שום, הלמנס ושמן זית.

חלק גדול מהטעם של כריך הוא הממרח. כולנו רגילים למיונז או לרוטב פסטו כנותני טעם למטעמים שאנחנו כורכים אחר כך בין שתי פרוסות לחם כשאנו מברכים את עצלנותו של הלורד סנדוויץ' שהמציא את הצירוף הזה רק בגלל שלא רצה להתפנות ממשחק הקלפים שלו…

קיבלתי להתנסות את ממרח סנדוויץ/ עם שום ושמן זית של "הלמנס". קודם כל בדקתי את הערך הקלורי וראיתי שבכף יש בסך הכל 48 קלוריות, ובהתחשב בכמות שמורחים על פרוסות, זה יוצא ממש לא נורא.

בזמן שהכנתי את הכריך שלי, ליקקתי את הסכין (בזהירות, לא מהחלק החד!) והטעם הזכיר לי מיונז משודרג ועדין, כך שלא החרדל ולא השום הם דומיננטים, אלא יוצרים הרכב טעמים עשיר וחדש.

הכריך שלי היה פשוט וכלל לחם לבן (כי הכי פשוט, הכי טעים) עם הממרח ועליו שתי פרוסות פסטרמה עם דבש, מלפפון חמוץ בכבישה ביתית ועלה חסה.

הממרח מאד מחמיא לבשר והקומבינציה יצאה סוג של טעם אחר לסנדוויץ' המוכר. הבן החליט להשתמש בממרח כציפוי לתפוח אדמה אפוי ופשוט מרח אותו על כמה תפוחי אדמה שהנחנו בתנור.

מבחינת ההתנסות שלי  – מה שנחמד בממרח הוא מצד אחד שאין בו דומיננטיות וטעם "מיונזי" או "חרדלי" או "שומי" (שגם נשארים בפה אחר כך…) ומצד שני הוא יוצר עושר ומחמיא לתוכן של הכריך.

כמובן שבניגוד לגבינה נניח , הוא לא מתקלקל במהירות והכריך נשאר טעים גם לאחר כמה שעות בתיק.

אני בהחלט מתכוונת למצוא שימושים נוספים לממרח (הנה רעיון – הולכת לנסות להשתמש בו במקום מיונז בסלט ביצים סטנדרטי) ולהכניסו לרפרטואר הכריכים שלי.

כשר פרווה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s