עכו – ישן וחדש. (חלק א').

מזג האוויר לא היה יכול להיות נפלא יותר, כשהצפנו, שש בלוגריות שמחות לעכו. נסיעה נוחה ומהירה ברכבת ישראל הביאה אותנו היישר ללב העיר, ומשם המשכנו לעיר העתיקה. התחנה הראשונה שלנו  היתה מסעדת "אל מרסא" שבנמל הדייגים, שם קיבל את פנינו השף והבעלים עלאא מוסא. הבנין נבנה על ידי הצלבנים ב1210, ועכשיו הוא מסעדת דגים ופירות ים מעולה, שמשלבת סגנון ים תיכוני ותוצרת טריה מהים, למעשה, הכי טריה – כי הדגים שוחים במרחק מטר אחד מהמסעדה, שצופה אל הנמל, ומשם הדרך לרשת ולסירים והמחבתות, קצרה באופן מיוחד (וכך גם הדרך לצלחתם של הסועדים).

(בתמונות למעלה- השף עלאא והנוף הצמוד למסעדה).

אבל אני מקדימה את המאוחר.

השף עלאא, אחרי שכיבד אותנו בנשנושים טריים ועסיסיים (כולל טונה שעשויה במתכון סודי שלא הצלחנו להוציא ממנו גם בחנופה או איומים) לקח אותנו לסיור בשוק עכו כדי לטעום את כל הסודות שרק הוא מכיר ולהראות לנו איפה הוא רוכש את המצרכים השונים למסעדה. בדרכנו עצרנו ליד החומה שמשקיפה לים, ולכיכר הגדולה עם דוכני ממכר מיץ רימונים ותפוזי דם (ובהמשך יש דוכן של קנה סוכר, נראה מעניין ביותר). התחנה הראשונה שעצרנו בה היתה "פלאפל ערפי ובניו" שנחשב לפלאפל הטוב ביותר בעכו. הכדורים, שמוכנים במהירות שיא מוקפצים לפיתה (הפיתה מחכה לכדורים ולא להפך כמו במקומות אחרים) ומשם לסועדים, ביחד עם חמוצים מיוחדים כמו חצילים אדומים וסוגי כרוב שונים. מה שמיוחד בכדורים האלה הוא מצד אחד שהם רכים ולא שורטים את הפה ומצד שני עדיין מחזיקים את צורתם העגולה בלי להתפרק.

עברנו הרבה דוכנים של דגים ופירות ים מכל הסוגים והצבעים, חנויות תבלינים שמוכרות תערובות ותמציות כמו מי זוהר וסוגי חינה לשיער, דוכן מאפים ופיתות שמתנפחות לנו ישר מול העיניים, ונטבלות בזעתר ושמן זית ליצירה מתקתקה ופציחה, קפה בדר – המומחה לסוגי קפה שונים ומיוחדים כולל קפה ירוק שנודע בסגולות ההרזייה שלו (אנסה פעם, בנתיים התפריט שלי לא מרשה לי לרדת מ3000 קלוריות ביום…), טעימות אפונה טריה , גבעולי מלוחיה ועלי גפן בדוכן ירקות, ואז גולת הכותרת מבחינת הבלוגריות – החנות של "קנאפה קשאש" – גן עדן לאוהבי הממתקים המזרחיים. צוות המקום הכניס אותנו למטבח כדי שנראה איך מוזגים המון חמאה על המתוקים, ואנחנו רכשנו הביתה קופסאות של המתוק מתוק הזה. אין מצב שהיינו יוצאים משם בלי לקנות.

(בתמונות למעלה ולמטה – ממראות השוק)

(בתמונה למעלה מימין- השף עלאא בוחר את הירקות הטריים ביותר מהשוק הסמוך למסעדה).

על הדרך אירגן לנו השף עלאא הפתעה- סיור בספינה קטנה בנמל, ויצאנו להפלגה קצרה , עם המון מוסיקה ומצב רוח, כדי לראות את היופי המפעים של עכו מצד הים. מזג אוויר נפלא, רוח קלילה, מוסיקה, והמון מצב רוח עזרו לנו לפתח תאבון בריא (תוך שאנו מתעלמים מכל הטעימות שהיו לנו בסיור השוק) ולהתכונן לארוחה אצל עלאא.

(למעלה- היופי של עכו כפי שנשקף מהמים).

עד שהאוכל יהיה מוכן נשאר לנו לסקור את מבנה המסעדה, שעבר שימור ושחזור ומתפקיד של "נושא התותחים והנשק ההסטורי של עכו" ו"בנין המכס מתקופת השלטון הבריטי" קיבל תפקיד הרבה יותר כייפי של מסעדה מפנקת, ששומרת על היופי הקלאסי של קשתות וחללים שמשקיפים על הנמל והדייגים.

לחם עם ממרחים שונים ושמן זית הגיעו לשולחן וקיבלנו המון מנות היישר מהים (ומהסירים של עלאא) –

"סלט תמנון" עם שומר, תרד ופלחי תפוזים בניחוח ערק לימוני (59 שקלים בתפריט), "סביצ'ה דג ים" (במקרה שלנו טונה ) – על קרם חציל שרוף, לימון כבוש פינקטי וביצי טוביקו (39 שקלים למנה יפיפיה), "שרימפס ים תיכוני" – עם סלסת לימון פיקנטית, רוקט וארטישוק אלא רומנה (36 שקלים), "צדפות מוקרמות" עם פרמז'ן, שום, שמן זית ולימון (32 שקלים), "סלט עשבי תיבול "- עשבי תיבול קצוצים עם מיץ לימון, שמן זית וקשיו (24 או 38 שקלים – תלוי בגודל, ואני חייבת לציין – הסלט הזה הוא החלום שלי הביתה, רק שבבית אני לא אעמוד ואקצוץ כל כך דק את העלים. ניצלתי את ההזדמנות והשתוללתי על הסלט), שרימפס אל מרסא (מתפריט העיקריות – מגיע עם שום, שמן זית, פלפל חריף, לימון וכוסברה טריה ועולה 92 שקלים), סלט פאטוש  (עשיר, לא רשום בתפריט לכן אין לי מחיר), "חציל בלאדי " – חציל בגריל עם טחינה ירוקה, בשר טלה טחון ושמן זית (34 שקלים), המנה הפיבוריטית של רובינו – "בייבי קלמארי"  על מצע משאושה (חומוס עם גרגרים וטחינה) עם יוגורט שמיר (85 שקלים), מנה מצויינת של פילה דג לבן (במקרה שלנו ברמונדי) על מצע פריקי (מנה מיוחדת שלא רשומה בתפריט), "סינייה דג ים – פילה מוסר מבושל בתוך טחינה קוביות תפו"א וכרובית (104 שקלים) שהגיעה עם מנת תוספת של מג'דרה כייפית שכללה עדשים, בורגול ובצל, ובסוף כל החגיגה הימית הזו- אי אפשר לשכוח איפה אנחנו ולוותר על כנאפה נכון? זו של "אל מסרא" הגיעה אלינו לוהטת עם סירופ קרמל ותבלינים (26 או 38 שקלים, יחיד או זוגי בהתאמה).

(בתמונות למעלה ולמטה- המעדנים של עלאא!)

אני לא אתחיל לפרט על כל מנה, כי בשורה התחתונה- העשייה של הדגים ופירות הים מושלמת (וקל מאד לפשל בזה – בישול יתר או פחות מדי בישול, צלייה גבוהה מדי או אפייה ארוכה שמייבשים את הבשר העדין הזה), התיבול היה עדין (כאחת שלא אוהבת טעם של אניס למשל, עדיין נהנתי ממנות שהכילו ערק או שומר בגלל שהכל היה בעדינות), שום דבר לא היה "פישי" מדי, פירות הים היו מדוייקים (ויצור כמו קלמארי הופך לגומי בלתי אכיל בשניה אחת מיותרת של בישול), והטאצ'ים של הים התיכון (טחינה, טלה, שמן זית וכו') הפכו את כל הארוחה למיוחדת. מה שעוד אהבנו הוא שלמרות שאכלנו כמות אדירה של אוכל ומנות  שונות, עדיין האוכל לא הכביד עלינו, ותחושת הקלילות והאנרגיה נשמרה , וכל זאת כאמור על רקע חלונות גדולים שצופים על המים והדייגים.

השף עלאא עבד בעברו במסעדות עטורות כוכבי משלן בשוודיה, וגם שלוש שנים אצל אורי בורי, עד שהחליט להגשים את חלומו, ויתר על הצעת עבודה כשף של מלון "אפנדי" ופתח ביחד עם שותפו מרוואן , את המסעדה. השם "אלמסרא" הוא בעברית "המעגן". הסגנון של שף עלאא הוא פרשנות חדשה לאוכל מבית אמא (כולל מנות אותנטיות) הוא האוכל הגלילי, ביחד עם כל מה שלמד בחו"ל שכולל טעמים עדכניים ושיטות בישול מודרניות  וחדשניות. (ואם נוסיף לזה את העובדה שהדגים מגיעים בערך שניה אחרי שדגו אותם, והפרודוקטים האחרים מגיעים ישירות מהשוק הסמוך – קל להבין את האיכות והטריות). במסעדה תפריט עסקיות משתלמות במיוחד וגם ארוחות שף מיוחדות.

אחרי ששבענו סגרנו את פרק "ישן" בעכו ועברנו ל"חדש" – ועל כך, בפוסט הבא….

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s