חרוסת אוליביה- לחג מתוק ונוח

בילדותי, כשסבתא שלי היתה מכינה חרוסת, זה מעולם לא היה בכמות גדולה, יותר בכיוון של כמה צנצנות, כי אנחנו תמיד חיסלנו את החרוסת לא רק בליל הסדר עצמו אלא כממרח וכמעדן לכל אורך החג.

היום לאף אחד אין כבר כוח להתחיל לרסק תפוחים, לערבב עיסות ולהכין את המתוק מתוק הזה ולכן חרוסת מוכנה היא פתרון אידאלי, ורצוי שיהיו לה בדיוק הטעמים של הבית.

"אוליביה" לקחה את טעמי הבית- יין אדום איכותי, תפוחים, תמרים, שקדים, וכל התיבול המוכר, וארזה אותו בצנצנת, ללא חומרים משמרים אבל עם המון נוסטלגיה ואהבה.

כמובן שאפשר לאכול את החרוסת כמו שהיא (או בקומבינציה הכל כך מופרכת שקיימת רק בהגדה של פסח של חסה-מצה-חרוסת-נגיעת מרור), אבל ניסיתי להיות קצת יותר יצירתית וזה מה שיצא.

הבסיס היה תערובת ללחמניות לפסח, אני לא מפרטת כאן כי יש אלפי מתכונים לזה באינטרנט- שמבוססים על קמחים כשרים לפסח כמו קמח מצה או קמח תפוחי אדמה. אז כל מה שנשאר היה להכין לחמניות, למלא אותן בחרוסת, לסגור מלמטה, למרוח בביצה ולפזר סוכר מלמעלה, ותוך זמן קצר יש לחמניות מתוקות עם הפתעה בפנים.

לצורך הכנת 12 לחמניות השתמשתי בצנצנת אחת של חרוסת "אוליביה " ועשיתי את הטעות של לתת את השאריות לבן הזוג, מכיוון שעכשיו אין סיכוי שהצנצנת השניה תשרוד עד פסח…

התערובת מותאמת כך שתתאים לכל עדה ולכל זכרון של סבתא, מפולין או ממרוקו, הכל שם, רק להכניס כפית.

מעבר לחרוסת ל"אוליביה" יש גם חזרת מסורתית – מירק טרי וללא צבעי מאכל, מהצנצנת היישר לשולחן הסדר, בלי דמעות ובלי לכלוך.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s