רובינשטיין- בשרים ועוד.

בתקופה האחרונה יצא לי לחיות על מתוקים. המון מתוקים. אולי זה החגים, אולי צירוף מקרים, אבל הארוחות שלי נסובו בעיקר על סוכר. לכן ההזמנה לבקר ב"רובינשטיין" באה לי בדיוק בזמן, כשהתעורר צורך דחוף באוכל "אמיתי"- ומה יותר אמיתי וראשוני מבשר?

"רובינשטיין" שיושבת בנתניה, ממש ליד איקאה, התחילה ממעדניה של בשרים של האחים רובינשטיין, שהתמחו בעיקר במה שמכונה "פרה נמוכה" וכשנוצר ביקוש למנות מוכנות, הוקמה המסעדה לפני כשמונה שנים. ההתמחות היא בבשרים, גם צלויים וגם קרים. ישנן מנות שמתחלפות כל חצי שנה, וישנן מנות קלאסיות ואהובות שנשארות לאורך כל הזמן.

העיצוב קלאסי, הרבה לבנים, הרבה צבעי בסיס וכמובן המעשנה הגדולה והמרהיבה שעומדת בגאווה, (וישנה גם קומת VIP  לאירועים מיוחדים).

הבר שעומד במרכז הוציא קוקטיילים ואוסף אלכוהולי גדול כדי להשלים את הארוחות שמוגשות במקום.

מבחר מהמנות הראשונות הגיע בידי המלצריות אל השולחן:

"פטה כבד עוף" עם חמאה, מלווה בריבת בצלצלי שאלוט וצנימי בריוש ביתיים (39 שקלים) – מנה חמודה בתוך צנצנת, ריבות מצויינות, הייתי שמחה לצוות אותם לכל מנה – מלוחה ומתוקה כאחד.

"לבבות ארטישוק על סלסת עגבניות" – עם חומץ בלסמי מצומצם (39 שקלים)- מנה חמודה אבל לא לשם כך התכנסנו במסעדת בשרים, נחמד כנשנוש עד שהמנות העיקריות מגיעות.

"פלטת נקניקים" – אחת ההתמחויות של המקום- מבחר נקניקים לבנים יבשים, עם לחם הבית, חמאה ובצל ירוק (45 שקלים) – מנה ליותר מבן אדם אחד, נקניקים איכותיים, מנת אוכל ניחומים- נקניק, חמאה, לחם טרי, בצל – מוסיפים קצת בירה ואנשים מאושרים.

"בייבי ריבס" (לבן)- צלעות מעושנות מוקפצות ברוטב שזיפים ולמון גראס (56 שקלים לצלחת שיכולה להספיק לשניים). את המנה הזו ראיתי עוד כשעברתי על התפריט בבית, ומאד קיוויתי שהיא תופיע בארוחה. לשמחתי בעלי הבית סיפרו שזו מנת דגל שלהם, והיא מככבת. הבשר הלבן היה רך ועדין, התיבולים לא השתלטו , העישון היה קל, והמתיקות של השזיפים עם חמצמצות הלמון גראס הפכו את המנה לבחירה שלי בגדול.

יקיטורי – שבמקרה שלנו היה שיפוד פילה בקר-(45 שקלים – ואם הולכים על פרגית או חלומי המחיר הוא 35 שקלים) – הגיע עם רוטב דה קסיס מצומצם והיה כמו מתאבן למנות שעוד יגיעו, עשוי מדיום ועסיסי, עומד פשוט בפני עצמו.

"קלמארי בטמפורה" – (39 שקלים) לקלמארי מטוגן בציפוי פריך בליווי רוטב איולי לימון. לגבי המנה הזו יש לי שני דברים לומר- קודם כל, שלמרות שהיה טיגון עמוק בעסק- היא לא היתה שומנית ואכלנו בלי בעיה עם האצבעות בלי להתלכלך, ושנית- המנה פשוט נחטפה בשולחן, ונאכלה ממש כמו פיצוחים. גם זו מנה שהולכת נהדר עם בירה.

לפני המנות העיקריות רציתי לטעום את הקוקטיילים המיוחדים של המקום ובחרתי ב"סנגריה לבנה" – יין לבן מבושל עם קינמון, ציפורן, פלפל אנגלי וקאווה (כל הקוקטיילים שהופיעו בתפריט עלו 39 שקלים). אני לא רגילה לסנגריה כזו, אבל היא היתה מאד כייפית ומרעננת. אימצתי את הרעיון של פלפל אנגלי בשלמותו במשקאות.

דקה לפני העיקריות עוד קיבלנו מנה אקסטרה- של כבד אווז עם ריבת בצלצלי שאלוט וצנימי בריוש ביתיים (56 שקלים) שהאמת, וויתרנו על הצנימים ושלפנו מזלגות ישירות אל העונג הצרוף הזה .

Page1

לקראת המנות העיקריות התחילו להגיע התוספות – צ'יפס, ירקות מושחמים, הום פרייז, תפוחי אדמה אפויים, אורז עם עדשים, פירה עם בטטה (מצוין, מכיל חלב!)וסלט ירוק, ביחד עם מבחר רטבים כולל רוטב פטריות ויין,צ'ימיצ'ורי , ורוטב שמנת, וכולנו התכוננו למלצרית שהגיעה עמוסת כל טוב, במנה המכונה "פלטה פרימיום" שהכילה 1.2 ק"ג שכללו אנטריקוט, סינטה, טי בון טלה, פילה עגל ובונוס שקיבלנו של שתי נקניקיות  צ'וריסוס לבן.

(למעלה – מגוון מהתוספות, למטה- המלצרית עמוסת כל טוב)

למעשה זה היה השלב היחיד שבו השתררה דממה סביב השולחן, מלבד קולות של לעיסות, חיתוכים ועוד לעיסות. אנחנו היינו שבעה סועדים ובקושי הצלחנו לסיים את הכל. חגיגת בשר גדולה, מכל הסוגים, בכל מידות העשיה  הנדרשות, וכשמישהי ביקשה להביא שאריות עבור הכלב שלה, התברר שכל מה שנשאר הן עצמות.

בקינוחים הגיעו (וחוסלו)- "קוקילידה"- עוגיות שמחבקות גלידת נוצ'ילה עם גנאש שוקולד ולרונה (39 שקלים), "אצבע רושה"- גלילית וופל ממולאת בקרם קפה שוקולד ולרונה וזיגוג ריבת חלב ביתית (32 שקלים) – שהיתה עונג צרוף לחובבי המתוק, "קרם ברולה" (32 שקלים) עם קונפיטורת פירות יער- מנה קלאסית ואהובה כולל שכבת הסוכר הכייפית,  והבחירה שלי- מנת ספיישל שלא מופיעה בתפריט (ורצוי לשים אותה שם תיכף ומיד) – צ'ורוס חמים בציפוי סוכר וקינמון (32 שקלים) – שלדעתי היה בהם גם מילוי קליל של ריבת חלב, שהוגשו עם קצפת וכדור סורבה תות מצופה בשכבת שוקולד דקה.  אחרי שמילאתי את חובתי בטעימת שאר הקינוחים, כל תשומת הלב שלי פנתה אל הצ'ורוס והבחנתי שגם אחרים התלהבו.

עוד שלוק מהקוקטייל, עוד דייג של פרוסת תפוח ספוגת אלכוהול שהיתה בו, ולהתרווח אחורה על הכיסא. לטעמי- סיפתח מצוין לשנה החדשה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s