ארכיון

קולינריה 2016- חידושים והתחדשויות.

תערוכת "קולינריה"  – התערוכה הקולינרית לקהל המקצועי מתקיימת כל שנה במלון "דן פנורמה" בתל אביב, ומביאה את החידושים האחרונים בשוק המזון,  לצרכן הפרטי והמוסדי,  נותנת במה ליצרנים קטנים וגדולים כאחד, וגם עורכת פאנלים בנושאים קולינריים שונים כגון "מה עושים כשאין עובדים במסעדות", "מסעדנות אז והיום", "דיני עבודה", "עיתונות האוכל החדשה" ועוד ועוד, בהשתתפות מיטב השפים ואנשי התעשייה הקולינרית.

להמשיך לקרוא

תקוע- באדיבות אנדיב.

לכבוד הקיץ, משהו קליל, משהו קרנצ'י, משהו שופע טעם וצבע- או בקיצור "אנדיב". האנדיב הידוע גם בשמו העברי "עולש" מגיע מאירופה ומצוין להרבה שימושים- או כמו שהוא לסלטים, או למילוי כ"פינגר פוד" (יש לו צורת סירה יציבה שמאפשרת להניח בו כיבוד ולהציב אותו על מגש, ואז אנשים יכולים לתפוס אותו בשתי אצבעות), וכמובן גם בצורות עשייה שונות.

להמשיך לקרוא

ארוחות ערוכות- והפעם- מנות עיקריות בספיד.

לפני כשנתיים ביקרתי בסדנה של פרידה רז בשוהם. הנושא היה ""קטניות , ירקות ותבשילים" ולמדנו (וגם אכלנו הרבה כמובן) מנות שונות שהמשותף להן הוא שאפשר להכינן במהירות (כי כשיש לך ילד רעב על הראש ,או במקרה של בן הזוג שלי – בת זוג עצבנית ורעבה, או להפך- רעבה ועצבנית, אתה לא רוצה להתעכב עם האוכל) ועם מצרכים שנמצאים בכל בית, בעזרת כלי מטבח שנמצאים בכל בית.

הפעם הוזמנתי לסדנה בשרית, בעיתוי מצוין כי אחרי כל הגבינות ומוצרי החלב של שבועות, פשוט נזקקתי למשהו קרניבורי. .

להמשיך לקרוא

במטבח הבריא (והטעים) של פיליס.

אין מי שלא מכיר את פיליס גלזר– מלכת התזונה הבריאה. אחרי הרבה תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול,  טורים ומדורים בעיתונים ומגזינים, סדנאות והדרכות, הרצאות וכל מה שאפשר- היא הביאה את בשורת הבישול הבריא לכולנו (ועל הדרך גם המון התחשבות בסביבה).

ואחת מהדרכים הכייפיות להפיץ את עקרונות הבישול הבריא, היא בסדנאות שפיליס מעבירה בביתה בתל אביב, לקבוצות קטנות, בהגשה אישית, טעימה ונינוחה.

הוזמנתי להתנסות בסדנא בשם "סדנה ללא גלוטן- מזרח ומערב". כבר בפתיחה הפתיעה פיליס ואמרה "אני לא טבעונית, אני גם לא צמחונית, אבל גיליתי שהטבעונות עושה טוב לגוף שלי ולי". ולמה "מזרח ומערב"? כי למה לא לקחת את הטוב שבשני העולמות ולשלב כדי ליצור מטבח גם טעים, גם בריא וגם קל להכנה?

הבית של פיליס מזמין ומחמם לב, והמטבח עושה חשק לבשל, עם אוסף ענק של כלי בישול, מוצרים ותבלינים , רק לשלוח יד ולטעום, להריח ולנסות. אבל לפני הבית יש את הגינה, באמצע העיר, בלב תל אביב הסואנת יש לפיליס פינת טבע מקסימה עם צמחי תבלין שנקטפים הישר אל המטבח, ועצי פרי מניבים.

להמשיך לקרוא

"שינוקי" – גם יפות וגם אופות (ליתר דיוק- מתבשלות).

בכל פעם שאני חושבת שאין מה לחדש בתחום הירקות המיוחדים, מגיעה "חוות תקוע" ומפתיעה, ולכבוד שבועות מוצגת סדרת פטריות חגיגיות במיוחד, שמשתלבות מצוין במנות החלביות המקובלות בחג.

להמשיך לקרוא

קח עוד תפוז, אתה יודע למה

בראשית היתה "תפוז" במושב בצרה ב2001, ששכנה בלב הפרדסים , והביאה את הטבע לכל מי שהתגעגע אליו מבין הבניינים והחנויות. "תפוז" היתה ההשראה ל"קפה תפוז בטבע" שקיים כבר ארבע שנים   בלב הפארק בהרצליה, נקודת טבע באמצע האורבניות – וממש עכשיו משיק את תפריט קיץ 2016 החגיגי.

מהו בדיוק "תפוז בטבע"?  ממוקם באמצע חורשת אקליפטוסים, עם המון מרחבים ומתקנים לילדים , יושב הקפה שמביא ארוחות בריאות (ולא רק ), מיצים סחוטים, ופסק זמן ירוק מהמירוץ.

להמשיך לקרוא

הטבע המיוחד של "חוות תקוע".

מאז שאני בלוגרית יצא לי להתנסות ולטעום המון דברים שלא טעמתי בחיים, או שבכלל לא ידעתי על קיומם. ב"חוות תקוע" יש כל כך הרבה דברים מיוחדים, שכל פעם הם מצליחים להפתיע אותי.

הפעם נחתו אצלי שני דברים- אנדיב (המוכר גם כ"עולש"), ו"עלי ניצנים". מה זה בדיוק?

 

להמשיך לקרוא

206 – כי אנחנו על המפה.

שנות השמונים – ימי חמישי בערב. ברחובות עוצר מוחלט, כולם מרוכזים בערוץ הראשון, שם משודרים משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב- ארואסטי, ברודי, סילבר, אולסי, כולם שם עם מאה אחוזי רייטינג, בחלק מהטלוויזיות עדיין בשחור לבן- ועדיין הצבע הוא צהוב.

2016- מסעדת "206 גריל בר" בפתח תקווה. כן, פתח תקווה שהפכה למעצמה קולינרית עם מגוון רחב של מותגי מזון ורשתות, בצד מסעדות מתמחות, במתחם בילויים באזור "יכין סנטר" , אחות ל"206" המיתולוגית של צהלה, שמשלבת מנות עכשיוויות לצד מנות קלאסיות ואהובות.

להמשיך לקרוא

אוליביה- ועכשיו הגרסה הלוהטת.

שקשוקה היא אחד המאכלים הישראלים הפופולארים ביותר. שילוב של רוטב ושל ביצים, מצד אחד הכנה מהירה, מצד שני אפשרויות גיוון רבות, כך שכל מה שיש במקרר יכול להפוך לארוחת ערב. הבעיה היא שכדי שהרוטב יהיה עשיר, צריך להשקיע בחיתוכי ירקות, אידוי, טיגון וכו', ומה לעשות שאנחנו בדרך כלל מתעצלים?

"אוליביה" מביאים לנו רוטב שקשוקה, ועכשיו גם רוטב שקשוקה חריף, עם פלפלים עצבניים במיוחד.

קיבלתי להתנסות שני רטבים- אחד הרגיל ואחד החריף, וחילוקי הדעות בבית הגיעו מיידית. שני שליש מאיתנו (רמז- לא אני) אוהבים חריף במידות שונות, כשהדור הצעיר מסוגל לאכול שדה פלפלים בלי למצמץ, והדור הטיפה פחות צעיר אוכל בגבורה אבל טיפות זיעה צצות מדי פעם על המצח.  מעבר לזה היו גם חילוקי דעות של "ללכת לפי ההוראות שאומרות להשתמש רק ברוטב ובביצים" לעומת "אבל זה משעמם, בוא נוסיף קצת תוספות מהבית".

בסוף הוחלט להכין שתי שקשוקות שונות ולהחליט מה יותר טוב (אם כי אני משוכנעת ששלי תמיד ייצא יותר טוב).

הראשונה היתה החריפה -הגירסה שלו-  והיא היתה כזו:

חימום הרוטב הישר מהצנצנת, הוספת הביצים בעדינות.

ארבע ביצים לשני אנשים, שלב התחלת הבישול שלהן.

למעלה- התוצאה- מחבת שקשוקה לשני אנשים, עם זיתי קלמטה, טחינה ביתית עם זעתר וכמובן לחם אחיד פרוס.

ואז הגענו לגירסה שלי

קצצתי גמבה וזיתי קלמטה, ואידיתי קצת את הגמבה.

יש לציין שטיגנתי באותו מחבת שטוגנה השקשוקה החריפה, ומעט מהחריפות נדבקה גם לרוטב הלא חריף.

הוספת הרוטב הלא חריף, הביצים, סגירה בכיסוי (שימו לב איזה בועה יפה הצלחתי לצלם שניה לפני שהתפוצצה) וכמה דקות לפני תום הבישול- הוספת זיתי הקלמטה הקצוצים.

למעלה- התוצאה- בגלל שהיו מוצקים ברוטב (הזיתים והגמבה), כל המרקם היה יותר מוצק. אני אוהבת את הביצים יותר נוזליות לכן קיצרתי את זמן הבישול. כמו כן, כמו שהזכרתי מקודם, בגלל שטיגנתי באותה המחבת, קצת מהחריפות נדבקה לשקשוקה הלא חריפה והתוצאה היתה עקצוץ בשפתיים.

למען ההגינות טעמתי גם מהרוטב החריף, ואין מצב שהייתי מצליחה לאכול אותו, חריף לי מדי (פולניה שכמוני). בן הזוג אכל ואדמומית צמחה בלחייו, "זה חריף" הוא אמר אבל סיים הכל, והבן אכל בלי להניד עפעף ואמר "טעים מאד" . אין לי מושג איך הוא יצא לבנבן כמוני, אבל מכרסם חריף כאחרון המקסיקנים.

המסקנה שלי מהרטבים- נוח מאד, כי ביצים בדרך כלל יש בכל מקום, ואם יש צנצנת כזו במזווה (לא צריך מקרר עד שלא פותחים, כל צנצנת מספיקה לשתי מנות- של נניח שתי ביצים לכל אחד) אז מסודרים מבחינת ארוחת ערב מהירה.

(וגילוי נאות – התכוונתי לשים גם פטרוזיליה במנה שלי, אבל נזכרתי הרבה אחרי שכבר סיימתי לאכול…. למזלי נשארה לי חצי צנצנת רוטב, ככה שאני מבטיחה בפעם הבאה להרבות בעלים…)

שקדי מרק+אטריות – עכשיו הדואט.

חורף, מנת המזון האולטימטיבית היא כמובן – מרק. מרק, בעיקר מרק צח הוא די משעמם, וכל מרקם הוא מבורך. ואיזה מרקם ילדים אוהבים במרק? אין מתחרים לשקדי המרק. ומה מבוגרים אוהבים במרק? בעקרון אטריות , אבל בסודי סודות גם שקדי מרק, כי בכולנו מסתתר ילד קטן.

אז הנה מה שאסם מביאים לנו לחורף הזה- את השידוך המושלם- שקדי מרק ואטריות בשקית אחת!

להמשיך לקרוא