אם אין קמח – תלכו לטחנות.

השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל  הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.

בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.

2016 – הטחנה עובדת במלוא המרץ, החיטה המקומית תופסת כ15% מהחיטה שמשתמשים בה לקמחים השונים, השאר מגיע מרוסיה (שם יש חיטה בעלת חלבון גבוה), מהונגריה ומקנדה וארצות הברית. כל גרגר וגרגר עובר בדיקות קפדניות כדי לעמוד בתנאים המחמירים ביותר.

וכשהוא מגיע לארץ? כאן, כמו בבלנדים של יין או קפה, נוצרת תערובת של כחמישה סוגים , כדי להשיג את מיטב ההתאמה לכל צורך מבחינת פרמטרים כמו גלוטן, ספיגה וכדומה, כדי שהאופה המקצועי או הביתי ידע שבכל יום בשנה ,כשהוא ירכוש את הקמח, הוא יקבל את אותן התכונות והאיכות.

ומניין הידע הזה? זה ההסבר של מנכ"ל הטחנות- מנחם גרייבסקי שלקח אותי לסיור בטחנה, בשלבי העבודה השונים (והרועשים לא מעט) כדי לראות איך מוציאים לחם מן הארץ.

(בתמונות למעלה- המנכ"ל מנחם גרייבסקי, וסבטה עובדת המעבדה שבלי אישור שלה שום דבר לא יזוז…)

בסיור באולמות השונים ניתן היה לראות את שלבי הפרדת החיטה מכל הלכלוך שמגיע איתה, שלבי טחינה וסינון בנפות וכמובן בקרת האיכות.

ומה הסיבה לביקור? חוץ מסקרנות של לראות "איך זה עובד מאחורי הקלעים" כדי ליצור את הלחם, אותו הבסיס לקיומו של האדם, ושהריח שלו מהפנט במיוחד, יש גם סיבה חגיגית – השקת "קמח לחם" מיוחד להכנת לחמים ומאפים, מועשר בגלוטן ובלתת שעורה שאם משתמשים בו מקבלים מאפים אווריריים ובעלי נפח גבוה. כמו כל הקמחים, גם קמח הלחם מיוצר מתערובת של חמישה סוגי חיטה מובחרים, כמובן איכותיים ומוקפדים ביותר.

ההשקה הזו מצטרפת להשקת עוד גודיז לכבוד שבועות- האריזה החגיגית לקמח חיטה לבן בהיר, כולל מתכון לעוגת גבינה נהדרת, וההשלמה באמצעות קופסת פח לאיכסון הקמח, באווירת רטרו שנהדרת לקישוט המטבח (והאמת, רעיון אדיר לאוסף).

המוצרים הללו מצטרפים לסידרה המיוחדת – היא "הסידרה הבריאה" – ארבעה קמחים – קמח חיטה מלא 100%, קמח שיפון מלא 100%, קמח כוסמין מלא 100% וקמח חיטה כפרי". המיוחד בסידרה זו הוא שמדובר בקמחים בטחינה דקה במיוחד שמושגת בתהליך ייחודי, ולכן יכולים לספוג הרבה נוזלים, מה שיוצר בצק נוח ללישה, כמו כן הקמח עובר בקלות בנפה, מה שחשוב במיוחד לשומרי מסורת , אבל גם באופן כללי כי תמיד חשוב לנפות קמח, וכך נשמרים הערכים התזונתיים, ויש הרבה כאלה- וויטמינים, מינרלים, חלבונים וסיבים תזונתיים.

(בתמונות למעלה ולמטה- תהליך הייצור)

ומה יצא?

 

במסגרת הסיור זכיתי לסדנה מיוחדת של השף סער מור שהדגים הכנת סוגי לחמים שונים (וממכרים ביותר)  כמו לחמניות "חלוקי נחל" מקמח כוסמין וגבינת פקורינו, לחם שאור עם ערמונים, גבינת רוקפור ודבש, ולחם בצורת שיבולת לכבוד שבועות שכלל גבינה וממרח עגבניות ביתי. מתכונים ללחמים ולשאר דברים טובים אפשר למצוא באתר.

(בתמונה למעלה השף סער מור, בתמונות למטה- תהליכי העבודה)

וגם…

ותראו מה יצא- בתמונה למעלה ה"לפני " וה"אחרי" של השיבולת החגיגית לשבועות, בתמונות למטה עוד כמה מהתוצרים המופלאים של הסדנה.

 

ומילה אחרונה על האריזות-  הן עשויות מנייר בעל תקן ירוק FSC של הארגון הבינלאומי לשימור היערות בעולם, ניתן למחזרן לגמרי, הנייר נעים למגע ובעיקר בנוי במיוחד בשביל הקטסטרופות שקורות לא אחת במטבח- רטיבות – הוא עמיד בפני לחות, והתבקעות בעקבות נפילה- האריזה חסון במיוחד כך שגם במקרה של נפילה, היא שורדת ושומרת על תכולתה.

ניתן להשיג את מוצרי "התחנות הגדולות של "אי" ברשתות כמו "לגעת באוכל" , רשת חנויות הטבע "בוסתן", ברכל, עזרה וחסד, סופר ספיר ועוד הרבה חנויות ורשתות, הפירוט המלא ניתן למצוא בפייסבוק. הקמחים הם בכשרויות מהודרות – בד"צ.

חג ביכורי קציר חיטים שמח!!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s