אצל חינאוי על השולחן.

הכל התחיל כשלקוחות של "חינאוי בוצ'ר שופ" , שקנו בשר, חיפשו גם לאכול אותו בצורה האופטימלית. כי כשחומרי הגלם מעולים, רצוי שתהיה גם יד שיודעת מה לעשות מהם.

זה נתן לשף רן דישאוני רעיון, וכך נוצר שולחן הטעימות של "חינאוי". למה הכוונה? ארוחות מוזמנות מראש, של טעימות בשרים , בתפריט קבוע במחיר של 150 שקלים לאדם, או בבחירת מנות בכל תמחור אחר לפי דרישות ובקשות,  יושבים בחבורה לארוחה ארוכה וכייפית, שבה חומרי הגלם הופכים למנות מיוחדות, מגוונות, מקוריות וכמובן גם טעימות. הבונוס הוא- את כל היינות שנמצאים בחנות ניתן להוסיף לסעודה במחירי המדף.

רעיון מצוין לערבי חברים, ערבי חברה, מסיבות רווקים ורווקות, כינוסים משפחתיים שיודעים מהו אוכל טוב, ועוד .

(למעלה ולמטה- הדברים הטובים שיש ב"חינאוי בוצ'ר שופ).

 

אז הייתי חייבת לנסות את זה על בשרי (כלומר, על בשר התרנגולות, הדגים, הפרות, הברווזים וכך הלאה). אחרי סיור במקרר הענק של המקום, היינות נמזגו (בהמלצת המקום, אפשר כמובן לבחור מה שאוהבים, במקרה שלנו מה שנבחר היה מוצלח מאד כך שבהחלט שווה להתייעץ עם צוות המקום) – עוד הערה- הכל, כולל החמוצים והכבושים – תוצרת המקום.  וארוחת 12 מנות החלה לזרום. המנות סודרו כמובן "מהקל אל הכבד" וכללו:

 

1. ברוסקטות על בסיס עגבניות או על טרטר בשר – נשנוש פתיחה כייפי, חלקו צמחוני וחלקו בשרי, (והופתעתי מהטעמים של העגבניה, כמה פשוט ככה טעים)- על טוסטון לא קשה מדי ולא מתפורר. פינגר פוד קלאסי ומרענן לפתיחה.
2. סינטה טטקה– שיטת בישול יפנית של צריבה ואז השרייה במיץ הדרים. – ההדרים, שחזרו אחר כך במנה נוספת, נותנים מגע מתקתק וכייפי לבשר, ששמר על צבעו הוורדרד. הנתחים הם קטנים וכששף מכין אותם, הם עשויים במדויק.
3. סלט עגבניות – סוגי עגבניות שונים, מרעננים את החיך בין מנה למנה
4. סשימי דג לברק– הדרי – בווינגרט אסיאתי – פרוסות דקיקות ושקופות, נטולות טעם "דגי" אבל מלאות בטעם עסיסי עם ליבן של עגבניות.
5. קרפציו פילה – המנה היחידה ששילבה בשר וחלב (גבינה על הפילה) ונשאלנו קודם אם יש מישהו שיש לו בעיה עם אכילת שני הדברים ביחד. לאף אחד לא היה. פילה אדום וחי, עז בטעמים, שמקבל את מליחות הגבינה ורעננות של עלים.
6. קרפצו סלק –טעמים מתקתקים, שמירה על הטעם הטבעי המתוק של הסלק, ביחד עם תיבול חרפרף עדין שנועד להרגיע אותו קצת. 
7. סביצה לוקוס – דג טרי מאד, נח כמו שהוא, מקבל קצת ירק, קצת תיבול וקצת בצל ויוצר סוג של סלט דג קטן ואינטימי.
8. חזה מולרד ברוטב תפוזים – המנה האהובה עלי ביותר, קודם כי מולרד הוא מרקם אחר, מתיקות אחרת, ועם רוטב הדרי, שכיכב גם במנת הסינטה, נוצרה מנה מקורית.
9. כנפיים עם ציפוטלה. המילה "ציפוטלה" כבר קצת הפחידה אותי, ובדרך כלל כנפיים אינן הבחירה שלי, בעיקר בגלל כל ה"פצ'קריי" – אותה התעסקות שמלכלכת את האצבעות והפנים (והרסנית לליפסטיק). אבל הכנפיים כל כך בהקו ברוטב שלהן שהייתי חייבת לטעום בזהירות. אז ככה- חריף זה לא, "פיקנטי" זו הגדרה טובה יותר. הצלחתי לאכול בעזרת מפית כך שגם לא התלכלכתי (ומצידו השני של השולחן ישב מישהו ואכל בסכין ומזלג כך שגם זו אופציה).
10. עוף בלימון  – פה כבר הגענו למנות שמוגדרות "עיקריות" והעוף היה הסיפתח – עוף צלוי ברוטב לימון, שמשאיר הרבה מאחור את מה שהיינו רגילים ממסעדות "סיניות" של פעם. העוף קיבל באהבה את הרוטב, שמר על העסיסיות שלו, והוגש עם סלק.
11. שיפודי סינטה עם מלח כמהין – מנה משודרגת של מה שאנחנו רגילים כ"שיפודים"- צלויים ביד אוהבת , ומוגשים לצד ירקות בצבעים שונים, כולל פרוסת שום רוחבית שכולנו רבנו עליה.
12. רצועות פילה בצל – אני לא משוכנעת שזה שם המנה, או פשוט התיאור שלה כשהשף שלח אותה לשולחן. המנה הכי "כבדה" מבחינת התוכן , אם כי לא מכבידה. מעוטרת בבצל ובעלת טעמים דומיננטיים.(למעלה- השף בפעולה)שתים עשרה המנות הללו, בלווית כמה וכמה בקבוקי יין ארכו לנו כשלוש שעות, שחלפו חיש קל. בארוחה אין קינוחים (כי עדיף להשאיר את הטעם של הבשר עוד קצת.), אבל היות ואנחנו היינו ממש חייבות משהו מתוק, פשוט הוספנו קופסת שוקולדים משובחים, ככה בשביל הסיום.

    משפחת חינאוי עוסקת בבשר מסוף המאה ה19, כשהסבא פתח קצביה ביפו, ועד היום, כשהם מוסד קולינרי.

    הארוחה המתוארת כאן ייחודית לסניף הרצליה (רחוב החושלים 6 – ויש המון חנייה חינמית מסביב החל משבע בערב).

    בארוחה הקבועה יש מבחר של כ20 מנות, שממנה נבחרות כ12 להגשה באותו ערב, בהתאם לאספקה הטריה והמשובחת שהתקבלה באותו יום, וכאמור גם ניתן לבחור מנות  ספציפיות.

    אז למי שאוהב אוכל טוב, למי שרוצה לחגוג, לכל קבוצה שרוצה להעביר ערב משובח – הכתובת היא "חינאוי בוצ'ר שופ" – הרצליה.