטנה שטומנת בחובה את כל הסוד- מוצר שהוא כמו קמח לכל דבר, שמכיל כבר שמרים  ומאפשר להכין כל מאפה שעולה על הדעת- לחמניות, פיצה, עוגות שמרים שוקולד, הכל כבר שם. (להעתיק מתכון על האריזה). הסוד הוא קמח אורז שבצירוף שמרים וחלבון אפונה, עם בונוס של סיבים תזונתיים- והכל ביחד יוצר את המרקם המבוקש.

ובונוס נוסף- התערובת להכנת מאפי שמרים לפסח הינה ללא גלוטן ככה שגם מי שרגיש לגלוטן יכול להנות ממאפים ריחניים וטריים כיד הדמיון.

התערובת כשרה לפסח לאוכלי קטניות.

הבעיה מתחילה כשאומרים לי שאפשר לעשות המון דברים, ואז אני מתחילה להסחף- מלוח? מתוק? מאפה שמוגש חם או קר? מה אני יכולה לגוון ולחדש?  בסוף הלכתי על ההמלצה שעל האריזה, בעיקר כדי להתיידד עם החומר ולהבין איך הוא פועל, ואז בפעם הבאה אוכל להיות חופשיה יותר. כמובן שלא יכלתי ממש לעשות אחד על אחד, אז בחרתי לשפר ובמקום ליצור "לחמניות" כמו שמופיע במתכון המומלץ, הלכתי על "לחמניות ממולאות מתוקות".

וזה מה שעשיתי:

ההוראה הראשונה שעל השקית אמרה "לחמם תנור ל180". אני דילגתי על השלב הזה כי אחרי זה עוד צריכות להיות שתי התפחות ועוד לישה באמצע, כך שאין טעם שהתנור יעבוד סתם במשך קרוב לשעתיים. העברתי את הסעיף הזה קצת לפני סוף המתכון.

להמשיך לקרוא

PYREX ASIMETRIA- ידיות או לא להיות.

PYREX- ענקית כלי הבישול והאפיה, חושבת על כל הפרטים , בעיקר הקטנים, שמקילים עלינו כל דבר שאנחנו עושים במטבח, כדי שחווית הבישול שלנו תהיה מקסימלית. והפעם- מכירים את זה שאתם מוציאים תבנית חמה מהתנור בעזרת כפפות? בגלל שהתבנית בדרך כלל בעלת שולים דקים, צריך לאחוז בתחתיתה, וגם בדופן ביחד. ומה קורה? מעבר לזה שהרבה פעמים התחתית הרבה יותר לוהטת ועוברת גם את הריפוד של הכפפות, כשמחזיקים בדופן, בגלל שהיא דקה, האצבעות וקצה הכפפה נכנסים היישר לתוך המאפה או המנה, מתלכלכים מהתוכן והורסים את המראה של המאפה (כמו למשל יצירת שקע בעוגה).

להמשיך לקרוא

עוגה עוגה – או – רקוויאם למערבל.

רשימת הפינוקים של שופרסל להשבוע כללה – תערובת לעוגה מהירה , פודינג או ג'לי, ושלושה חטיפי "שוקס" שהם המקבילה של "קליק".

במקרה הזה לא הייתי צריכה לחפש מתכון מיוחד, כי את העוגה הזו אני מכירה עוד מהשנה שעברה, כשהשתמשתי בה ובתערובת כדורי השוקולד כדי להכין כיבוד למסיבת יום ההולדת שלי בסלסה, והכל נחטף במהירות (ולא, סרבתי לגלות לחברי הרקדנים את המתכון לעוגה המיוחדת והאקסטרה עסיסית…).

להמשיך לקרוא

DESSERTS- לשנה מתוקה

אחד הדברים הכי כייפים לעשות במטבח הוא לאפות. אחד הדברים הכי טעימים שיוצאים מהמטבח הם קינוחים. והדרישה לקינוח היא לא רק שיהיה טעים אלא גם שיהיה יפה, ואם אפשר שיהיה גם קל להכנה.

ואיך משלבים את כל הדרישות האלה? איך מפיקים במטבח הביתי קינוחים שנראים כמו במיטב הקונדיטוריות?

כאן נכנס לתמונה הקונדיטור המפורסם אורן בקר, שהפך בימים  אלה למפתח המוצרים והפרזנטור של DESSERTS– מוצרי גלם לאפיה, כ150 (!) מוצרים חדשניים.

זוכרים את משימות הקונדיטוריה בתוכניות כמו "מאסטר שף" שבהם המתחרים צריכים לעשות  מגדל "קרוקומבוש" או "עוגת 11 שכבות"? אז עכשיו ההכנה קלה יותר, לא רק למתחרים אלא גם לאופה הביתי באמצעות מוצרים ייחודיים שהוצגו בקבלת פנים חגיגית שבה הדגים אורן בקר איך משתמשים במוצרים והופכים אותם למעדניה בתוך הבית.

להמשיך לקרוא

דורית חליפה- מתיקות "מעל למצופה".

לפני כשנה השתתפתי בסדנת אפיה של דורית חליפה במושב "קדימה". הסדנה עסקה במאפים מלוחים וקישים, וכתבתי עליה את חוויותי בפוסט – http://cafe.mouse.co.il/post/3010664/ .

שנה אחרי, ושוב הצטרפתי לסדנה של דורית, הפעם בגוון מתוק- "מרתון עוגיות". ואכן, בשלוש שעות חברי הסדנה ואני (שימו לב, גם אני הכנתי במו ידי!!) הוצאנו כמויות ענק של עוגיות מהתנור (ישר לפה, ואחר כך גם לקופסאות לקחת הביתה).

התכנסנו במטבח וקיבלנו דפי מתכונים. היו שם מדלנים, עוגיות אמרטי, עוגיות סבלה (חול), אזניות, אלפחורס, עוגיות פרח ריבה ומעמול, ועוגיות שושנים. למה נבחרו דווקא אלה? קודם כל, כי יש בהן טכניקות הכנה שונות – אם זה זילוף, אם זה חיתוך, אם זה מילוי. שנית, כי הן קלות וניתן לשחזר בקלות בבית ועוד לעשות להן ווריאציות, ושלישית, כי המצרכים נמצאים בדרך כלל בכל בית, כך שאם באים אורחים, אפשר להכין בצ'יק צ'ק משהו טעים לכיבוד. (או כשמתחשק משהו מתוק).

נחלקנו לקבוצות וכל קבוצה התחילה לעבוד על בצק אחר, כדי שיספיקו להתקרר. הקבוצה שלי עסקה בבצק שנועד לעוגיות המעמול ולעוגיות הריבה. ההכנה דרשה לשים את כל המצרכים במערבל (טיפ – לשים קודם תמיד את החמאה ולפרק אותה קצת ורק אחר כך את שאר המצרכים). אגב, המתכונים של דורית הם חלביים כי מה לעשות – חמאה תמיד יותר טעים. אפשר כמובן להמיר במחמאה או מרגרינה לשימוש פרווה. חלק מהמתכונים שדורית מלמדת בסדנאות הן גם נטולות ביצים כך למשל עוגיות הריבה והמעמול, כך שגם טבעונים יכולים לארגן לעצמם את העוגיות לפי דרישותיהם.

אחרי שהבצק שלנו (וגם הבצקים של המשתתפים האחרים) היו במקרר למנוחה, התחלנו לדבר על המילוי. כמובן שיש מילוי קלאסי של ריבה או תמרים. חלק מהמשתתפות העדיפו את ממרח "השחר" האהוב. בכלל, בקבוצה נכחו גם ילדות בנות 12, חלק עם אמא, שנהנו לעבוד ביחד על עוגיות וליצור תוצרים טעימים.

את עוגיות המעמול עיצבנו בשלל צורות, ואת עוגיות הפרח עשינו בצורה הקלאסית – קרצנו פרחים עם או בלי חור באמצע, ואפינו. אחרי האפיה מרחנו את המילוי המבוקש, ויש עוגיה.

עוגיות ה"אוזניות" הן העוגיות הכי מהירות בעולם, בעיקר שמחזיקים במקרר "בצק עלים" או "בצק עלים שמרים". מה ההבדל? אם משתמשים באחרון- העוגיות יותר רכות. אני תמיד הכנתי עוגיות כאלה רק עם בצק עלים רגיל , בהחלט מתכוונת להחליף ל"בצק עלים שמרים" . הבצק רודד, נמרח בביצה טרופה ומילוי טעים של סוכר מעורב בקינמון (המלצה- סוכר חום יותר טעים), גולגל משני הצדדים עד שנוצרו שני גלילים צמודים, נחתך לפרוסות והן הונחו על התבנית לאפיה.

עוגיות השושנים עבדו על פרינציפ דומה, אלא שכאן הבצק היה אחר ועשינו אותו מההתחלה לפי המתכון, והמילוי היה קצף חלבונים שהועשר באבקת פודינג וסוכר, ואחר כך נמרח על הבצק, גולגל וגם הוא הפך לעיגולים אפויים, כשהקצף יוצא מלמעלה ומעטר בשכבה רכה את המאפה.

עוד שתי עוגיות שמתאימות לקפה, היו עוגיות הסבלה במרקם החולי המתקתק, ועוגיות האמרטי בניחוח שקדים.

בקטגורית ה"אקסטרה מיוחדות" בעיני היו האלפחורס- שנראות מפחידות אבל בעצם קלות להכנה, כשבסך הכל מכינים את הבצק, קורצים לעיגולים, אופים אותם, ממלאים בריבת חלב ויוצרים כריכים שאותם מגלגלים בקוקוס. יצירה מתוקה, יפיפיה ומרשימה.

ללא ספק, העוגיות שהכי אהבתי היו ה"מדלנים" , לא רק בגלל הצורה המקסימה שלהם אלא גם בגלל המירקם ה"מאפיני". אנחנו אכלנו אותם "נאטורל" אבל כאמור אפשר לטבול אותם למשל בשוקולד מומס עד חציים.

אחרי שלוש שעות של עבודה ולימוד, השולחן התמלא במגשים עמוסי עוגיות מכל הסוגים. חיכינו עשרים שניות בערך עד שכולם צילמו, ואז העוגיות נחטפו ואינן.

כאמור באתר של דורית חליפה ניתן לראות את רשימת הסדנאות, ויש מגוון ענק כמו למשל שמרים, עוגות בחושות, פסטות, חגים, מטבחי עולם ועוד, ומעבר לזה יש את הקייטרינג של דורית שמוכר את יצירותיו בקונדיטוריה ב"קדימה" ובקניון "דרורים" בימי שישי, ואפשרות גם לסדנאות גיבוש, ימי כיף, ימי הולדת ועוד.

האתר של דורית – http://www.maafim.co.il/

דף הפייסבוק – https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%99/220486674628051

 

דודו אוטמזגין לא מתפשר.

לפני כשבועיים הכנתי עוגת גבינה. כשחיפשתי מתכון, מצאתי בהוראות את השורה הבאה "יש לעטוף את תבנית האפיה בנייר כסף בשתי שכבות כדי שלא יהיו נזילות". זה כבר מלחיץ  כי אף אחד לא רוצה שהעוגה תיזל לו ותהרוס גם את עצמה וגם את התנור.

גם השף קונדיטור דודו אוטמזגין, עם רקורד של לימוד והתמחות במיטב מקדשי האפייה באירופה, שמפיק פה בארץ מהתנור שלו את מיטב המאפים, לא אוהב נזילות. "יש דברים שלא מתפשרים עליהם" הוא אומר, ולכן הוא הסכים לחבור לfood Appeal – רק כשבירר שהם עברו מפעלים רבים לתבניות עד שמצאו את המפעל המושלם במילאנו איטליה, שמייצר בכמויות של בוטיק, ומשקיע הרבה בכל תבנית אפיה שהוא מייצר, לתוצאות מושלמות.

לתבניות מספר יתרונות –

הן עשויות פלדה הכוללת גם ציפוי נון סטיק בעל שלוש שכבות, שעובר תהליך שיוף מיוחד לפני הציפוי, כאמור, כדי למנוע נזילות יש לתבניות מגרעת חיצונית, הסוגר הוא ניירוסטה אל חלד חזק, כך שגם אם פותחים וסוגרים מליון פעם, הוא עדיין עמיד ומחזיק את המאפה בלי פשלות, וכמובן הדאגה לבריאות – התבניות לא מכילות כימיקלים רעילים והן מתאימות לאפיה עד 250 מעלות.

ב"לגעת באוכל" יודעים לבחור איזה מוצרים הם רוצים להציג, וכשהם בחרו להציג את התבניות של דודו עם "פוד אפיל" הוא גם הגיע והדגים את המטעמים שהוא מכין מהתבניות הללו.

יש מבחר גדול של תבניות – בגדלים שונים, קפיציות, לפאי ולמאפינס, לאינגליש קייק, לפיצה והפיבוריטית שלי – תבנית קוגלהוף מתפרקת שיש לה שני בסיסים, כך שאפשר להשתמש בה גם כתבנית רגילה וגם כתבנית למאפים שדורשים את האוויר שנכנס באמצע. (כמו סיר פלא- אוי, איזה געגועים לסיר פלא!! יש עוד מי שאופה בהם? )

(בתמונה למעלה- התבנית הדו שימושית של הקוגלהוף, בתמונה למטה- המטעמים שדודו הכין לנו בתבניות של Food appeal).

בקרוב אני אופה עוד כמה עוגות גבינה (הייתם מאמינים שאני אעבור מהתמחות ב"מנה חמה" לשהייה מרצוני בין הסירים והתבניות?) ואני מתכננת שהעוגות שלי ייצאו גבוהות, יפות וכמובן טעימות, בתבניות שיתמודדו איתן בכבוד.

ומבצע מיוחד ב"לגעת באוכל" – עד חג השבועות יש 20% הנחה על כל התבניות!

לגעת באוכל –

http://www.tfood.co.il/

 

 

בחג שבועות תעשה לך – עוגת גבינה ניו יורק !!

אחד הסממנים המוכרים ביותר של ניו יורק היא עוגת גבינה ניו יורקית. ביחד עם פסל החירות, גראונד זירו והכדור הנופל בערב השנה החדשה בכיכר טיים, הטעם והמרקם המיוחדים לעוגה הזו, גורמים לך לתשוקה עזה לתפוחים, רצוי גדולים.

אז קיבלתי חבילה הביתה, עם אתגר – "תכיני עוגת גבינה ניו יורקית". עכשיו – קוראי הנאמנים יודעים שאצלי זה עוצר ב"תכיני". אני לא מבינה מילים כאלה, יותר מבינה "תזמיני, תיקני, תאכלי משהו שמישהו אחר הכין", כאלה דברים. "נו, אנחנו יודעים שאת יכולה" , אחחחחחח… מילות דירבון כאלה (והתחייבות של מישהו אחר לשטוף כלים) והופ- כן, הצלחתם להכניס אותי למטבח.

החבילה כללה מגוון גבינות פרימיום  של מחלבות גד – "שמנת ניו יורק", "שמנת ניו יורק בזיליקום" ו"ריקוטה פרסקה" , תבנית אפיה עגולה עבה של "ארקוסטיל" עם ציפוי נון סטיק וידית סיליקון מהסידרה של מיקי שמו, והצעה למתכון. בחנתי את המתכון וראיתי שהוא כולל את הריקוטה. הענין הוא שאני מכורה לריקוטה כמו שהיא וטורפת את זה בכפיות, אז החלטתי לחפש מתכון אחר, גם הוא של עוגת גבינה ניו יורקית, אבל שלא יכלול ריקוטה כדי שהיא תישאר כולה בשבילי.

אז ניגשתי לתנ"ך של המתוקים – ספר הבישול "ששת המתוקים" של האלוהים בכבודה ובעצמה –קרין גורן. מצאתי מתכון, מצאתי הוראות, הבנתי את ההוראות (נראה לי) ויצאתי לדרך.

במארז הגבינות שקיבלתי היו כאמור שתי גבינות בטעם טבעי ואחת ריקוטה (ועוד אחת עם בזיליקום שלא שייכת לעוגה, אני לא אוהבת קינוחים עם בזיליקום למרות שזה מאד טרנדי עכשיו). אז קניתי עוד שתיים (כי למתכון נדרשה כמות כמעט כפולה) על חשבון הריקוטה שחמסתי בדרך.

והנה מה שעשיתי – ההוראות של קרין וההערות שלי –

ציפיתי את התבנית בנייר אפיה שהודבק במעט "מזולה". זו היתה עבודה הנדסית לא קטנה כי התבנית עגולה והניירות מרובעים. אחרי כמה נסיונות הצלחתי למצוא את הגודל הנכון.

במתכון המקורי היה כתוב לקחת 200 גרם עוגיות חמאה ולרסק במעבד מזון. נתקלתי בבעיה כי לא היו לי עוגיות חמאה וגם אין לי מעבד מזון. הפתרון היה חיטוט מהיר במזווה שהוליד חבילת "פתי בר" בטעם שוקולד, ובתור מעבד מזון – הלכתי על השיטה של ילדותי בשנות השבעים, כשהיינו מכינים כדורי שוקולד בעזרת הכנסת הבסקוויטים לשקית כפולה, כיסוי במגבת מטבח ושימוש אגרסיבי למדי בפטיש. אמנם זה לא יוצא ממש מפורר אבל זה יוצא "בייתי".

המסתי במיקרוגל 70גרם חמאה וערבבתי עם הביסקוויטים המרוסקים עד שהם היו דביקים. ריפדתי את התבנית וגם עשיתי בצדדים. שמתי את התבנית במקפיא.

חיממתי תנור ל160 והכנתי תבנית תנור עמוקה. הרתחתי מים בקומקום החשמלי.

ערבבתי 750 גרם גבינת שמנת "ניו יורק 30%" של "גד". זה לקח לי שלוש קופסאות מלאות ועוד שלושת רבעי קופסה נוספת.

(בתמונה למעלה – המצרכים למילוי).

הוספתי 200 גרם סוכר וערבבתי. הרעיון היה שלא יהיו גרגרים.

במתכון המקורי כתוב שצריך תמצית וניל, שכרגיל אין לי אז שמתי במקום זה שקית סוכר וניל שאיכשהו את זה תמיד יש לי בכמויות.

ערבבתי שוב.

הוספתי ארבע ביצים אחת אחרי השניה והבלעתי בתערובת. רגע לפני שהייתי מרוצה מעצמי וחיפשתי את המצלמה בשביל לצלם את המילוי, קלטתי ששכחתי את השמנת החמוצה (200 גרם – גביע אחד). לא קרה כלום, זה עדיין אותו שלב, ולכן עזבתי את המצלמה וערבבתי פנימה גם את השמנת החמוצה.

באתגר המקורי ביקשו ממני לעשות "טוויסט" משלי, אבל גם ככה כשמבקשים ממני לאפות אני כולי "טוויסטים" לא רצוניים, אז מה כבר יכלתי לגוון? (בעיקר כשלקרין גם ככה היתה רשימה ענקית של גיוונים)?. אז בחרתי אחד מהם  – והוספתי גרידה מלימון שלם לניחוח לימוני. התנחמתי בזה שהטוויסט שלי יהיה עם כל האילתורים שעשיתי.

הוצאתי את התבנית עם הבסיס שהכנתי מהמקפיא ושפכתי לתוכה את הבלילה. כאן אני חושבת שיש טעות איפשהו כי במתכון של קרין כתוב שזה מיועד לתבנית בגודל 24. התבנית שאני קיבלתי היתה בגודל 26 כלומר גדולה יותר, ובכל זאת כמות המילוי הציפה את התבנית והיתה על גבול הגלישה, וגם ככה נשארה לי טיפה בלילה בקערה. לא נורא, נאכלה ככה.

כמו שקרין אמרה, ציפיתי את החלק החיצוני של התבנית בנייר כסף למניעת חדירה של מים, למרות שזו לא תבנית מתפרקת והתחתית נראתה לי די עבה גם ככה, אבל שיהיה, לא מזיק.

מיקמתי את התבנית בתוך תבנית אפיה גדולה של התנור והכנסתי לתנור עם דלת פתוחה. שפכתי מסביב מים רותחים עד חצי מהגובה וסגרתי את הדלת.

הלכתי לשחק FARMVILLE.

אחרי שהאכלתי כמה פרות וקטפתי כמה ירקות מצויירים , התנור צילצל שעברה חצי שעה. האמת במתכון כתוב אפייה של שעה אבל אני כבר לא סומכת על כלום, בעיקר כשכל ההוראות של קרין לוו באזהרות נוסח "אם לא נזהרים על הדקה, העוגה מתייבשת!!". לכן אחרי חצי שעה, בדקתי כל עשר דקות.

המצב הרצוי היה צריך להיות שהעוגה יציבה בשוליים ובאמצע יש קוטר רוטט של בערך שמונה סנטימטרים. כדי להגיע לזה לקח לי עשרים דקות נוספות , אולי בגלל שהתבנית היתה מלאה עד למעלה.

בהתאם להוראות של קרין העוגה הוצאה ביחד עם התבנית הגדולה שלה והונחה בחוץ לקירור של שעה בלי תזוזה, עד שהיתה קרה, ואז עברה למנוחה של 24 שעות במקרר.

אם זה היה סרט, זה השלב של הגלים שמטשטשים את התמונה וחוזרים אליה 24 שעות אחר כך…

הכנתי קולי פטל (קצת פירות קפואים מרוסקים, קצת מיץ, הרבה בלנדר), חתכתי בזהירות פרוסה (בעצם שלוש אבל מי סופר) והופ – יש עוגה גבוהה, עשירה , יאמית לגמרי.

If I do say so myself – יאמי יאמי.

אני חייבת לציין שהתוספת של גרידת הלימון היתה מצויינת כי העוגה מאד עשירה ומתוקה, והלימון נותן טעם נוסף וגם ארומה.

בקיצור, לא צריך לחכות לשבועות בשביל עוגת גבינה ניו יורקית, והכי יפה- אם אני יכולה- כל אחד יכול.

אני וקרין – מלכת המתוקים.

נספח –

מדד לכלוך –

2 קערות גדולות (אחת של תערובת הבסקוויטים המרוסקים והשניה של תערובת הגבינה)

1 קערית קטנה (להמסת החמאה במיקרוגל)

2 כפות עץ (אחת לעירוב הבסקוויטים ואחת לעירוב הגבינות)

1 תבנית אפיה (שאמנם צופתה בנייר אפייה אבל הוא הודבק אליה עם "מזולה").

1 כוס לשבירת הביצים ובדיקתן לפני הכנסתן לעיסה

1 כלי מדידה למדידת כמות הסוכר

1 כף מתכת לשליפת הגבינה מהקופסאות (גבינה 30% לא נשפכת לבד). (השתמשתי בה גם בשביל להוציא את השמנת במלואה מהגביע).

2 מגררות – אחת גדולה שנכשלה בגירור הלימון אבל התלכלכה ממנו, ואחת זעירה שעשתה את העבודה מצוין.

 

סה"כ – תכולת מדיח כלים אחת.


אליס איילנד- כי פעם היה הרבה יותר קשה לטעום את ניו יורק….

לגמרי "מעל למצופה" בסדנת מאפים מלוחים.

דורית חליפה גדלה במטבח. טוב, היו עוד חדרים בבית אבל המטבח היה הלב ובו היא למדה מסבתא ומאמא את כל התורה- מהכנת מנות קלאסיות ועד מודרניות.

החיים זרמו ודורית פנתה לכיוונים אחרים, למדה תואר שני במנהל עסקים, ניהלה סניף חברת כוח אדם, ובכל אותו הזמן קיננה בה ההרגשה ש"זה לא זה". אז מה זה "זה"?

"זה" זה להפוך לקונדיטורית ובשלנית, להקים את "מעל למצופה" – קונדיטוריית בוטיק (ראו למטה כתובת האתר) ולהוביל סדנאות קולינריות מסוגים שונים  ולקהלים שונים.

הוזמנתי להשתתף בסדנת "מאפים מלוחים וקישים" . מי שמכיר אותי יודע שבשלנית גדולה אני ממש לא, ולא תאמינו (ואני מגלה כאן את הסוף) אבל בסוף הערב יצאתי עם תבנית מלאה במטעמים מעשה ידי שנטרפו במהירות על ידי בני המשפחה.

בתמונה למעלה – דורית בפעולה

ההקפדה היא כבר מההתחלה- כשלא מתחילים עד שלא כל השיער הארוך נאסף ומוודאים שאין לק מתקלף לאף אחת. אחרי סיבוב הכרות התחלנו במלאכה. ראשונים היו הבצקים והכנו כאלה שניים – בצק עלים (עם המון טיפים על ריכוך החמאה , התהליכים שעובר הבצק, והרעיונות של מה אפשר לעשות ממנו בווריאציות שונות לפי הטעם). אחר כך עברנו להכנת בצק פריך ומילאנו בו קלתיות בגדלים שונים.

 

בתמונה למעלה – מאפה בצק עלים ממולא בפטריות וגבינות, בשלבי הכנה ומימין למטה המנה המוכנה.

הכנו שני סוגי מילויים – פטריות וחצילים עם המון גבינות ורוטב רואייל, והכל נשלח לאפייה.

בזמן שהקישים היו בתנור הכנו עוד מילוי, עם פטריות, גבינות, בצל ועוד דברים טובים (שכאמור ניתן לשלב כל ירק שאוהבים או מילוי בשרי למי שאינו מקפיד על כשרות – או לחילופין להחליף את החמאה בבצק במחמאה למשל) והנחנו על בצק העלים שרידדנו. למדנו שיטת חיתוך לרצועות צדדיות שיוצרות "רשת" מעל למאפה והוספנו תוספות לפי הטעם.

גם המאפה הזה נשלח לתנור ואנחנו נשנשנו בנתיים סלט שהכינה לנו דורית, ככה על הדרך, (וגם השווינו תמונות של החתולים שלנו בטלפונים הסלולריים).

בתמונות למעלה – הקלתיות הממולאות בחצילים ופטריות עם גבינות, למטה מימין המנות המוכנות – שימו לב- אלה עם התירס בצד השמאלי של הצלחת – מעשה ידיי!!!

הדבר האחרון היה מאפין תירס הכי קל בעולם, עם תערובת שעוברת לתבנית שקעים ויוצאת משם תפוחה ועסיסית – לא חיכינו שיתקרר, טרפנו ישר.

קיבלנו המון טיפים על שילובים מעניינים למאפים, על טכניקות הכנת הבצק ועיצובו, ועל שימוש בתיבול- תבלינים ועלים וכאמור יצאנו עם תבניות מלאות כל טוב להאכיל את כל המשפחה במעשה ידינו.

 מחיר סדנה כזו (שלוש שעות) הוא 250 שקלים אבל יש הנחות ל"חבר מביא חבר" ולמי שנרשם ליותר מסדנה אחת.

כל הפרטים וגם אפשרויות רכישה מהקונדיטוריה- ב – http://www.maafim.co.il/

או בפייסבוק בשם "מעל למצופה – עוגות וקייטרינג חלבי ".