סיציליאנו – הצעה שאי אפשר לסרב לה. (כשר)

את סיציליה הקטנה הביא לראש פינה אוסבלדו קוסטא, סיציליאני אסלי, שהחליט להביא לישראל את הפיצריה השכונתית שלו ואת הטעמים המיוחדים שהכיר מהבית. ההצלחה של הפיצריה גרמה לו לרצות להפיץ את הבשורה ברחבי הארץ, וסניפים נוספים קמו – בחולון, קריית אונו, תל אביב ובקרוב גם בחיפה, רמת השרון, מתחם שרונה החדש בתל אביב, מודיעין והסניף החדש שכבר נפתח – ברעננה, אליו הוזמנתי לטעום מהם טעמי סיציליה.

וכאמור, זו הצעה שאי אפשר לסרב לה (לקרוא במבטא איטלקי תוך ליטוף הלחי עם החלק החיצוני של האצבעות).

בשעת ביקורנו כל הסועדים שהיו במסעדה היו משפחות עם ילדים, כשהילדים קיבלו בנתיים דפי ציור וצבעים להעביר את הזמן עד שהמנות מגיעות. אנו ישבנו במפלס העליון מתוך שניים ויש גם אפשרות לשבת בחוץ תחת שמשיות.

עד שהגיעו המנות שלנו בחנתי את התפריט ומצאתי שהמחירים סבירים מאד- פיצות שמגיעות בשתי מידות- לארג' ואקסטרה לארג', החל מ49 שקלים לפיצה לארג' מרגריטה קלאסיקו, ועד ל73 שקלים לפיצה אקסטרה לארג' עם תוספות מיוחדות.

קיבלנו לטעימות מגוון רחב של פיצות – פיצה מרגריטה קלאסית עבור הילדים, פיצה ביאנקה- עם רוטב שמנת אלפרדו, מוצרלה, בצל סגול, פטריות מוקפצות או בטטה אפויה (אנחנו קיבלנו חצי חצי), ופיצה ארבע העונות – עם רוטב עגבניות איטלקי, מוצרלה, גבינה בולגרית, פטריות, זיתי קלמטה ובצל סגול.

היה קשה לבחור מבין הפיצות כי האמת, כולן היו מצוינות – הבצק היה דק ופריך (אבל לא הגיע לרמה של "קרקר" כמו שכבר קרה לי במקומות אחרים), הרטבים היו טריים וזה ניכר והתוספות היו מגוונות. המגשים חוסלו כולם – גם על ידי המבוגרים וגם על ידי הילדים שנכחו במקום.

גם ממגוון הסלטים קיבלנו שלושה סוגים- סלט קיסר (29 שקלים  – לבבות חסה, בצל סגול, קרוטוני הבית, פרמז'ן ורוטב קיסר  ). יש אופציה לתוספת אנשובי בחמישה שקלים, אנחנו קיבלנו בלי וחבל כי אני מאד אוהבת שילוב של אנשובי בסלט הזה, וגם לאנשים שאינם חובבי אנשובי, אני ממליצה לנסות כי איכשהו בסלט קיסר זה יוצא לגמרי אחרת. מבין שלושת הסלטים שטעמנו, זה היה הסלט שכולנו הכי אהבנו.

שני הסלטים הנוספים שקיבלנו היו סלט איכרים פנצנלה – פלפלים שונים, עגבניות, מלפפונים, זיתים שחורים, שני סוגי בצלים, צלפים, נענע , פטרוזיליה, כוסברה, קרוטוני הבית , גבינה בולגרית, צנון ורוטב פנצנלה (35 שקלים) וסלט קפרזה – לבבות סה, עגבניות, בצל סגול קלוי, בזיליקום, בצל ירוק, כדורי מוצרלה, בלסמי ושמן זית (33 שקלים) היו נחמדים- הירקות היו טריים ובעיקר השקיטו את המצפון שלנו על הפחמימות שכבר אכלנו ועל מה שעוד עתיד לבוא. הסלטים הגיעו אגב עם פרוסות לחם שום קלוי קלות.

ומה עתיד היה לבוא?

לפני המנות הבאות הגיעו ככה על הדרך מקלות פרמזן פציחות ככה בשביל הנשנוש ואז הגיעו הפסטות.

מגוון גדול של פסטות לבחירה (פנה, פטוצ'לה, ניוקי, רביולי שונים וכו') שבאות כמובן עם רטבים לבחירה ומילויים לבחירה. מחירי הפסטות נעים בין 30 שקלים לפסטה פומדורו (עם רוטב עגבניות איטלקי  עשיר שבושל מספר שעות) ועד 35 שקלים למגוון רחב של רטבים ופסטות עם תוספות שונות.

אנחנו טעמנו רביולי פטריות בשני רטבים שונים – אחד עם עגבניות מיובשות, זיתי קלמטה, בזיליקום וגבינה בולגרית ("מאפיוזו סיציליאנו"), אחד עם פטריות אבל עם רוטב מלנזנה (רוטב עגבניות עם חציל קלוי, שום, מוצרלה מגורדת ובזיליקום, רביולי ריקוטה עם שמנת פסטו ורביולי "דה לה מארה" – רביולי ממולא בטונה עם רוטב עגבניות , זיתים שחורים, שום ובזיליקום. מבין הארבעה- הראשון עם העגבניות המיובשות היה פיקנטי-חרפרף, הטונה זכה לפחות אהדה, אולי בגלל הטעם הדומיננטי של טונה, ובסופו של דבר, האהוב ביותר היה זה עם פטריות היער ורוטב המלנזנה שהיה עשיר ומתובל אבל לא יותר מדי.

האם ניתן לעובדה שאכלנו פיצות, לחם שום, פסטות, מקלות פרמז'ן וסלטים לעצור אותנו מלאכול קינוח? הלו? אז זהו, אף אחד לא התנגד לקינוח המיוחד של המקום- "פיצה מתוקה" (19 שקלים) לסוג של שטרודל (כי למרות השם "פיצה" מדובר במשהו מגולגל ולא שטוח) עשוי מבצק פיצה, שממולא בדברים טובים ונאפה בתנור, ואז מוגש בחתיכות. יש כמה סוגי מילוי – שוקולד פררו רושר, שוקולד מרשמלו, חלבה ובננות. בהתחלה טעמנו אחד רק של שוקולד, והוא היה הפחות מוצלח מבין האחרים כי המתיקות של השוקולד לא הספיקה להמתיק את הבצק (שהוא כאמור בצק פיצה לא ממותק) ונוצרה תחושה של "פרוסה עם שוקולד". לעומת זאת החלבה היתה שיחוק ענק והמנה הפכה לממתק חמים וגם הצירוף של שוקולד עם מרשמלו רך ונמס, בתוך בצק יצא פרפרזה על ה"סמורס" האמריקאי והיה מאד מוצלח.

(בתמונה מימין שף אור קרבלניק)

את המנות בסניף רעננה מכין השף הרשתי אור קרבלניק והוא מתגאה בכך שהרטבים נעשים במקום מעגבניות טריות, הגבינה היא מאה אחוז מוצרלה, הפסטות מגיעות ממיטב היצרנים האיטלקיים, והרביולי הוא טרי. כמובן שגם הקמח וגם התנור עם אבני השמוט שלו הובאו מאיטליה כדי לשמור על האותנטיות המירבית.

כל הכלים במסעדה הם מתכלים, כל הרהיטים והעיצוב הם ממוחזרים (שווה לשים לב לשולחנות שעשויים מדלתות ישנות), וכל האופנועים למשלוחים הם חשמליים ושומרים על הסביבה.

המסעדה כשרה

כתובת האתר – http://www.siciliano.co.il/