ארמדילו- לא חייבים להיות על הגב *

הכי כיף כשלא צריך ללכת הרבה בשביל בר שכונתי. יורדים עם הטרנינג, או בהפסקה שבין הכנת שיעורים לקורס המעצבן ההוא, לבין פגישה עם חברים שאולי יתנו טיפים מה עושים עם שכר הדירה, יושבים ושותים משהו, אוכלים משהו, מתאווררים.

"ארמדילו קיצ'ן בר" יושב במיקום נוח מאד לתל אביבים – אחד העם 51. הרעיון הוא מבחר אלכוהול גדול וקשוב ללקוחות, ומשהו טעים (ברמה מעל ל"נשנושים") כדי ללוות את האלכוהול ולהכניס גם משהו לבטן.

עשרה ברזי בירה מבטיחים שלכל אחד תהיה הבירה שהוא אוהב, וגם אם זה מישהו כמוני, שמעדיף קוקטיילים, גם אז יש המון אפשרויות.

הוזמנתי לבחון את ההבטחה הזו, וניסיתי את הצוות מיד בהתחלה כשביקשתי דווקא קוקטייל שאין, וקיבלתי הצעה למשהו דומה אבל עם טוויסט אישי. הגיע משהו טעים יותר ממה שביקשתי מההתחלה. אחר כך כבר לא ביקשתי משהו ספציפי אלא "קוקטייל הדרים" וקיבלתי מיקס מרענן של תפוזים, קרנברי וודקה. אימצתי את הרעיון.

עם המשקאות הגיעו מבחר של מנות בר ומנות משודרגות – צ'יפס חם ופריך (19 שקלים), טחינה עם לחם פרנה פציח (22 שקלים), צלחת ירקות חתוכים (20 שקלים), ארטישוק צלוי עם ארוגולה ועגבניות שרי (28 שקלים) עם המון פרמזן עשיר ומפתיע, אספרגוס עם לואיזה ופרמזן (36 שקלים) – קרנצ'י, לא הבנתי מה בדיוק הלואיזה אבל אהבתי שהאספרגוס נשאר ירוק ורענן אחרי הבישול, חציל צלוי עם טימין, רוטב שרי וגבינת המאירי (28 שקלים)- זהירות – גבינה עזת טעמים, היה לי קצת קשה לחתוך את החציל, אני מעדיפה מנה שאפשר לאכול ביד אחת בעוד היד השניה אוחזת באלכוהול, "ברוסקטה" שמוגדרת כ"פריקסה פטריות וקרם פרש" (32 שקלים)- למעשה זו ברוסקטה שעליה סלטון של פטריות עם קרם פרש. לטעמי המילה "פריקסה" קצת מבלבלת כי זה מזכיר לכולם את הלחם המיוחד שאוכלים עם סנדוויץ טוניסאי וכאן מדובר על שיטת חיתוך מסויימת, קרפצ'ו דג (36 שקלים), במקרה שלנו דג לברק עשוי עדין, רק להזהר מטבעות הפלפל החריף שנמצאות עליו…, מנת קלמארי בורגול (38 שקלים) שהכילה קלמארי שמולא בבורגול עם יוגורט שום, מאד אהבתי – מנה מעניינת ועשירה והמנעות מאותה "צמיגיות" שהרבה פעמים נמצאת בפרי הים הזה. עוד מנה בשרית שאהבתי " סטייק דקה" – נתחי סינטה עם טחינה, עגבניות ובצל ירוק (48 שקלים) , גם היא עם הפרנה, מנה עשויה היטב (לא נשאלנו מידת צלייה אבל השף בחר במדויק), ועוד שתים מהעיקריות – פילה לברק – ראס אל חנות עם קרם בטטה, סלט עגבניות וזיתים (48 שקלים) ועוף קונפי עם חיטה מעושנת ועגבניות שרי צלויות (48 שקלים). מבין השתיים העדפתי בגדול את העוף בגלל המרקם המאד כייפי שלו – קרנצ'יות שהזכירה לי פופקורן מבחוץ, רכות בפנים, ועושר של החיטה.

במקום אין קינוחים.

כשעזבנו את המקום, בסביבות תשע וחצי בערב, כל השולחנות היו מלאים וגם על הבר לא היה מקום. מה שנחמד הוא שבניגוד לברים אפלוליים ומחניקים, ב"ארמדילו" אשכרה רואים עם מי מדברים ושותים, אפשר לנהל שיחה, לאכול, לשתות ולהעביר ערב בכיף. ישנם גם שולחנות בחוץ למי שרוצה לעשן.

בחצי השנה האחרונה התפריט מנוהל על ידי שף צחי זילברליכט (בעברו סו שף באורקה) שהולך לפי המלאי העונתי בשוק, מה שטרי, מה שנראה ומה שמתחשק. בסופי שבוע יש ספיישלים והחל מהשעה עשר גם תקליטן שמרים את המקום.

האתר- http://www.2eat.co.il/armadilo/

לא כשר (אבל הרבה אלכוהול כשר לכשלעצמו).

* למה "על הגב"? כי הארמדילו, היונק שעל שמו מכונה הבר, נוהג לחזר אחרי הנקבה בעזרת התהפכות על גבו, מה שלפעמים נגמר בפאדיחה על הראש של הזכר…

נ.ב. תראו איזה פתק חמוד אפשר לקחת מהמקום כדי לתת לנהגי מוניות דברנים או כל מי שמתעלק עליך עם סיפור חייו….

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s