מהגולן לשולחן

אחד הדברים שמשדרגים מנה, הוא ללא ספק הרוטב. זו יכולה להיות הפסטה הכי תוצרת בית מעולה ויוקרתית, אבל בלי רוטב היא סתם יציקה יבשה. אלה יכולות להיות הקציצות שמכילות הכי הרבה בשר טרי, אבל בלי רוטב הן יציקות עגולות ומכבידות.

רוטב טוב עוטף את המנה, משלב בה טעמים משלימים לטעם המקורי, ורוטב ממש טוב הוא כזה שמככב גם בזכות עצמו וכשהמנה עצמה נגמרת, הוא מלוקק עד הסוף, בעזרת לחם או בעזרת האצבעות.

מצד שני, אנשים עסוקים או סתם עצלנים כמוני, לא יתחילו עכשיו להכין רטבים, לערבב, לקצוץ, להסמיך וכל מה שצריך בשביל רוטב טוב. בדרך כלל הסיפור ייגמר אצלנו בצנצנת "רוטב לפסטה" כלשהי שנלקחה ממדף בסופר ויש עליה ציור של עגבניה.

מחלבות רמת הגולן שלחו לי להתנסות סדרת רטבים מוכנים שלהם, בטעמי רוזה, אלפרדו ופטריות. לא מספיק שזה כבר נותן לי סיפתח, מדובר ברטבי שמנת, , שהיא הדבר הכי טעים בעולם (לצד חמאה כמובן, שמקורה בשמנת ממילא).

הדמיון החל לרוץ. נכון, אפשר לעשות פסטה, אבל אני רוצה לנסות דברים אחרים, קצת מגוונים יותר. אז את רוטב הרוזה אני שומרת להמשך השבוע, כשהבן חוזר מהעבודה ורוצה אוכל מהיר וטעים ומהרגע להרגע. בשני הרטבים האחרים זה מה שעשיתי.

קילפתי כשש בטטות גדולות ופרסתי לפרוסות. בישלתי אותן חצי בישול, כדי שלא יתפרקו, ואז סיננתי ושמתי בתבנית מרופדת. חתכתי שני בצלים גדולים (כי אני מתה על בצל, זה כמובן ענין של העדפה אישית) וטיגנתי במעט שמן (ממש רק שיכסה את התחתית של הסיר) וכשהוא הזהיב הוספתי ארבע שיני שום מרוסקות, וגם אותן טיגנתי. הוצאתי מהשמן ושפכתי מעל לבטטות, ואז בנדיבות רבה שפכתי מרוטב האלפרדו . כיסיתי בנייר כסף והנחתי את הכל בתנור שחומם מראש ל180 מעלות, למשך כעשרים דקות. לאחר חלוף הזמן הזה, הוצאתי את נייר הכסף ונתתי עוד איזה עשר דקות ככה להשחמה.

(בתמונות למעלה- שלבי הכנת הבטטות, בתמונות למטה- בחלק העליון המנה בתנור, בחלק התחתון המנה המוכנה)

יצא עונג.

אני חייבת לציין שמיכל הרוטב מכיל המון רוטב, והיות ומדובר ברוטב סמיך, הוא מספיק להמון בישול.

הסתכלתי שוב על הרטבים, ראיתי את זה עם הפטריות, וישר קפצה לי המילה "ריזוטו". אז בן הזוג, האלוף באורז, הכין מנת אורז ריזוטו, כלומר הכין אורז רגיל, רק שבמקום חלק מהמים הוא שם את רוטב הפטריות שדילל במעט מים, כשלפני הבישול הוא טיגן חופן פטריות שמפיניון, ואז הניח מעליהן את האורז היבש וטיגן עוד קצת, ואז הוסיף את הנוזלים.

קצת מלח ופלפל (לא צריך יותר מדי כי הרוטב כבר נותן את הטעמים) ויצא לנו ריזוטו מהסרטים. מי שרוצה יותר דביק יכול גם להוסיף חמאה לתוספת עונג ושחיתות.

(בתמונות למעלה- שלבי ההכנה, מצד ימין למטה- המנה המוכנה).

אז ארוחת הערב החגיגית שלנו לכבוד שבועות מוכנה ,נשאר רק להרכיב סלט ענק, עם מיטב ירקות העונה, ויש ארוחה קלילה וכייפית עם הרטבים של מחלבות רמת הגולן.

#מחלבותרמתהגולן

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s