כל טוב לשנה החדשה- יקב בנימינה ב"ברנז'ה"

שנה אזרחית חדשה בפתח, ומה יותר טוב לחגוג את כניסתה מאשר עם אוכל טוב, יין משובח וחברים אהובים?

הוזמנתי לערב "פרומו" למה שהולך לקרות ב31 בדצמבר, במסעדת "ברנז'ה" שבמתחם שרונה בתל אביב. המסעדה , שהוקמה על ידי המסעדן הראל בלו במבנה טמפלרי הסטורי יפיפה, כוללת מטבח פתוח (שכמובן שנדחפנו אליו כדי לראות ולצלם בעצמנו את תהליכי העבודה בו) ובר לילי מגוון, מציעה תפריט שף ספרדי ים תיכוני, של השף דן יושע, שנושא תחת סינורו רזומה מכובד במסעדות נחשבות, כשהתבלינים והירק שלה מגודלים בגינה הצמודה.

אנחנו טעמנו מבחר טעימות מהמנות שיוגשו בתפריט מיוחד בערב השנה האזרחית החדשה (ושימו לב- בתמונות מופיעות הדוגמאות בלבד, לא בגודל מלא!).

אבל איך אפשר לקבל את 2016 בלי הרמת כוסית (אחת או יותר)? וכאן הסיבה השניה להתכנסותנו- חגיגה של בקבוקים מיוחדים של יקב "בנימינה".

למה מיוחדים? מדובר במנהל היקב תמיר בושינסקי, שביחד עם מנהל השיווק יורי רבן, וכמובן היינן המומחה יפתח פרץ, שנכנסו לארכיון היקב, וכמו במערה של אלדין, גילו שם אוצרות מבלנדים שהוכנו על ידי ייננים קודמים – יינות מתיישנים מסדרת "אבני החושן".

היינות הללו מוצעים בכמויות משתנות למכירה בכל נקודות המכירה, וילוו את ארוחת השנה החדשה בברנז'ה.

יקב בנימינה הוקם ב1952, בתחילה בשם "אליעז" על שם בנו של המייסד, שנפל במלחמת השחרור. במשך השנים הושבחו אמצעי היצור, הובאו טכנולוגיות חדשניות וחדר חביות ברמה בינלאומית, ובשנות התשעים שונה השם ל"יקב בנימינה". הכרמים שמהם מגיעים הענבים ליקב פרושים בכל הארץ, מרמת הגולן והגליל העליון, הגליל התחתון, הרי ירושלים וכרמים דרומיים, כדי להשיג את המקסימום מכל זן והתאמתו לאזור שלו.

יינות בנימינה אף מלווים את "פסטיבל טעמים בעמקים".

לפתיחת הערב נמזג לכוסות היין הלבן היחיד בערב- שרדונה גלבוע 2014- קליל, ידידותי, משמח.

היין השני שטעמנו היה תרשיש 2006מכרמי רמת הגולן – בעיקר מקברנה סוביניון. היין הזה העביר אותנו לאווירה המעט כבדה יותר של יינות אדומים, אבל ממש מעט מכיוון שהוא עדיין יין מאד מעודן ומתקתק.

יפתח הסביר על הבלנדים השונים ועל כך שקשה להתאים יין לאוכל מכיוון שכבר אין את החוקיות של "לבן לדגים אדום לבשר" אלא יש ניואנסים קטנים שמתאימים למשל יין אדום אחד לתבשיל כבד יותר, לעומת משהו שמלווה חלבונים כמו בשר.

(בתמונות למעלה- היינן יפתח פרץ מוזג ומסביר על סדרת "אבני החושן")

אחד מאלה שמתאימים לתבשילים כבדים יותר היה היין הבא שטעמנו – יהלום 2007. ריחו היה מפתה במיוחד וטעמו קצת יותר מרוכז.

תרשיש 2008 – שעשוי ממאה אחוזי קרבנה, המשיך את הקו והיה בוגר ועוצמתי, ולעומתו הספיר 2010 היה מתוק יותר, בגלל שבאותה שנה הטמפרטורות היו גבוהות יותר. (מדהים כמה שזה מורגש עוד לפני שהיינן אמר שמזג האוויר היה חם יותר).

הבא היה אודם 2011 שהזכיר לי ניחוח עצי. הבלנד היה בלנד לא שגרתי של סירה אדום וויניה לבן, ומסתבר שהיין זכה בהשגים ברחבי העולם, מה שאומר ששווה לנסות כל מני רעיונות כי זה מצליח.

לעומת 2010 שהיתה חמה, 2011 היתה דווקא קרה, והתרשיש 2011 שענביו הגיעו מיקבי תל פארס הוכיח את ההבדל – יין כהה, פירות מודגשים, טעמים חזקים.

לסיום סגר את ערב טעימות היין , הדור הצעיר יהלום 2012 – שיש לו עוד קצת זמן לנוח לטעמי, אבל הוא היה קליל ואופטימי והורכב מבלנד עשיר של קברנה סוביניון, פטי וורדו, מרלו וסירה. כל הטוב בכוס אחת.

(בתמונות למעלה השף דן יושע בעבודה)

כאמור עם היין טעמנו גם ממבחר המנות שיככבו בסעודת ערב השנה האזרחית החדשה-

לחם הבית (21 שקלים) שמגיע עם שמן זית, סלסת עגבניות (חרפרפה) וסחוג עדין – ואין כמו לחם טרי וקרנצ'י לפתוח את הטעמים והתאבון.

קרודו דגים–  מגש קרח שעליו הונחו דגים נאים ופירות ים- לוקוס בלאדי, דגי רעמתן כחול, שרימפ קריסטל נא, אצות מסוגים שונים – נורי, ווקמי ואיג'יקי מוחמצות, פטריות שימג'י, והפייבוריט שלי – אוייסטרים ללא הצדף. במרכז היה רוטב יוזו הדרי שהשתמשתי בו לסרוגין, כי מצד אחד רציתי לטעום את מיטב הים נטו כמו שהוא, ומצד שני הרוטב נתן לכל הפריטים בצלחת אקסטרה קיק של טעם. (89 שקלים למנה בגודל מלא).

המנה הבאה היתה " ריזוטו גינה" (69 שקלים למנה בגודל מלא)- מנה שהוגדרה על ידי שף יושע כ"מנה שמחה" ואכן היא היתה כזו, למעשה היתה שם חגיגה של ירוקים- תרד, אפונת גינה, ברוקולי, אספרגוס, בזיליקום, שליטפו את הריזוטו וקושטו בפרחים אכילים של אמנון ותמר.

כבד אווז היה הפינוק הבא, וביחד עם כוסית היין גרם לאושר רב לקראת השנה החדשה. ומה היה שם בדיוק? לביבת תפוחי אדמה ("לא רושטי ולא כל הפלצנות הזו" אמר השף "רק לביבה כמו של חנוכה"), ועליה הכבד עם ריבת תות ותפוז (109 שקלים למנה בגודל מלא). זו מנה שלא יכלתי להגיד עליה כלום כי הייתי עסוקה במצמוצי הנאה. מישהו בהחלט יודע לשלב מרקמים וטעמים לכדי הרמוניה.

עוד בתפריט החגיגי היתה פסטה שחורה, שבושלה ברוטב תה ירוק והכילה חמאת לימון ולואיזה ואפונת שלג. יש שתי אופציות לפסטה הזו- עם לוקוס או עם קלמארי, לבחירת הסועד (99 שקלים למנה בגודל מלא). בצד הוגשה תוספת פרמז'ן לפי הטעם.

עוד לגימה מיינות "יקב בנימינה" ואנחנו מגיעים למנה האחרונה. טוב, ההגדרה "מנה אחרונה" מתייחסת כאן לסדר המנות, כי זה לא היה קינוח, למעשה זו היתה טעימה ממנת "צלעות הטלה" שיוגשו בתפריט החגיגי, והצלע שקיבלתי הונחה על זוג של צימעס מתקתק (עם סיומת חריפה) של גזרים צבעוניים מזוגגים על רוטב קרוזייר (139, 179 ו209 שקלים למנות של שתי צלעות, ארבע או שש בהתאמה).

אז לקראת סוף שנת 2015, הגעתי לשתי החלטות – לחגוג בארוחה בברנז'ה, לשתות את יינות הארכיון המיוחדים של בנימינה, ולקדם את השנה החדשה בשמחה הכי גדולה האפשרית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s