א-פילו פילו יש ב"מעדנות"!

חברת מעדנות שקיימת כבר מ1981, מביאה לנו מאז שפע של מוצרי מאפה קפואים – פיצות במגוון צורות (משפחתיות, אישיות או בחטיפים), בורקס ובורקס פילו (במילויים חלביים ובשריים),  מאפה פילו משפחתי במילוי תפוחי אדמה או בשר, מאפים תימניים כמו מלווח וג'חנון, ובצקים- בצק עלים, פילאס, בצקים פריכים למאפים מתוקים או מלוחים, בצק שמרים עלים למילויים מתוקים, ואפילו עלי בלינצס.

למשפחת הבצקים נוספו עכשיו שני אחים חדשים ומיוחדים- בצק פילו, ובצק פילו על בסיס קמח מלא.

קיבלתי להתנסות את השני הבצקים. מעולם לפני כן לא נגעתי, שלא לומר הכנתי משהו מבצקי פילו, והאזהרות בסגנון "תתייחסי אליהם בעדינות" ו"הם מתייבשים בקלות" וכאלה לא ממש הוסיפו למוטיבציה שלי.

אבל היי- הסקרנות של מה אני אצליח להוציא מהם, גדלה על הפחד. אז חיפשתי באינטרנט, ולבסוף עליתי על משהו שערכתי לו שינויים ולבסוף יצאה מנה המכונה אצלי "כרוכיות שוקולד ודברים טובים".

וזה היה ככה:

הנה המצרכים (שכחתי לצלם את הסוכר והמים, אבל הם שם).

(החלטתי לנסות קודם את בצק הפילו מהקמח המלא כי אני סקרנית לדעת אם אפשר להבחין בהבדל בטעמים).

דבר ראשון הכנתי סירופ סוכר- הרתחתי ביחס שווה סוכר ומים (האמת הכנתי יותר מדי – היה מספיק לעשות חצי כוס מכל אחד, אני עשיתי כוס וסתם היה מיותר). אחרי הרתחה עדינה נתתי לבשל עשר דקות על אש קטנה והשארתי לנוח.

בשלב הבא הוצאתי מהמקרר את עלי הפילו שהפשרתי לילה קודם, הרטבתי מגבת וסחטתי אותה, פרשתי את העלים על תבנית משומנת מאד מאד מאד (עם שפריץ של שמן) ומרחתי בחמאה מומסת.

אחר כך הלכתי על המילוי- מרחתי צנצנת שלמה של נוטלה (אני קניתי צנצנת קטנה וזה היה גבולי מבחינת הכמות, עדיף לקנות אחת יותר גדולה, ככה נשאר גם מה ללקק אחר כך). על השוקולד פיזרתי צימוקים וגרנולה, אפשר גם אגוזים שלא היו לי).

אגב, בתחתית יש כחמישה דפים, הייתי צריכה לעשות אולי ארבעה ואז היו לי יותר בשביל החלק העליון.

בכל מקרה כיסיתי בדפים שנשארו לי כשכל דף שוב מרוח בחמאה.

התנור חומם בנתיים ל190 מעלות.

חתכתי לריבועים.

בתנור עשרים דקות או טיפה יותר- עד שמשחים. הריח היה פשוט מטריף.

אחרי שהשחים הוצאתי מהתנור ושפכתי מעל את הסירופ.

עברתי שוב על החיתוכים למרות שלא היה צריך, בגלל הסירופ והחמאה הרבה, זה כבר נפרד מעצמו

נתתי לסירופ להיספג כעשרים דקות (ובנתיים שיחקתי קנדי קראש סודה כדי להעביר את הזמן, לא תאמינו באיזה רמה אני!).

נגמרה לי הסבלנות ולקחתי לעצמי שתי חתיכות של עונג טהור, או שחיתות טהורה בהגדרה מקבילה…

המנה פחות מתאימה למשלוח מנות מאחר והיא ממש ספוגה בסירופ ומרטיבה את סביבתה, אבל מי בכלל רוצה לחלוק בזה? בני הבית שלי צריכים להגיד לי תודה שבכלל אני משאירה להם משהו…..

אני רואה עתיד מזהיר בהכנת מאפים עם פילו של "מעדנות"!  (ואגב, לא מרגישים את הקמח המלא, כך שאת נקיפות המצפון בגלל החמאה/שוקולד/סוכר, אפשר לטהר בגלל הבריאות של קמח מלא….)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s